הקלאסיקו ואני

עשרות פריוויו כבר כתבתי לפני הקלאסיקו ונראה שלעתים קשה לחדש. אין לי עדיין קלאסיקו ברזומה וזה מה שחסר לי לסגירת מעגל, אבל אין ספק שזה יקרה. בינתיים, הנה הקלאסיקוס שלי בחלוקה מיוחדת.


כתב: דור רומנו | תאריך: 21/04/2017

לפני הקלאסיקו הקודם בקאמפ-נואו כתבתי הגדרה מאולתרת מתוך 'מילון הכדורגל השלם' שלי למשחק הגדול בעולם. אחרי עשר שנים של כתיבה, מתלהבת יש לציין, ומאות פריוואים למשחקים גדולים - בעיקר כאן, אבל לא רק - לעתים המקלדת רועדת ואין עוד רעיונות לכתבות צבע. נראה שכבר סקרנו הכל - התחושות, היריבות, הגיבורים, השערים, ההיסטוריה, הציטוטים, הטקטיקה(איסקו במקום בייל? אמן!), הסטט' ועוד ועוד ועוד. מצד שני, נראה די סתמי לכתוב 'פריויו' רגיל למשחק כזה גדול, משחק שפעם היה קורה פעמיים בשנה אבל בשנים האחרונות הפך למלחמה על כל התארים. משחק שגורם לכל אירופה לעצור נשימה. ובטח שמדובר במשחק אליפות...

רזומה המשחקים שלי בבירת ספרד לא עשיר והוא טעון שיפור, ללא ספק. אבל בתור אחד שתפס דרבי בליגה בברנבאו ומשחק עם ההמנון המצמרר של ליגת האלופות, כשדי-מאריה עשה את הראבונה בעונת הדסימה נגד קופנהאגן, וכמובן גמר הדסימה בליסבון החשוב מכל - נראה שרק קלאסיקו, אפילו יותר מרבע גמר מחשמל כמו נגד באיירן העונה למשל - זה מה שחסר לי באמת ברזומה. אני יודע שזה יגיע, כנראה בעונה הבאה, יש דברים שפשוט חייבים לקרות - הזריחה אחרי הלילה, הקיץ אחרי הסתיו, גול של ראמוס בדקה ה-90 וחזרה של ראול לריאל מדריד. וזו תהיה סערת רגשות כזו שעוד לא חוויתי. החלום שלי הוא לראות את ריאל מדריד, בין אם במגרש ובין אם לא - מביסה את ברצלונה 5:0 כמו בעונת הזאמורנו ב-1994/95. האמת, אני בספק אם זה יקרה. בינתיים אני חולק איתכם את הקלאסיקוס מנקודת מבטי:

האמוציות - ראול משתיק את הקאמפ-נואו| לאורך כל הקריירה ראול לא נקלע למריבות המלוכלכות בין ריאל מדריד וברצלונה, בניגוד לשחקנים שזה היה הלחם והחמאה שלהם כמו ראמוס או היירו בעבר. ועדיין, אחרי שער השיוויון ההוא, שהיה השני שלו במשחק, כמעט בדקה האחרונה, אחרי כדור עומק מתוחכם של סאביו וסיומת אלוהית של המלך בצ'יפ - ראול לא היה יכול לעצור את עצמו. ראוליטו שספג עלבונות לאורך כל המשחק הצביע לעבר הקהל העויין וסימן להם לסתום את הפה. הוא התנצל אחר-כך, ובכל-זאת, מדובר באחת התמונות היותר זכורות שלו בריאל מדריד. הקבוצה של טושאק חילצה 2:2 במחזור השביעי ב-1999/00 וניצלה את הנחיתות המספרית של בארסה. בדרך לעונה של כלום ושום דבר בליגה - לעומת הזכייה בגביע האלופות השמיני, ה-'לה-אוקטובה'.

