פתאום עכשיו, פתאום היום: בקשות לשנה החדשה

למרות קיץ לא מי יודע מה, רגע לפני שריקת הפתיחה של 2019/20, דור רומנו גיבש את רשימת התקוות שלו לקראת העונה החדשה: חזרה למחויבות למשחק ההתקפי והשואו, הברנבאו כמבצר, עונה גדולה של הזאר, לנצח בקלאסיקו וכמובן - אליפות


כתב: דור רומנו | תאריך: 17/08/2019

1) לשחק כדורגל התקפי - רק עם מוטיבצייה, תשוקה וחיוך אפשר יהיה להשתחרר מהעונה הגרועה ביותר שראיתי כאוהד ריאל מדריד. אפילו כשזינדין זידאן חזר לקווים - התוצאות לא השתפרו, עונה של חושך מוחלט. עוד עונה של 60 שערי ליגה היא דבר בלתי נסלח. אני גדלתי על ריאל מדריד של הגלאקטיקוס. למדתי לצחוק על הגולים המביכים שהיינו סופגים בסיטונות (ראיתם איך הקיץ גם במערך של שלושה בלמים, נגד רומא - אדין דז'קו הצליח להגיע לכדור עומק בין כולם?) אבל גם כשלא זכינו בתארים ולא ניצחנו מספיק - הייתה נחמה: המחוייבות למשחק ההתקפי והשואו, מהות המדרידיסימו. כילד, אסור היה לך להחמיץ אפילו דקה. אולי דווקא עכשיו זידאן ורונאלדו יעשו מהלך בלתי נשכח שתוכל לדבר עליו מחר בביה"ס?

2) השואו של אדן הזאר - כמובן שליכולת של הקשר הבלגי, הרכש היקר בהיסטוריה של ריאל מדריד, יהיו השלכות מרחיקות לכת, אבל זה מעבר לכך. אין עוררין על כך שהוא שחקן כדורגל נפלא, והיה חייב להצטרף עוד קודם לכן. יכול לעבור כל מגן שיגיע מולו, בלתי צפוי, יודע למסור. כבר שנים שלא היה לנו שחקן שיכול לפרוץ בונקר על שטח קטן מול יריבות שמחנות את האוטובוס (כמו אתלטיקו). "הספק" היחיד של כל מעבירי הביקורת היה המספרים. הזאר מגיע בגיל לא צעיר אבל אחרי עונת שיא, כנראה הטובה בקריירה שלו אם נתעלם לרגע מהתקופה בצרפת בה זכה באליפות עם ליל. הטיעון שלי תמיד היה שבצ'לסי לא ממש היה לו עם מי לשחק. דייגו קוסטה סבל מפציעות, ססק פברגאס היה טוב למשך עונה אחת, סמואל אטו הגיע בסוף הקריירה, ויסלחו לי פדרו ובטח אוליבייה ז'ירו או גונסאלו היגואין מודל 2019. בריאל מדריד אליה חלם להגיע, ובלי קשר לזידאן - זה חייב להיות אחרת. למה שלא יכבוש 20 שערים וייבשל עוד כמות כזו?

3) גורם ההפתעה - ויניסיוס ג'וניור, אף אחד לא ציפה לו, לפריצה שלו. הוא הצליח להאיר חושך ענק במשך חודשיים וחצי, בזמן שגארת' בייל לא ממש רצה לשחק, מרקו אסנסיו היה רדום ואיסקו הוגלה, בערך. כדורגל הוא לא מדע מדוייק ותמיד יש דברים לא צפויים. בעונת הדסימה היה זה חסה משב רוח מרענן. לוקאס ואסקז כשחקן ה-12 ואיש של 50 משחקים בעונה, הייתם מאמינים? בהמשך היה זה נאצ'ו שגילה יכולת שיא. מה יקרה הפעם? לאו דווקא קובו או רודריגו. אפילו שילוב נכון של חאמס רודריגס וגארת' בייל - כי הם כאן, או קאמבק של מרסלו שהיה חצי ממשחק ההתקפה שלנו - יתקבל בברכה.

