כותרות העיתונים: הקאמבק של זיזו


כתב: צוות האתר | תאריך: 12/03/2019

שער המארקה:

שער חגיגי במיוחד: 'זידאן - הגיבור חוזר' עם הציטוט המרכזי: "אנחנו נשנה דברים. רציתי לחזור למועדון הזה, לא יכולתי להגיד 'לא'"| המאמן דיבר גם על העונה שעברה - "זכינו בליגת האלופות אבל יש דברים שעשינו רע".

בטור דיעה במארקה כתב חואן גארסיה אוצו'אה - "הנאמנות של זידאן לריאל מדריד מוחלטת, וכך צריכה להיות הנאמנות שלה לגביו", והמסר: זידאן חייב לקבל אשראי לטווח הארוך בלי קשר לתוצאות, להיות חסין לעשות את הצעדים הנכונים מבחינתינו כדי להחזיר את המועדון לטופ. 'לעולם לא הייתי מפטר את זידאן, לעולם לא הייתי מפטר את זידאן, לעולם לא הייתי מפטר את זידאן. אם הייתי אוהד ריאל מדריד, הייתי משנן את המנטרה הזו לפני כל משחק בסנטיאגו ברנבאו כדי שזה יהיה ברור', כותב, ומוסיף שאהבתו של זידאן למועדון היא מעכל הכל. אסור לצפות ממנו לשחזר את ההצלחה.

בפן ההומוריסטי, מעבר לכל הציוצים המשוגעים בטוויטר על הגעת זידאן - מה חושב אדן האזרד, הבאסה של מוריניו ובייל - במארקה מצאו קטע ישן מעונת הבכורה 2001/02 בו זידאן מחליף את סולארי במשחק גביע נידח.

ב-AS כתבו על חלק מההבטחות של הנשיא פרס כדי לשכנע את זידאן לחזור: שליטה מוחלטת בחדר ההלבשה ושלושה סופרסטארים בקיץ - תקציב שמן לרכש. הצוות של זידאן יהיה בדיוק אותו הצוות מתקופת הזוהר. פדג'ה מיאטוביץ' אמר:"הפיתרון של זידאן טוב לכולם, הוא הצליח, הוא יספק שלווה, עם מוריניו אני לא יודע מה היה קורה. זידאן לא ישחזר את ההצלחה בליגת האלופות, שלוש זכיות ברציפות זה קורה פעם אחת בהיסטוריה". בטורי הדיעה כתבו על הסיכון הגדול שלוקח זידאן, ובטור אחר כתבו שזידאן ממש לקח את הכדור מקו השער והציל את פרס שהעז לחשוב על קאמבק של מוריניו. עוד כתבו שסולארי היה גם כן קורבן של הסיטואציה ומעט הם המאמנים שלא מרגישים כמאמנים זמניים בריאל מדריד.

ברמת הסטטיסטיקה ציינו שריאל מדריד העונה הפסידה כבר 14 משחקים ב-46 משחקים בלבד, בעוד עם זידאן על הקווים היא רשמה 16 הפסדים בשנתיים וחצי, ב-149 משחקים. בחצי העונה הראשון הוא רשם שני הפסדים ובעונת הדאבל הגדולה הפסיד שש פעמים בלבד. לזידאן היה רצף מטורף של 41 משחקים ללא הפסד בין אפריל 2016 ועד ינואר 2017.

בשני האתרים הגדולים במדריד כתבו על הקאמבקים הקודמים של המאמנים של ריאל מדריד. ויסנטה דל-בוסקה היה מאמן זמני לטווח הקצר פעמיים לפני שהגיע לקבוצה בנובמבר 1999 והשאר היסטוריה - שתי זכיות בליגת האלופות ושתי אליפויות ספרד. קמאצ'ו אימן לשתי תקופות קצרות מאוד. גם סנטיאגו ברנבאו עמד על הקווים פעמיים, אבל ההצלחה הגדולה היא של פאביו קאפלו, המתקאמבק האחרון, עם אליפות גדולה ב-1996/97 והנחת היסודות ל-'לה-ספטימה', וכעבור עשר שנים שוב זכה באליפות, אליפות הרמונטדות, אליפות מס' 30, וניקה את השאריות של הגלאקטיקוס.