הפצצה - רוברטו קרלוס והשואו|  בסיבוב השני באותה עונה ריאל מדריד אירחה את ברצלונה בברנבאו. כבר בדקה השביעית רוברטו קרלוס שלח בעיטה חופשית מדהימה לרשת של ארנאו האומלל, טיל מדהים מ-30 מטר, והברנבאו שאג כמעט כמו בחגיגות האליפות. זה נגמר ב-3:0 לקבוצה של דל-בוסקה כאשר גם מוריינטס, ואנלקה(זה לא בדיחה) - כובשים את השערים. אחד השערים המפורסמים ביותר של RC בריאל מדריד.

השנאה - פיגו חוזר לקאמפ-נואו| 'אנחנו שונאים אותך כל-כך כי כל-כך אהבנו אותך', הראה אחד השלטים הגדולים בקאמפ-נואו. זה היה שלט ידידותי בניגוד לעשרות שלטים שקראו לו בוגד, קללות ונאצות ושריקות בוז מרחישות אזניים. פיגו היה חלש מאוד באותו משחק והקהל של בארסה השיג את מבוקשו - ריאל מדריד שהייתה קבוצה טובה יותר וזכתה באליפות ספרד באותה עונה - נכנעה 2:0 בקאמפ-נואו. בראייה לאחור פיגו דווקא התלהב, הוא אמר שהוא לא זוכר שנאה כזו כלפי שחקן כדורגל. 'אני היחיד ששיחקתי נגד קהל עויין של 100 אלף איש', אמר לא פעם| ב-2002/03 בסיבוב הראשון כשפיגו התקשה להרים מנקודת הקרן בשל מטר הבקבוקים והכוסות שנזרקו לעברו וכן ראש החזיר - זה היה פחות מגניב. המשחק נעצר לכמה דקות והקבוצות נפרדו בתיקו מאופס.

קלאסיקו ביום הזיכרון - למחוק מהזיכרון| איך עונת הקיירוש התחילה אתם זוכרים, ועדיף ששכחתם כיצד היא הסתיימה. הפסד בגמר גביע המלך לסראגוסה, הדחה ברבע גמר הצ'מפיונס ע"י מונאקו. גם המקום הראשון ברח ולא רק זה - ריאל נקלעה לרצף הפסדים וסיימה במקום הרביעי והמעליב שהכריח אותה להגיע למוקדמות ליגת האלופות. ריאל הייתה בשיוויון נק' עם ולנסיה ואירחה את בארסה בברנבאו כשהיא חולמת לפחות לזכות בכתר המקומי. המשחק לא שודר ובתור ילד בכיתה ו' ראיתי תקציר מאוחר. רונאלדו הפצוע נעדר וריאל מדריד בהרכב התקפי אמנם - הייתה חסרת רגל מסיימת. בחלק האחרון של המחצית הראשונה הלחץ היה מטורף. פיגו, זידאן, ראול וגם רוברטו קרלוס, בהצלה מדהימה של פויול מהקו בנגיחה אקרובטית - הגיעו לאינספור מצבים אבל החמיצו. סולארי שבר את הקרח בדקה ה-53 והכניע את ואלדס במשחק חייו של השוער, אבל קלייברט השווה מייד בדקה ה-53 בנגיחה לשער החשוף והכל השתבש כשפיגו הורחק בצהוב שני ולא צודק שבוטל ע"י ההתאחדות. צ'אבי קבע מהפך לבארסה בדקה ה-85 אחרי הקפצה נהדרת של רונאלדיניו. 2:1 לברצלונה בסיום, הברוך, אוי, הברוך.

