לופטגי לא רוצה להיות שם: הקושי של המאמנים הספרדים בריאל מדריד


כתב: צוות האתר | תאריך: 09/10/2018

מה משותף לכל החבר'ה מהתמונה למעלה? כולם מאמנים ספרדיים. ורק ויסנטה דל-בוסקה הצליח בריאל מדריד. רפא בניטס היה המאמן הספרדי האחרון בריאל מדריד והוא החזיק מעמד חצי עונה(215 ימים). פחות או יותר כמו חואנדה ראמוס שהחליף את שוסטר בדצמבר 2008 (174) ולופז קארו(178 ימים). קמאצ'ו שבר את הכלים והתפטר ביוזמתו אחרי 117 ימים אחרי שלא ראה עין בעין עם פרס לגבי התנהלות המועדון, שחקני הרכש, הכוכבים ועוד. מריאנו גארסיה ראמון היה מאמן זמני אחריו, למשך 101 ימים בלבד. עד שבא וואנדרליי לושמבורגו. האם יש סיכון להיות מאמן ספרדי בריאל מדריד? מאז עידן דל-בוסקה - נראה שכן.

המאמן המעוטר ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד הוא מיגל מוניוס האגדי שגם החזיק מעמד פרק זמן מדהים של 14 שנה, מ-1960 ועד 1974, והוא זכה ב-12 תארים. ויסנטה דל-בוסקה זכה בשבעה תארים(שתי זכיות בליגת האלופות, פעמיים אליפות ספרד, הסופר-קאפ האירופי, הגביע הבן-יבשתי והסופר-קופה הספרדי), ועמד על הקווים 1314 ימים(מ-7 בנובמבר 1999 ועד 23 ביוני 2003), שלוש וחצי עונות(סה"כ 1432 אם נתייחס לשתי קדנציות קצרות שלו). גם הוא עזב אגב בבאסה, אחרי שחוזהו לא הוארך למרות שזכה באליפות. אחריו, אף-אחד לא הצליח.

"השורה התחתונה בריאל מדריד היא התוצאות. ריאל מדריד תמיד רוצה לזכות בהכל. אתה חייב תמיד לנצח שם. יציבות היא לא רק האחריות של המאמן. הוא כמובן תלוי בין שני גורמים - השחקנים שעל כר הדשא וההנהלה שמחליטה לגי עתידו. אבל אולי זה נכון שמעריכים יותר מישהו שהוא 'מבחוץ'(לא ספרדי), אולי", טוען לופז קארו. "אף-אחד לא יכול להגיד שלא נתתי את הנשמה לריאל מדריד", אמר מי שאימן את קסטיליה ואז ב-5 בדצמבר קפץ כיתה. כמובן שהוא עזב אחרי שסיים את העונה בלא תואר(והדחה בשמינית הגמר). קארו מקווה שגורלו של לופטגי יהיה שונה ומשוכנע שהוא מאמן טוב. "ריאל מדריד צריכה להיות סבלנית איתו, רק כך אני מנתח את המצב", אמר.

מריאנו גארסיה ראמון, 'החתול מאודסה' - "דל-בוסקה היה מדרידיסטה ולופטגי גם כן עבר בריאל מדריד והוא יודע מהו המועדון, אבל המפתח הוא היום-יום. לכל מאמן יש תקופות לא טובות כשהתוצאות מאכזבות. דל-בוסקה היה שקט אבל ידע לקרוא את המצב ולאחד את הקבוצה. הוא וזידאן יצרו אקלים מדהים לקבוצה. זה לא משנה אם אתה מדרידיסטה או לא. הדבר החשוב הוא שהנשיא מאמין בך גם בימים הרעים. המפתח טמון באמון הנשיא". הוא מוסיף שפלורנטינו נתן שקט לזידאן כשהתוצאות בליגה היו קטסטרופליות, וללופטגי מגיע יחס זהה. "הכדור לא נכנס גם כשריאל עשתה את הכל נכון. ריאל מדריד שווה יותר ממה שהיא משיגה כרגע". גארסיה רמון מצביע על נקודה נוספת - "אחרי גביע העולם, בטח בקבוצה כמו בריאל מדריד ששלחה הרבה נציגים - תמיד פתיחת העונה בעייתית". לדבריו 'מקרה בניטס' עלול לחזור.

