סולארי - התקווה של השחקנים והמנהלים


כתב: צוות האתר | תאריך: 02/11/2018

זו הכותרת הגדולה בכתבה במארקה. בימים האחרונים קצת פחות סוער בריאל מדריד. הניצחון המרשים יחסית, בטח במצב הקבוצה, במסגרת גביע המלך, הביא לקצת שקט. כעת במועדון מצפים בכיליון עיניים לראות מה יהיו הישגיו של סולארי בשלושת המשחקים הקרובים, שלושה מבחנים אם תרצו - תוך עשרה ימים: ויאדוליד(בית), פלזן(חוץ) וסלטה ויגו(חוץ). לפי הלו"ז, אתם רואים לבד - משחק חוץ אחד חשוב מאוד באירופה בשל ההפסד לצסק"א, ובבלאידוס אשתקד ריאל לא הצליחה לנצח. 'לסולארי יש שלושה משחקים לשכנע את מנהיגי המועדון שהוא בחירה מוצלחת לשאר העונה ושהוא ההימור המנצח', כתבו.

לתפיסה זו יש 'שלוש רגליים'. ראשית, סולארי עצמו מאוד רוצה לקבל את האתגר ומאמין שהוא יכול להוציא את הקבוצה מהבוץ. לך תחזור לקסטיליה אחרי שאתה עומד על הקווים של הקבוצה הבוגרת - זה כמעט בלתי-אפשרי ברמה המנטאלית אפילו. שנית, סולארי מקבל ריספקט מהשחקנים. לא כמו זידאן, והוא נמנע מכל השוואה, אבל במועדון אוהבים אותו, גם המנהלים וגם השחקנים. הוא 'מאמן מהבית', מכיר את המועדון על כל בוריו והיה שחקן עבר כמובן כך שהוא מבין לליבם, ומפזר ציטוטים נעימים מאז הגעתו 'קבוצה של אלופים ולוחמים'. אפרופו ציטוטים, נאצ'ו כבר אמר שמבחינתו ומבחינת השחקנים סולארי הוא המאמן עד לסיום העונה. אף-אחד לא רואה בו מחליף זמני. סולארי השתמש בויניסיוס כפי שהנשיא רצה שיהיה עוד מתחילת הדרך, ובמשחקים הקרובים נוכל לראות את המדיניות שלו לגבי הצעירים, האם משחק הגביע היה אפיזודה חולפת או לא. מעבר לכך, במועדון לא רוצים לעשות זעזוע ולבצע עוד שינוים על הקווים. הפעם האחרונה בה ריאל לא 'הסתפקה' בשני מאמנים והייתה תחושה של כיסאות מוזיקלים - הייתה ב-2004/05 - קמאצ'ו הוחלף בגארסיה ראמון שהוחלף בלושמבורגו.

דבר נוסף הוא עניין המחליפים. השמות בשוק לא משכנעים את ריאל מדריד. קונטה היה מועמד מועדף אבל התגלו קשיים מולו. אם מועמדים רבים מבחוץ נחשבים ל-'הימור', אז כבר עדיף להמר על מישהו קרוב ומוכר 'מהבית'. ריאל לא רוצה עוד מלחמות כמו זו שהייתה לה עם ההתאחדות הספרדית, ובקבוצה מאמינים שסולארי יכול להחזיר את הקבוצה להיות תחרותית ושעדיין שום דבר לא אבוד. כמובן שכל תוצאה אחרת מלבד ניצחון ליגה מחר - תגרור בלאגן.

במארקה פתחו את ספרי ההיסטוריה ובדקו לגבי הופעות הבכורה של מאמנים בריאל מדריד באמצע העונה. סולארי אמנם זכה למשחק גביע קל אבל הוא נמצא במקום של כבוד עם ניצחון 4:0. רק זינדין זידאן(5:0 על דפור בברנבאו בליגה) ו-ויסנטה דל-בוסקה(5:0 מטורף על אתלטיק בילבאו בסאן-ממס ב-1995/96) - השיגו תוצאות טובות יותר. במבט על האחרונים, לופז קארו למשל הפסיד לאולימפיאקוס ביוון אך זה היה משחק חסר חשיבות בסגל משני. גארסיה ראמון גירד 1:0 על אוססונה בזכות בקהאם, ובאותה עונה לושמבורגו נהנה מפנדל של רונאלדו בשבע דקות תוספת הזמן נגד סוסיאדד. ג'ון טושאק פתח בהפסד לבטיס בחוץ ב-1998/99 ודל-בוסקה שהחליף ב-1999/00 סיים בתיקו בברנבאו נגד ריאל סוסיאדד. אותו דל-בוסקה מככב עם 5:2 על ראיו ב-1993/94. ראמון אניקאנס שהיה הראשון שאימן באמצע העונה, סיים ב-5:5 מטורף נגד בארסה.