ההיסטוריה - זידאן, וקיירוש| 'בכל אירופה יודעים', זו הכותרת שנתנו למשחק באגף המיתולוגי של משחקי העבר. בדרך לזכייה ב-'לה-נובנה', הגביע התשיעי, ריאל מדריד עברה את באיירן מינכן אלופת אירופה היוצאת ברבע הגמר וכן את ברצלונה בחצי הגמר. המשחק הראשון נערך בקאמפ-נואו המקולל. ריאל מדריד עלתה עם שלושה בלמים והצליחה לנצח מצמד הברקות במחצית השנייה. ראול בישל לזידאן בכדור עומק מושלם והצרפתי כבש בואסילינה מעל השוער, ועמוק בתוספת הזמן הגיע שער אדיר של מקמנמן המחליף אחרי מסירה של קונססאו. שתי הקפצות, שני שערים, רגל וחצי בחצי הגמר. בגומלין בברנבאו ראול העלה את ריאל ליתרון עם גולאסו עצום לחיבורים אבל ריאל הסתפקה בשיוויון כשאיבן הלגרה חסר המזל כבש שער עצמי.

שנתיים אחר-כך ריאל קטעה את הרצף המקולל בליגה ושמה קץ למאזן מביך של 20 שנה בלי ניצחון בקאמפ-נואו. לא הקינטה דל-בויטרה, לא הגלאקטיקוס, לא קאפלו. אף אחד לא ניצח שם. שתי הקבוצות נפגשו במחזור ה-15 בעונת 2003/04 כשריאל של קיירוש מוליכת הטבלה ומשדרת עסקים כרגיל - קצת פיגו, קצת זידאן, הרבה רונאלדו ואיקר, בעוד בארסה תקועה במקום השמיני. רוברטו קרלוס פתח את החגיגה עם גול אחרי מסירה של זידאן ורונאלדו הכפיל במחצית השנייה אחרי כדור רוחב של הברזילאי. קלייברט עוד הצליח לצמק אבל לא עוד.

הספורטיביות - ראול-פויול ורונאלדיניו, קסיאס| את ההצגה של השחקן הטוב בעולם באותם ימים היה קשה לשכוח. רונאלדיניו הראה לריאל מדריד שהיא חייבת בנייה מחדש ואחרי שני שערים נפלאים בגולאסוס הוביל את ברצלונה לניצחון יוקרתי בברנבאו. ריאל הייתה קבוצה צעירה מדי, חסרת בשר ונשענה על אדי הדלק האחרונים של זידאן, אי היציבות של גוטי ורונאלדו כשהיה בריא. הברנבאו ידע לתת כבוד לגאון כדורגל ובעיקר זכור האיש והשפם שמחא כאפיים לרונאלדיניו שהתרגש עד מאוד. באותה תבוסה, 3:0 בעונת 2005/06, היה רגע עצוב נוסף כשראול ניסה לבעוט מחוץ לרחבה אבל נפצע בבירכו בצורה קשה ונעדר לשלושה חודשים. זו הייתה הפציעה הארוכה ביותר בקריירה של ראול שדווקא פתח את העונה לא רע עם 7 כיבושים בחודשיים וחצי. ראול נפל על הריצפה ולא היה יכול להמשיך ואז הגיע הקפטן מהצד השני והספורטאי למופת, קרלס פויול, בדק מה מצבו וחיבק אותו בדרך החוצה.

כמוכן, רגע חקוק לי בזיכרון בקלאסיקו של עונת 2008/09 - ריאל מדריד הפצועה, חבולה וחסרה נותנת כל מה שיש לה נגד בארסה. סאלגדו עשה כל מה שיכל נגד הנרי, קנבארו היה גדול. פאלנקה החמיץ וגם דרנטה. איקר עצר הכל ושמר על שער נקי, ואז לבארסה נפסק פנדל. ראול, כמו קפטן אמיתי, תפס את איקר בחוזקה ואמר לו 'אתה הודף'. איקר הדף את הפנדל של אטו, זה נכון. לצערה של ריאל מדריד היא ספגה בכדור הקרן שאחר-כך.