4) לנצח בקלאסיקו - ועדיף בברנבאו - שלוש שנים בלי לעשות זאת בליגה זה קצת יותר מדי. התחושות הקשות מהעונה שעברה, ההשפלה ללא ליאו מסי - עדיין כאן. את ההגדרה לקלאסיקו אתם מכירים בעל פה. זה משחק על הרבה מעבר לשלוש נקודות ואין שום קשר למומנטום בו הקבוצות נמצאות, מעבר לכך שבשנים האחרונות היו למשחקים האלה השפעה גדולה (2009/10, 2013/14, 2014/15). ריאל מדריד לא צריכה להיות קבוצה טובה יותר מברצלונה כדי לנצח בקלאסיקו. הגיע הזמן לשים סוף למאזן האימה בברנבאו ולתת לקהל משחק גדול אמיתי ולא רק בליגת האלופות. בעונת הדאבל המטורפת ב-2016/17, אולי הגדולה בהיסטוריה של ריאל מדריד - ניצחון בקלאסיקו היה הדבר היחיד שהיה חסר. בין אם בברנבאו בסיבוב השני או בקאמפ נואו כשבשני המשחקים לא היטיבנו לשחק.

5) לנצח בפיחואן - הפסד הפתיחה של ז'ולן לופטגי, זוכרים? (בעונה שעברה, עוד לפני שצפינו את הקטסטרופה) | איבן ראקיטיץ' גונז את החלום (2013/14) | הפסד הבכורה של רפא בניטס (2015/16), ואפילו במשחק הפרישה של זידאן (חוץ מהמונדיאל), הפסדנו שם כשובלנו 0:2 מצמד של דיוויד בקהאם. וזידאן המאמן שניצח בכל מקום אפשרי - קאמפ נואו ודרבי, מינכן, טורינו, פריז - עדיין לא סימן וי על המגרש המנחוס, מהבודדים שמחזיק במאזן חיובי נגד ריאל מדריד. המקום בו ראמוס או כובש בפנדל פאננקה או במספרת או מאבד את הראש אחרי שלקח ללב את ההקנטות מהקהל. מעבר לקלישאה שבדרך לאליפות עוברים בפיחואן - מדובר במגרש שהוא מנחוס של ממש, מאלה שאני בודק היטב מתי מגיעים, אחרי שסימנתי במרקר את הקלאסיקו והדרבי.

6) עשר שנים עם "אל נואבה" (מספר 9) - עם כל הכבוד לעונה היפה של קארים בנזמה מבחינת המספרים, אפשר וצריך לבדוק לעובי הקורה את הסטטיסטיקה. הוא כבש בעיקר נגד היריבות החלשות. התחושה היא שתמיד במשחק גדול הוא יחמיץ. לוקה יוביץ' הגיע בסכום גדול מאוד לאחר עונה מרשימה באיינטרכט פרנקפורט. יש לו שליטה טובה בשתי הרגליים, הוא מהיר וחזק, אורב לטרף, ורק שזידאן יידע לשלב אותו בתבונה, מינימום כמו מוראטה בעונת האליפות האחרונה, ולא יהפוך אותו רק ל'שחקן אימונים' ויוציא לו את המיץ. יוביץ' צעיר, ריאל מדריד זו אופרה אחרת והוא זקוק לתמיכה מהמאמן. ואנחנו זקוקים לחידוש בהתקפה.

