האיחוד המרגש של פפה ואיקר


כתב: צוות האתר | תאריך: 08/01/2019

'זה רשמי. זה מהלב. זה תמיד היה ויהיה הרצון שלי - להתחרות בכל הכוח ולנצח. אני תמיד הייתי חלק מפורטו'. כך, על רקע התמונה הזו, במעט מילים אבל עם כל-כך הרבה רגש, וכמובן תמונה עדכנית - פפה בישר על חזרתו לפורטו, הקבוצה ממנה הגיע לריאל מדריד בקיץ 2007. השמועות הלכו והתחזקו בימים האחרונים, וכל התקשורת בספרד חיכתה לאיחוד המרגש בין איקר קסיאס ופפה, ששיחקו יחד בריאל מדריד בין 2007 ל-2015. השניים עברו הרבה מאוד ביחד וכמובן שאין תמונה מרגשת כמו זו מהדסימה. בהחלט אפשר לומר: רגע מרגש עבור אוהד ריאל מדריד בעונה חשוכה.

אני תמיד עקבתי אחריהם, אחרי ההרפתקאות שלהם, האחד בפורטו, ונהגתי לעדכן מחזור אחרי מחזור בליגת האלופות, והשני בבשיקטאש, בתורכיה. ולא מדובר בשחקני התקפה - כי את חאמס ומוראטה אנחנו רואים בתקצירים כל הזמן ואפילו בשידור ישיר, שלא נדבר על כריסטיאנו רונאלדו, שבשל המעבר שלו ליובה, היא הפכה עבור אוהדים לא מעטים שאני מכיר - למעין קבוצה שנייה, והם אפילו התחדשו בחולצה של כריסטיאנו במדי הגברת הזקנה. איקר קסיאס ופפה הם אגדות בריאל מדריד. כמובן שזה לא אותו הלבל, אבל בהחלט אפשר לציין מכנה משותף - הם תמיד נתנו הכל למען הסמל, גם במשחקים המחורבנים, ואנחנו גדלנו עליהם, על העשור שלהם ביחד.

וחמור מכך - שניהם סיימו את הפרק בריאל מדריד באופן צורם. את מסיבת העיתונאים של איקר והפרידה מריאל מדריד בשני חלקים - הפרמיירה העלובה, כשהוא מקריא מהדף לעיני העיתונאים ומהצלמות ומבקש שאף אחד מאנשי המועדון לא יהיה, ועד ל-'תיקון' כעבור 24 שעות, בברנבאו לצד כל גביעי אירופה - אי-אפשר לשכוח, והיו שם הרבה דמעות, לא רק שלו - אלא גם שלנו. בעיקר בגלל האוהדים כפויי הטובה שהעזו לשרוק לו בוז בשלהי עונת 2014/15, ואפילו במשחק הפרידה - ה-7:3 על חטאפה בברנבאו. גם פפה נפרד בעצב, אפילו בלי מסיבת עיתונאים. 'אחכה לריאל מדריד עד לשנייה האחרונה', אמר לא פעם בראיונות, אבל המועדון לא הציע חוזה חדש, אולי גג לשנה אחת. פפה מתח ביקורת קשה על זידאן שנידה אותו. משחקו האחרון היה באפריל, בברנבאו, כשהוא כובש נגד אתלטיקו בדרבי במצב נייח ומנשק את החולצה, אפילו דומע. ריאל מדריד הובילה בביטחה, עד שהוחלף.

שניהם היו שק חבטות לא מעט זמן. איקר קסיאס ספג השפלות אפילו מנשיא פורטו, אחרי עונת בכורה עלובה. הרפלקסים דעכו, בכל כדורי גובה הייתה פאניקה, שכרו הגבוה הכביד על המערכת; ופפה? המקרה עם קאסקרו לא יעזוב אותו לעולם, כנראה. אנשים שכחו שמיתן את האגרסיביות והאימפולסיביות ולא פירגנו לו אפילו על הטורניר הנפלא עם פורטוגל, הוא פשוט היה שחקן שנוא בכל מקום שהוא לא ריאל מדריד או פורטוגל. האתלטיות, התשוקה, הניסיון, המלחמה, כל אלה? לא שווים דבר. קשה להגיד שהמדרידיסימו התגעגע אליהם. איקר החמיץ את שלושת גביעי אירופה וקיילור הוא זה שיירשום בספרי ההיסטוריה - אלא שלאיקר יש את 'השלישייה' שלו, עם דגש על הדמעות בשנת 2000 בגיל 19, וסדרת ההצלות נגד לברקוזן כשנתיים אחר-כך. ופפה? מוריניו בזמנו התעלל בו ואמר שהבעיה הגדולה של פפה היא ואראן. אז ואראן נשאר ואראן, בלם נפלא, מהיר, חכם ושקט, שכל עתידו לפניו.

אבל שניהם ניצחו. איקר זכה באליפות היסטורית עם פורטו והמשיך את החלום והוא ממשיך לשבור שיאים בליגת האלופות, חוזהו כמובן הוארך. פפה הצליח להתגבר, לפחות חלקית, על מכת הפציעות, ורשם עונה טובה בבשיקטאש, בתקופתו במועדון אפילו כבש שערים רבים. וכמובן אי-אפשר בלי הסיפור היפה - כשהבין שהמועדון לא מסוגל לשלם את שכרו - לא רק שהותיר חוזה במטרה להקל על הקבוצה - אלא שילם משכורת חודשית של כל העובדים שלא קיבלו שכר. 

קסיאס חשב בשנה שעברה שסיים את הפרק בכדורגל האירופי ואמר - "אם אני נפרד מליגת האלופות באנפילד - זו במה ראויה", אבל הוא עוד כאן בגיל 37 וחצי. העונה שמר בעשרה משחקים בכל המסגרות על שער נקי(ושיאן הנצחונות וההופעות בליגת האלופות) והוא בדרך לעוד אליפות. ואולי פורטו תוכל להסתדר עם רומא, לכו תדעו. ופפה? בגיל 36 לאור הפציעות הבלתי-נגמרות של ואייחו לדוגמא - כן היה לו מקום בריאל מדריד. גם הוא יודע אגב מה זה לקחת אליפות בפורטוגל, והיו לו כבר שתיים כאלה, ואז - בום: ריאל מדריד שמה 30 מיליון יורו בקיץ 2007 ומחתימה בלם פורטוגלי שלימים יהפוך לאגדה במדריד...