מהיר ועצבני - הגולאסו של ראול| ההיסטוריה של בנזמה| אחד הקלאסיקוס הגדולים ביותר מבחינתי היה דווקא ב-2006/07. קאפלו שהלך על הגנת ברזל והתקפות מתפרצות וחזר בגדול למאבק האליפות. ריאל הגיעה למשחק בלי רונאלדו המורחק ועם פער של 5 נק' מברצלונה כשהיא חייבת לנצח. זה היה 2:0 נהדר עם משחק גדול של גוטי והרבה אגרסיביות ומחוייבות באמצע. המשחק נפתח בצורה נפלאה עם איבוד כדור של דיארה כבר אחרי שש שניות, אבל זה לא חשוב. בדקה השנייה ראמוס בעמדת המגן הרים כדור כמו שלא הרים מאז והמלך ראול ברח לטורהאם ונגח מכל הלב לרשת, 1:0 לריאל מדריד. ראוליטו כבר היה הרחק משיאו, ודווקא בגלל זה המעמד היה כה מרגש. השחקן שאתם הכי אוהבים כובש שער כל-כך מהיר, במקדש, באמא של המאני-טיים, נגד הקבוצה שאתם הכי שונאים. במחצית השנייה ריאל הכפילה את היתרון עם שער נוסף והפעם ואן-ניסטלרוי. ראיתי את המשחק אצל חבר טוב שהוא דווקא אוהד ברצלונה ואני משוכנע שהשכנים שלו לא הפסיקו לקלל אותי אחר-כך.

בעונת 2011/12 כולם זוכרים את השער המהיר בהיסטוריה בקלאסיקו, כשדי-מאריה לוחץ את ואלדס שמתבלבל, הכדור מגיע לבנזמה והצרפתי בועט לרשת מכל הלב. ריאל מדריד עלתה ליתרון 1:0 והיה נראה שזהו-זה, הקוף הכבד יותר מהגב. אבל בארסה הגיבה, ועוד איך, והשלימה מהפך עוד לפני המחצית. כשפברגאס נגח לרשת את ה-3:1 בדקה ה-65 הבנו שהמשחק נגמר.

יום העצמאות - תרתי משמע| שער ניצחון מרגש של היגואין ברגע האחרון במשחק בריינו דה-נאברה פתח את חגיגות האליפות וקבע עובדה: במחזור ה-36 בספרד בעונת 2007/08 יערך הקלאסיקו הגדול כשברצלונה תקבל את פניה של אלופת ספרד ב-'פאסיו מפורסם' - המזדרון. בעוד ראול ואיקר ניסו למנוע מהקטלונים מבוכה - זכורים ראמוס, גוטי וגאגו שנהנו מכל רגע. שוסטר עלה במערך מפתיע עם 4 קשרים מרכזיים ונתן חופש התקפי לרובן מתחת לראול. חלק העדיפו לחגוג ביום העצמאות וחלק ראו את יום העצמאות של ריאל מדריד. זה היה משחק מרגש עם ניצחון מוחץ של 4:1 שבדקות מסוימות היה נראה שהתוצאה מקפחת אותנו. שנתיים אחרי הסבל מרונאלדיניו - הגיעה הנקמה הגדולה. ראול פתח את החגיגה בבעיטה מסובבת לקורה ופנימה בשערו האחרון בקלאסיקו ובכלל בעונה גדולה שלו, גוטי שם את הכדור על הראש של רובן ובמחצית השנייה המחליף היגואין, אחרי סדרת החלקות ברחבה של בארסה וכן RVN אחרי פנדל על רוביניו - הרימו את הברנבאו באוויר. הנרי צימק בגולאסו משלו, נו-טוב.