7) המיתוסים קמים לתחייה: ויש לנו הרבה כאלה, מעבר לאמירה הקדושה "אנחנו ריאל מדריד". את המשפט של חואניטו כולם מכירים, ואנחנו נוסיף: הגיע הזמן שהסנטיאגו ברנבאו יחזור להיות מבצר. רק עם תוצאות טובות במשחקי הבית אפשר לקחת אליפות. טבעי להתקשות בדרבי ובקלאסיקו אבל בשנתיים האחרונות בליגה המצב היה קטסטרופה. סנטיאגו סולארי הפסיד שם כמאמן על ימין ועל שמאל וזה קרה אפילו לזידאן. בשנתיים האחרונות ריאל השיגה רק 40 נקודות ליגה במשחקי הבית, ואשתקד כבשה 32 שערים בלבד, זה איום ונורא| מעבר לכך, הקבוצה הזו לימדה אותנו שתמיד משחקים עד הדקה ה-90 - ואז סרחיו ראמוס יכבוש בנגיחה, או אלבארו מוראטה, או מישהו אחר. הקבוצה הזו תמיד הייתה חזקה מנטאלית, תשאלו את פאביו קאפלו. אסור להוריד את הראש בפיגור, אסור לוותר, אסור להיכנע| מיתוס אחרון - לדרבי חוקים משלו - וריאל מדריד מנצחת, ורצוי גם בליגה, ולא רק בליגת האלופות.

8) הרכש של הדקה ה-90: "זה הסגל שלי ואני מאמין בו" - אז זהו שלא, מיסייה זידאן, עזוב אותך. רונאלדו נאזאריו (2002), סרחיו ראמוס (2005), גארת' בייל (2013), אלה רק חלק מהשמות שהצטרפו בתוספת הזמן של חלון ההעברות וכל אחד היה שחקן סופר-חשוב. עדיין לא מאוחר להטיל "פצצה" ולהביא את ניימאר אם פ.ס.ז' עושה הכל כדי שלא יגיע לברצלונה. אולי הצעת ענק על אמבפה ואפילו לסגור את באסטת הרכש לעשור הקרוב? (צוחק). אפילו כריסטיאן אריקסן יתקבל בברכה, סתם בשביל התחושה הטובה.

 

9) הגידו כן - למגן - למרות מה שנאמר, הגיע הזמן לקבל קצת רצינות מהקבוצה הזו. רפאל ואראן ודני קרבחאל, על אף כושרו, הם שניים משחקני ההגנה הטובים בעולם, וגם אם סרחיו ראמוס בירידה ומרסלו לא בלט הגנתית - אין סיבה שנספוג 40 שערים בליגה בכל שנה. לא יקרה כלום אם נשיג כל מיני 0:1ים במשחקים הקשים. חשיבותה של רצינות. גם טיבו קורטואה אחרי עונת בכורה לא טובה - יצטרך להשתפר.

10) אל תקלקל את המורשת - לזידאן היה הרבה מה להפסיד כשחזר. היה יכול להיזכר כחצי אלוהים במדריד, הישג של שלוש זכיות רצופות בליגת האלופות לא יחזור, אין סיכוי. אמנם היה לו סגל לא רע בכלל אך זה לא מספיק. הוא גם עזב בזמן. כרגע, נראה שהעניינים לא ממש מסתדרים, שהוא מבולבל, אפילו לא מנתח נכון את מצב הסגל. מרוחק מצד אחד אך סלחן מדי לשחקנים שכשלו שוב ושוב מן הצד השני. אסור שזו תהיה התרסקות קשה והוא יעזוב בינואר. הסגל, בעיקר ההרכב הראשון, נראה שחוק, מעבר לשיא, ברצלונה ביתרון גדול. אבל זידאן צריך להיות פתוח יותר ולא עקשן, לצאת מהקיבעון.

בונוס: זכייה באליפות ספרד - זידאן אמר מה התואר שהוא הכי גאה בו ובעשור האחרון, אפילו עם כריסטיאנו רונאלדו - המצב היה מדאיג. אין ספק שברצלונה נוגסת בפער ההיסטורי. בכל זאת, ליגת האלופות זה טורניר של 13 משחקים במקרה הטוב, הליגה היא "עוד שבת של כדורגל".

המטרה החשובה מכולן: אוהד ריאל מדריד קלאסי, איך לא, אני חייב, כבכל עונה - "זו עונה חדשה אבל אותה מטרה אלמותית: זכייה בצ'מפיונס.




תגובות