מאז דל-בוסקה, רק ז'וזה מוריניו חצה את אלף הימים - 1097, וייתכן והיה ממשיך אם היה רוצה בכך. הפרידה הייתה הדדית. לושמבורגו החזיק מעמד 340 ימים, קאפלו 358, פוטר למרות שזכה באליפות הרמונטדות ב-2006/07 וביצע שינוי בקבוצה. שוסטר החזיק מעמד 519 ימים. פלגריני פוטר אחרי עונה אחת בלבד, עונת הגלאקטיקוס2 הראשונה(358 ימים). אנצ'לוטי הביא את הדסימה אבל שילם על כך שהקבוצה לא זכתה בתואר גדול בעונה השנייה ואימן 698 ימים. זידאן התפטר ביוזמתו אחרי 778 ימים.

לופטגי כרגע נמצא במועדון 114 ימים. הגרף המלא של יתר המאמנים - כאן. במארקה שאלו את האוהדים כמה זמן לופטגי יחזיק מעמד. כרגע יש פחות מ-5000 אוהדים שהצביעו. האופטימיות - יישאר למעלה משנה אחת כי יזכה בתארים. הפסימיות - יעזוב בטווח המיידי. אופצייה נוספת - לפני פגרת חד המולד. עוד אופצייה היא שיישאר עונה אחת. כמובן שב-AS פורסם לא מזמן שלופטגי ייבחן בין לפי הקלאסיקו, בעוד במארקה נכתב שהמועדון לא רוצה לבצע זעזוע.

*****

מי שהתראיין בינתיים ודיבר על מצב הקבוצה הוא נאצ'ו, זה שתמיד נלחם. זה שבניגוד ליתר השחקנים שנותנים בראש ומתחנפים לאוהדים ברשתות החברתיות, כמו ראמוס - באמת אפשר להאמין שהוא לוקח ללב את המצב ויילחם. "זה עניין של רגעים. כרגע הכל נראה שחור ולא טוב, היריבות שלנו מנצחות, אנחנו נענשים על כל טעות, סופגים, היריבה מתגוננת ואנחנו לא כובשים. השבועיים האלה עם הנבחרות הם זמן טוב לניקוי ראש, נחזור עם הרבה כוחות מחודשים לשנות את הדינמיקה.

עזיבתו של כריסטיאנו. "בתחילת העונה אנחנו כבשנו הרבה שערים ובקושי דיברו עליו, הוא התחיל עם כמה משחקים בלי שער ביובה, ואמרו שזה קרה משום שהוא עזב את ריאל. אז כמובן שזה לא נכון. כריסטיאנו כבודו במקומו מונח הוא כבש 50 שערים לפחות בכל עונה, אבל אנחנו לא אשמים שהלך ואין לנו מה להתחרט על מה שקרה".

על לופטגי. "אנחנו שתי נקודות מאחורי המוליכה, כך שהמצב לא טוב אבל גם לא קטסטרופה. בריאל מדריד כל תיקו או הפסד מקבל משמעות כפולה ומכופלת, ואולי אפילו פי אלף. כמובן שאחרי שלא כבשנו ארבעה משחקים זה נראה כמו משבר. אבל השחקנים עם המאמן, אנחנו נלך איתו עד המוות. אנחנו רגועים. חווינו מצאים כאלה ואולי אפילו גרועים מזה. תמיד הצלחנו לדחוף קדימה ולהיות תחרותיים. אני לא יכול להבטיח לכם שריאל מדריד תזכה בכל התארים אבל ריאל מדריד תמיד תילחם על הכל. נראה מה יהיה".