הקלאסיקו הגדול ביותר| 3:3 מהסרטים| לריאל מדריד של קאפלו, זו מלפני עשור - היו תשע נשמעות, וכך הגיעה אליפות מס' 30. אחרי הדחה אכזרית נגד באיירן מינכן בליגת האלופות, ריאל חלמה על שינוי המצב בליגה המקומית. זה היה קלאסיקו גדול בו גוטי קיבל חופש והלם בבארסה שוב-ושוב, רוד כבש את הראשון כבר בדקה הרביעית והשלים צמד בהמשך בפנדל אבל סבל מים החמצות. גם שער אדיר של ראמוס בנגיחה לאחור במשקוף פנימה(כבר אז הוא היה גדול), 'כשפויול עושה עליו 3 פנדלים' - לא הספיק, ומסי באיתות ראשון על קריירה גדולה שבדרך - השווה בפעם השלישית, בשער סלאלום טיפוסי ברגע האחרון. שישה שערים, דרמות, מהפכים, מאבקים, קרב טקטי. זה היה אחד הקלאסיקוס הגדולים בכל הזמנים. ריאל לא ויתרה והצליחה לחבר סדרת נצחונות מרשימה בדרך לאליפות.

"מאמן של תארים"(ז'וזה מוריניו)| לפני גמר הגביע ב-2011 במאסטייה התנהל מאבק בין קרויף ומוריניו על דפי העיתונות בספרד. האיש מהצד של ברצלונה אמר את דעתו על סגנון המשחק, ומוריניו חיכה יממה אחת אחר-כך כדי לסגור חשבון. זה היה גמר ענק, מותח, מעייף, מורט עצבים, מרגש, כל סופרלטיב. פפה בקישור האחורי דרס כל מה שזז ואף נגח לקורה, בארסה שהייתה מפלצת כדורגל אז נכנסה למשחק ואיקר היה שם במחצית שנייה קשה. ואז בדקה ה-110 דאבל פס של די-מאריה ומרסלו הסתיים בהרמה מעולה של הברזילאי, רונאלדו נגח מכל הלב לרשת של פינטו וזכה בתואר ראשון במדריד. "אני נהנה להיות מאמן של תארים", אמר מוריניו לאחר המשחק, אבל חכו: יש עוד.

אליפות המאה נקודות ו-121 שערי זכות. כמה סמלי שריאל מדריד שהייתה הקבוצה הטובה באירופה באותם הימים - זכתה באליפות שכה הגיעה לה דווקא בקאמפ-נואו, דווקא עם שער ניצחון של כריסטיאנו ועל הפרצוף של מסי. סמי קדירה היה זה שכבש את שער הליגה ה-108 באותה עונה כשריאל קבעה שיא חדש ע"ח הקינטה דל-בויטרה(107 שערים ב-1989/90). אלכסיס השווה במשחק כדורגל מאוזן אבל שתי דקות אחר-כך אוזיל איתר את כריסטיאנו שלקח צעד ימינה ומול ואלדס בעט עם כל הלב פנימה. החבר'ה מהספסל פתחו במעגל הניצחון וכולם הבינו - בשעה טובה ולראשונה מאז 2008 - יש אליפות. "הליגה של כריסטיאנו", כתבו במארקה לאחר המשחק, והפורטוגלי זכור במיוחד עם תנועת ההרגעה - 'Calma, Calma'. מוריניו כמו שהבטיח, הביא את הקבוצה לשיא בעונה השנייה. אנחנו המדרידיסטאס פקדנו את ערוץ הספורט באותו יום ועשינו שם חגיגה גדולה.

הגולאסו האמיתי: הריצה של גארת'| שערים רבים ועוצרי נשימה כבשה ריאל מדריד נגד בארסה לאורך השנים. רוברטו קרלוס והגולאסו, ראול וההקפצות, גם לזידאן או רונאלדו אין במה להתבייש. אבל אם תשאלו כל אוהד ריאל מדריד הוא ידבר כנראה על הגול של בייל בגמר הגביע. קצת יותר משלוש שנים חלפו מאז בייל לקח את הכדור לפני מחצית המגרש, פתח את מנוע הסילון שלו וגרם למארק בארטה לפרוש מכדורגל. 'המירוץ של חייו', נכתב במארקה לאחר המשחק כשבייל כבש את שער הניצחון המדהים וריאל מדריד זכתה בגביע המלך כעבור שלוש שנים ובאותו מגרש. תואר ראשון לאנצ'לוטי, 2:1 לריאל מדריד בסיום. ומאז נותרו הזכרונות ובעיקר החידה.

