חמש הערות על הדרבי מחר


כתב: צוות האתר | תאריך: 28/09/2018

1) חמש שנים בלי ניצחון ביתי בדרבי בליגה זה באמת יותר מדי. בתקשורת מיהרו לכתוב 'ריאל החזירה את הברנבאו', הרי שבעונה שעברה הדאבליסטית הגאה, רשמה עונה קטסטרופלית במשחקי הבית. זה היה מוקדם מדי, עם כל הכבוד לרומא. מחר זה המבחן האמיתי. דווקא אחרי המפלה האיומה בסביליה, דווקא עם היעדרם של איסקו ומרסלו, דווקא כשאתלטיקו בכושר טוב, והסטט' שתמיד הייתה לטובת ריאל מדריד - הופכת למגעילה משנה שעברה. זה צריך להיות 'הניצחון של הברנבאו'. אולי הכדורים שסירבו להיכנס בעונה שעברה, וריאל נתנה הכל והוליכה בצדק גם במשחק חסר טעם, רגע לפני הגומלין נגד יובה - כן ייכנסו לשער הפעם. הגיע הזמן שהשלם יהיה גדול מסך חלקיו. שהקבוצה הזו תילחם עד לרגע האחרון ותנצח משחק ליגה חשוב. ניצחון מחר ישכיח את הפיחואן.

2) מוד צ'מפיונס. כולנו זוכרים היטב את 'חמש השנים הרעות' בליגה. יחד עם משחקי החוץ אגב, ריאל ניצחה רק דרבי אחד משמונת האחרונים, וזה מתסכל. ומצד שני, מדהים להיזכר כמה ליגת האלופות שונה. אתלטיקו אחת הקבוצות החזקות ביותר כבר שנים. ובכל עונה בין 2013 עד 2017, היא, שעברה את בארסה פעמיים וגם את באיירן - נתקלה בחומה ששמה ריאל מדריד. היו דרמות ענק כמו בדסימה, כשאתלטיקו כבר דמיינה את הנפת הגביע, או דו-קרב פנדלים בגמר שלא נגמר. היה גם קרב שריאל הכריעה בקושי עם גיבור בלתי-צפוי כמו צ'יצ'ריטו ולמרות אינסוף אלתורים - ראמוס כקשר כשמודריץ' פצוע, למשל. והיה גם משחק חד-צדדי אחד ב-2016/17, כריסטיאנוX3, מי האמין שהגומלין יהיה לפרוטוקול. למקרה ששכחתם:

2013/14 - גמר הדסימה, הרגע האלוהי של ראמוס, אפשר לכתוב על המשחק הזה עוד אלף מילים, אין טעם. היינו כחולמים

2014/15 - תיקו מאופס בויסנטה קאלדרון אחרי יום עבודה ענק של אובלאק. ריאל מנצחת 1:0 בגומלין רבע הגמר.

2015/16 - הגמר שלא נגמר, אחרי 1:1 קשה בתום 120 דק' וכוכבי על ששפכו לאגר - מנצחים בפנדלים, ותודה לחואנפראן והוקרה.

2016/17 - ניצחון 3:0 בחצי הגמר הלוהט בברנבאו(כריסX3) והגומלין היה לפרוטוקול בלבד, מי היה מאמין.

אין דברים כאלה. מחר צריך לשים לקבוצה את ההמנון של ליגת האלופות ברקע ולבקש שהחבר'ה יהיו במוד צ'מפיונס, בבקשה.

3) גארת' בייל. הוא גרם לצ'אבי אלונסו המחוייט ביציע לצאת מדעתו והכניס את המדרידיסימו בטירוף. אחרי הנגיחה הרכה עם המון רגש ולב לרשת של קורטואה בהארכה - גארת' בייל אכן 'היה שווה לריאל מדריד מאה מיליון יורו'. בייל מגיע לדרבי הנוכחי כשחקן מס' 1 שלנו בהתקפה ללא עוררין. הפעם אין את כריסטיאנו רונאלדו. אותו שער היה האחרון של בייל נגד אתלטיקו, ובסה"כ הוא הבקיע שער אחד בלבד ב-15 מקרים. אשתקד הוא בישל לכריסטיאנו בליגה, והעונה הוא בישל לבנזמה בסופר-קאפ. ריאל זקוקה לבייל רעב ובמצב-רוח כיבוש. נגד סביליה הוא היה השחקן הטוב ביותר שלנו, הוא יצר מצבים לבד. הבעיטה לקורה, למשל, וגם הפריצה הסוחפת והמצב של אחד על אחד. אמנם זו החמצה של מאה אחוז, אבל קשה לבוא אליו בטענות. זה היה משחק ראשון מזה זמן רב שבייל לא כובש ולא מפתיע.

4) דני קרבחאל - החדשות הטובות של ריאל מדריד. אתמול קרבחאל השלים אימון מלא, העלה פוסט לרשתות החברתיות והוא בטירוף למשחק הזה. קרבחאל אמנם לא היה מונע את ההפסד לסביליה אבל אולי כן היה מונע תבוסה. הוא תמיד נמצא מעל הרמה הכללית. תמיד נלחם, תמיד רץ, תמיד נחוש, כמעט ולא מאבד את הראש. הוא לא היה מפקיר הגנתית כמו מרסלו וגם משחק באגרסיביות יותר מנאצ'ו. בגמר הדסימה הוא הפגין קור-רוח ובגרות יוצאת דופן והמשיך לתקוף ולתקוף עד הרגע האחרון, כאילו זה לא הגמר הראשון שלו, בעונה ראשונה בסה"כ בריאל מדריד, והוא לא רק בן 22. יחד עם בייל שהזכרנו קודם, קרבחאל יכול ליצור אגף מעניין. הוא ייתן תרומה בשני צידי המגרש.

