רוביניו מספר על תקופתו בריאל מדריד


כתב: צוות האתר | תאריך: 10/09/2018

רוביניו, זוכרים אותו? 'היורש של פלה' הגדירו אותו פעם בברזיל, ילד הפלא שהגיע מסאנטוס בקיץ 2005 בתמורה ל-30 מיליון יורו והיה התקווה הגדולה של ריאל מדריד באותו הזמן. הופעת הבכורה שלו הייתה מחשמלת כשעלה מהספסל נגד קאדיס והיה בלתי-ניתן לעצירה. הוא גם היה אחד השחקנים הכי טובים בקבוצה במשך שלוש השנים שלו בלבן, אבל קשה להגיד שעמד בציפיות. לא בריאל מדריד וגם לא במנצ'סטר סיטי, מילאן ועוד. הוא עזב עם שתי אליפויות(אך גם עם 'נאחס שמינית הגמר), 35 שערים ב-135 משחקים ותחושה שהפריצה האמיתית בדרך אחרי עונה טובה עם שוסטר, אך זה לא קרה. לא בריאל מדריד וגם לא במנצ'סטר סיטי אליה נמכר ברגע האחרון בחלון ההעברות בקיץ 2008 והיה אז השחקן שריאל מדריד מכרה בהכי הרבה כסף, וגם לא במילאן... "ריאל מכרה אותי לסיטי כשצ'לסי כבר מכרה חולצות עם השם שלי", מספר רוביניו, שהיה המתראיין הנוכחי של מגזין Four-Four-Two וענה לשאלות הגולשים. הוא מדבר על תקופתו בריאל מדריד.

למה עבר לסיטי ולא לצ'לסי?- "המטרה שלי הייתה לשחק בצ'לסי תחת הנהגתו של סקולארי שהבטיח שאני אהיה שחקן מרכזי ואעשה את ההבדל עבורו, אך זה נגמר רע במו"מ בין המועדונים ובריאל לא אהבו שצ'לסי מכרה חולצות שלי עוד לפני שהעסקה נחתמה במאה אחוז, אני משוכנע שזה מה שגרם לעסקה להיכשל. זה היה עניין של גאווה. ברור שרציתי לשחק בצ'לסי שהייתה קבוצה גדולה שמשתתפת בכל שנה בליגת האלופות וסיטי עדיין לא".

מתחרט על עזיבת ריאל מדריד? - "אני לא מתחרט שעזבתי את ריאל מדריד אבל צר לי שהפרק שלי שם נגמר ברע. אני תמיד אזכור את ריאל מדריד לטובה, זה המועדון שפתח עבורי את הדלת לכדורגל האירופי ואני לא צריך לספר עד כמה הקבוצה הזו גדולה. נאבקתי כמה שאפשר כדי שהזכרונות היפים שלי יישמרו גם כלפי הקהל, עשיתי הרבה דברים טובים עבור הקבוצה. זכיתי עם ריאל בשתי אליפויות ואני חושב ששיחקתי טוב כמעט בכל הזמן והשפעתי אבל הייתי צריך לעזוב".

הבחירה בריאל ולא בבארסה. "זה אולי נראה קשה, אבל זו בחירה קלה. ריאל מדריד הייתה הכי רצינית. היו הצעות מקבוצות אחרות אבל כשהבנתי שריאל מדריד רלוונטית אז כמובן שזה היה החלום שלי והשיא עבורי. הקבוצה הייתה מלאה בברזילאים וזה הקל עליי, בעיקר רונאלדו ורוברטו קרלוס וגם את המאמן לושמבורגו חיבבתי".

היחסים עם קאפלו. "הסתדרתי עם כל המאמנים לאורך הקריירה וכמובן שלכל מאמן דרישה אחרת. כשקאפלו הגיע, משום מה, אולי בגלל הגיל שלי - הוא שם אותי על הספסל. הוא היה המאמן וזו ההחלטה שלו, לא יכולתי להתווכח אלא רציתי רק להוכיח את עצמי. לא אהבתי לעלות מהספסל במחצית השנייה ורציתי תפקיד אחר אבל בסופו של דבר הסתדרנו".

בקהאם. "הוא היה תמיד נהנה עם הברזילאים, הספרדים היו מקנאים(צוחק) שהוא חלק מהקליקה שלנו. ביליתי איתו זמו רב, הוא אדם מאוד צנוע וחבר אמיתי, למרות כל הבאז סביבו הוא היה עם רגליים על הקרקע".