ילדים זה שמחה| רפאל ואראן הנהיג את קו ההגנה של ריאל מדריד במשחק הראשון בחצי גמר גביע המלך בברנבאו ב-2013. ולא רק שהציג משחק הגנה מושלם והשכיח את היעדרויותיהם של ראמוס ופפה הפצועים - אלא גם כבש שער שיוויון חשוב בנגיחה סמוך לסיום. זה היה הלילה שלו, בו ואראן נראה כבלם הטוב בעולם. חבל שפציעה מרגיזה במשחק ליגה סתמי בסיום העונה נגד אספניול - גרמה לו להחמיץ את גמר הגביע. מאז ואראן לא באמת הצליח לחזור. אבל עם כל הכבוד לזה, אנחנו מדברים על הקלאסיקו של הילדודס, אותה עונה אבל חודשיים קודם לכן:

ריאל מדריד גמרה את הסיפור בליגה ממזמן. מוריניו לא היסס להעלות הרכב משני לאור הפער הבלתי-נתפס של 16 נק' יתרון לטובת ברצלונה ערב הקלאסיקו השני בברנבאו. בנזמה אמנם כבש את שער היתרון וראמוס באקט מרגש, עם נגיחה מכל הלב בקרן אחרי הרמה של מודריץ' וסיבוב ניצחון על סרט הקפטן על הזרוע(איקר הרי סופסל) - זה היה הקלאסיקו של הילדים. ריאל מדריד של המחליפים מנצחת את ברצלונה של רואורה, מחליפו של טיטו. כריסטיאנו עלה לשחק רק במחצית השנייה. אסיין וקונטראו היו המגנים, קאייחון שולב גם כן ועשה יותר הגנה מהתקפה ומוראטה שיחק בכנף שמאל ובישל את הראשון של בנזמה אחרי ששיגע את דניאל אלבס. באותה עונה ריאל ניצחה את ברצלונה ב-3 מ-6 משחקים והפסידה רק פעם אחת. המצ'אפ שלנו מולם היה מושלם. באותו משחק אגב תוך שבוע ריאל מדריד רשמה V מטורף - ניצחה פעמיים את ברצלונה, בליגה ובגביע, וגם את מנצ'סטר יונייטד.

שיברון הלב וחורבן הבית| לאורך השנים אין ספק שהיו תבוסות קשות. ה-6:2 הביתי בברנבאו, המאניטה בעונת מוריניו. אבל דווקא ה-4:0 מעונת בניטס זכור כחרפה הגדולה ביותר. בגלל הרכב הפיפה שהעלה, בגלל חוסר המחויבות, בגלל שבארסה הייתה בלי מסי - שותף רק מהספסל. והכי גרוע מכך - במהלך המשחק רעדתי, פחדתי והתפללתי שזה לא יגמר 5:0. המטפחות הלבנות והבוז הצורם של הקהל זכורים לי היטב. אחרי המשחק הזה הרגשתי שנגמר לי מכדורגל, בפעם הראשונה בחיים.

יש אליפות? אין אליפות| לצד המחמאות לאנצ'לוטי קשה לשכוח את העובדה שלא הצליח לזכות באליפות עם ריאל מדריד למרות שעשתה עונה טובה בליגה. בעונת הדסימה ריאל הגיעה לקלאסיקו כשהיא בשיוויון נק' עם אתלטיקו ומובילה על בארסה בנקודה. ניצחון היה פותח פער לא רע במאבק האליפות והגיע הזמן שריאל מדריד תנצח משחק גדול, אך זה לא קרה. במחזור ה-29 ריאל אירחה את בארסה בברנבאו. היא נקלעה לפיגור מגולאסו של אינייסטה אבל בנזמה כבש פעמיים מבישולים של די-מאריה הנהדר, שהופיע למשחק בניגוד לכריסטיאנו ובנזמה. מסי השווה בשער מיותר סמוך למחצית אבל ריאל שוב הובילה אחרי ספק פנדל, וכריסטיאנו כבש. אלא שבארסה השוותה בדקה ה-65 אחרי שראמוס הורחק בכרטיס אדום וסמוך לסיום מסי כבש עוד פנדל, 4:3. ריאל התדרדרה עם הפסד נוסף, הפעם בפיחואן לסביליה במחזור אמצע השבוע, ואמרה שלום למאבק האליפות.