5) קצת היסטוריה. כבר נגענו בסטט' עוד קודם, אבל זה משהו אחר. מ-1999 ועד 2013 - ריאל מדריד לא הפסידה באף משחק דרבי. 25 כאלה בסה"כ. רצף מטורף, כתם שחור שאתלטיקו לעולם לא תצליח למחוק מההיסטוריה שלה. אלה היום ימים בהם ריאל מדריד מנצחת בדרבי בכל זמן. בבית, בחוץ, בגשם ובשמש, במומנטום מעולה או בכושר חלש, עם גלאקטיקוס כמו ראול ורונאלדו וכריסטיאנו וקאקא או אפילו אנטוניו קאסנו וג'וליו בפטיסטה כובשים(2005/06).

מלך השערים הוא כמובן כריסטיאנו רונאלדו - 22 שערים ב-31 הופעות. כריסטיאנו כיכב באלדרון עם שלושער בשיאו של מאבק האליפות ב-2011/12 וגם האכיל את אתלטיקו מדריד מרורים ב-2016/17 - שלושער בליגה ושלושער בחצי גמר ליגת האלופות. אחריו ברשימה: סנטיאגו ברנבאו וסנטיאנה עם 17 כ"א, לפושקאש יש 15 ולראול 11 שערים ב-31 משחקים, הוא כבש את כל השערים שלו בליגה| המאמן: ברנד שוסטר רשם מאזן מדהים של 3 נצ' דרבי - 2:1 בברנבאו במחזור הפתיחה ב-2007/08, 2:0 בויסנטה קאלדרון בסיבוב השני דאז ו-2:1 דרמטי(פנדל של היגואין) בעונת 2008/09. לז'וזה מוריניו היה מאזן מושלם של 8 מ-8 במשחקי הדרבי, כולל שניים בגביע, אבל הגמר ב-2012/13 הרס לו| שיאני ההופעות: פאקו חנטו ומנולו סאנצ'יז עם 42 הופעות. סרחיו ראמוס לפי ה-AS עם 38 משחקי דרבי, ולפי ויקיפדיה יגיע ל-40.

המספרים: 195 משחקי דרבי עד היום - ריאל מדריד ניצחה ב-100, אתלטיקו מדריד ב-50 ו-44 הסתיימו בתיקו, יחס שערים כולל 332:253. בליגה: 86-39 לריאל מדריד בנצ'. בברנבאו: 52-15 לריאל מדריד בנצ'. בחוץ: 34:24 לריאל מדריד בנצ'.

ראול הוא השחקן שהכי הייתי רוצה לראות משחק בדרבי. הוא יודע מה זה לנצח דרבי. הוא גדל באתלטיקו מדריד ואילולא ההחלטה המטופשת של חסוס חיל ז"ל לפרק את קבוצת הנוער - כל ההיסטוריה יכלה להיות אחרת. הוא ניצח את אתלטיקו שוב ושוב ושוב ומה הפלא ששער הבכורה שלו בריאל היה בברנבאו מלא בדרבי, אחרי מסירה אדירה של לאודרופ בעין עקומה ומסובבת אדירה של ראול לחיבורים. הוא כבש נגד אתלטיקו בקאלדרון אולי את השער היפה ביותר בקריירה שלו, איי-שם ב-1996/97 עם הדריבל המחשמל על כנף שמאל.

השער המרגש: השער של ראמוס בדסימה ינצחו כל דו-קרב| שער הבכורה של ראול הוא אחד החשובים בהיסטוריה| ואת השער השלישי(וגם הראשון והשני) של כריסטיאנו בחצי גמר הצ'מפיונס ב-2016/17 - ראיתי במו עיניי בסנטיאגו ברנבאו| יסלח לי הגול של סיידורף ממחצית המגרש.

אבל השער שאני בוחר הוא הגול של רונאלדו ב-2003/04. אני חושב שכל מילה נוספת מיותרת. ריאל הייתה מנצחת דרבים עוד במנהרה. הקבוצה שגדלנו עליה. זו עם ה-אין הגנה, אבל זו שכובשת מתי שהיא רוצה, רק צריכה להעביר הילוך. ובחצי הראשון של העונה ההיא -  הקבוצה עוד תיפקדה. רונאלדו שכובש גול בכל משחק, ראול לפני הדעיכה, בקהאם במרכז השדה(בישל את השער השני לראול), קבוצה שחושבת רק דבר אחד: התקפה-התקפה-התקפה. עוד לא הספקתם לשבת על הכיסא בבית או בבר וכבר היה 1:0, אחרי 26 שניות. ראול-בקהאם, בקהאם-זידאן, זידאן-רוברטו קרלוס, רוברטו-קרלוס-רונאלדו - והנה ה-1:0. קרלוס מארטינס האגדי, השדר שברקע - רק הוסיף. היו ימים!