עונה שלמה עברה ורצף 22 הנצ' הרצופים ירד לטימיון. ריאל מדריד איבדה נקודות במשחק בית נגד ויאריאל בו כבר הוליכה ונכנעה לשער בסאן-ממס. היא הגיעה לקלאסיקו מהמקום השני בטבלה אבל ידעה שיש לה צ'אנס לבצע שוב מהפך בפסגה. ריאל שיחקה טוב למרות שספגה ממצב נייח מראשו של מאתייה, וכריסטיאנו השווה אחרי בישול גדול של בנזמה בעקב. אלא שריאל מדריד נשברה אחרי שער ניצחון של סוארס מכדור ארוך סתמי שהגיע אליו, ובין הרגליים של איקר. לא מסוגלים לנצח משחק גדול.

השואו של כריסטיאנו| Calma-Calma| כן, בהחלט אפשר להשתמש במשחק האליפות מעונת המוריניו. אבל אני רוצה דווקא לדבר על גומלין חצי גמר גביע המלך ב-2012/13. ריאל הגיעה למשחק אחרי תיקו 1:1 במשחק הראשון בברנבאו והיא הייתה זקוקה להתעלות. במשחק הזה זכורה בעיקר החגיגה של ואראן וארבלואה יחד עם מוריניו וכן 'מעגל הניצחון', כשהילד הצרפתי שוב נגח לרשת של בארסה וריאל הובילה 3:0 בגומלין נגד הקבוצה חסרת האונים, אבל קודם זה היה הערב של רונאלדו. הוא כבש את הראשון אחרי שדהר לרחבה והוכשל ע"י פיקה המסורבל ובמחצית השנייה הכפיל אחרי מבצע נהדר של די-מאריה ע"ח פויול. ריאל ניצחה 3:1 והעפילה לגמר גביע המלך.

כריסטיאנו השתיק את בארסה גם בעונה שעברה. במחצית השנייה הוא איפס את הרגל והחל להיכנס לעניינים. הוא מצא את המשקוף בבעיטה מסובבת נהדרת וגרם לזידאן לעשות סאלטה באוויר. ראמוס הורחק בהמשך והמצב היה לא פשוט, אבל בדקה ה-85 זה הגיע. בייל הרים כדור בצד ימין אחרי מתפרצת נהדרת בהובלת קרבחאל, כריסטיאנו עצר בחזה, זרק את אלבס ובעט מייד לרשת של קלאודיו בראבו. שער ניצחון ענק של כריסטיאנו רונאלדו שהניח את היסודות ל-UnDecima וכמובן חגג בדרך הייחודית לו. עם אותו שער כריסטיאנו התנתק מראול והגיע ל-16 שערים במדי ריאל מדריד נגד ברצלונה. רק די-סטפאנו מקדים אותו. בהמשך הגיעה גם ההצגה נגד וולפסבורג בגומלין.
 

*****

הקלאסיקו הוא המשחק הגדול ביותר בכדורגל חוץ מגמר ליגת האלופות. ביום ראשון תיפתח שוב פינת ההיסטוריה יחד עם ציפייה גדולה לתת את המהלומה הסופית ולזכות באליפות ספרד בפעם הראשונה מזה 5 שנים. אני לא מתבייש להגיד - אנחנו פשוט קבוצה טובה יותר. הגיע הזמן שהברנבאו יהיה מקדש ומבצר אמיתי.




תגובות