ד"ש מג'ונתן וודגייט: "אני מבין את בייל, הפציעות היו סיוט"


כתב: צוות האתר | תאריך: 30/11/2017

פחות מ-24 שעות אחרי שהתקשורת במדריד 'עפה על בייל' - הוולשי באמת חזר, ובגדול. בייל התלונן בסיום משחק הגביע על כאבים ובמארקה וב-AS מיהרו לפרסם שאי הנוחות הזו, שגרמה לו הבוקר לא להתאמן על כר הדשא ולהסתפק באימון בחדר כושר - תמנע ממנו לשחק בסאן-ממס נגד בילבאו. האוהדים במדריד כבר לא יודעים אם לצחוק או לבכות, אבל יש אדם אחד שמזדהה עם גארת' בייל. זוכרים אותו? קוראים לו ג'ונתן וודגייט.

הבלם האנגלי שהגיע לריאל מדריד בקיץ 2004 מניוקאסל(בתמורה ל-13.4 מיליון ליש"ט) יחד עם וולטר סמואל במטרה לחזק את מרכז ההגנה - הגיע לא כשיר, המצב החמיר והוא לא שיחק אף משחק בעונה הראשונה! בבכורה שלו בקבוצה ב-2005/06 הוא שבר שיא שלילי עם שער עצמי וכרטיס אדום. "אני יודע מה בייל מרגיש - חייתי בתוך סיוט", אמר וודגייט בראיון לשער ה-AS הבוקר.

רצית להישאר כאן בפתח אצטדיון ריברסייד במידלסבורו, מה מיוחד בו?

"לפני זמן קצר הוא עבר שיפוץ. אהבתי להגיע לאצטדיון הזה לראות כדורגל כילד יחד עם אבי, סבי ודודי, זה היה ממש מפגש משפחתי מהנה".

האם מישהו מהם שיחק כדורגל?

"לא, לא. אבא שלי אמר שהיה שחקן טוב אבל זה ממש לא היה ככה(צוחק). הוא היה מהיר לדבריו. הוא עודד אותי ללכת לשחק כדורגל עם החברים ברחוב ודחף אותי לכל אימון".

האם היה לך אליל בילדות?

"גארי פילסטר. הוא שיחק במנצ'סטר יונייטד במשך כמה שנים וחזר למידלסבורו כדי לפרוש בקבוצה. אהבתי את היכולות הדפנסיביות שלו, הוא היה רגוע ושקט במשחק שלו ומתעלם מכל המסביב. עקבתי אחרי הקרירה שלו".

האם תמיד רצית לשחק בלם?

"כשהיתי צעיר שיחקתי בקישור בגלל המהירות והייתה לי טכניקה. כשגדלתי מעט עברתי למרכז השדה עד שהזיזו אותי לעמדת הבלם שהיא האידיאלית עבורי. הייתי אגרסיבי בנוסף לכך".

 אתה מסכים עם זה שגוארדיולה פירק דור שלם של הגנות?

"אני חושב שהסטנדרטים של הבלמים מעט ירדו. הקבוצות סופגות הרבה יותר שערים כל הזמן. יש הגנות שלא רוצות ולא יודעות להגן. באנגליה הכל שונה. בזמני אם היית שומר על שער נקי ומנצח 1:0 במשחק חוץ זה היה הישג גדול. ההגנה היום פחות חשובה כביכול".

 

מי הבלמים שאתה אוהב כיום?

"אני אוהב את סרחיו ראמוס. הוא מביא ערך מוסף בהתקפה מעבר לכך שהוא דפנסיבי גדול. הוא זכה בכל דבר עם ריאל מדריד ועם הנבחרת". בהמשך וודגייט מחמיא גם לאיניגו מארטינס וחימנז מאתלטיקו אותו הוא מגדיר כשחקן בסגנון אנגלי של פעם. כשנשאל על ואראן הוא אומר "הוא פנטסטי".

היית נותן לפפה ללכת?

"הוא היה בן 34, סבל מפציעות וזו הייתה העונה האחרונה שלו כך שאני מכבד אותו אבל הצעד של ריאל מדריד לגיטימי. הלוואי שפפה היה מגיע לסיטי למשל וגם ראמוס - כאן הוא לא יספוג כל-כך הרבה אדומים. ריאל מדריד יכולה לרכוש כל בלם שהיא רוצה".

האם גוארדיולה המאמן הטוב ביותר?

"ובכן, יש לנו את מוריניו, פוצ'טינו, קלופ, קונטה. כל אחד משחק כדורגל אחר".

למה כדורגלנים בריטים לא מצליחים מחוץ לאי?

וודגייט עוצר. "בטוח שלא? מה עם בקהאם? הוא לא היה טוב? מקמנמן שזוכרים אותו לטובה! אפילו אואן לדעתי ניצח. הוא כבש הרבה שערים ושיחק היטב והוא התחרה עם ראול ורונאלדו, איזה שמות!

 

איך אתה זוכר את הזמן שלך במדריד?

"כששיחקתי - שיחקתי היטב. אבל שיחקתי מעט מאוד ואני מצטער על כך, זה הפספוס של הקריירה שלי ואני תמיד חושב על זה. הייתי בקבוצה הגדולה בעולם ולא יכולתי ליהנות מהזמן הזה באופן שלם. לא הכירו אותי מספיק. הייתי יכול להגיע עד לכאן"(מסמן עם היד מעל הראש).

מדוע אוהדי ריאל מדריד חיבבו אותך לדעתך אם שיחקת כל-כך קצת?

"אולי מפני שתמיד הייתי שמח עם חיוך על הפנים. ניסיתי ללמוד את השפה מהר מאוד. אולי האם ראו בי לוחם והבינו שאני לא מרוצה מהמצב שלי. רציתי לשפר את הקבוצה אבל זה היה כמו סיוט. זה הרג אותי שלא שיחקתי אף משחק בעונה הראשונה בגלל פציעה ארורה. כל הזמן חשבתי "מתי תהיה ההזדמנות שלי", ועבדתי קשה מאוד".

כמה שעות ביום?

" בבוקר ובשעות אחר הצהרים עבדתי הרבה עבודה פיזית. הייתי עושה אלף סקווטים ומנסה לחזק את שרירי הגב התחתון בתרגילים רבים".

מה בעצם הייתה הבעיה?

"סבלתי מכאבים לא ברורים בגב, כל החוליות שם היו לא יציבות ולא היו מספיק חזקות"(מבצע תנועת אגרוף). וודגייט מוסיף ומדבר שהוא סבל מבעיות ברקטוס פמוריס והיה צריך לקבל זריקות.

כמה רופאים ראית במדריד?

"אוףף...איבדתי את הספירה. אני חייב להגיד שבמועדון עשו הכל כדי לעזור לי והיו סבלניים כלפיי. הטיסו אותי לפינדלנד לעוד חוות דעת. בעונה השנייה רופא אחד אמר לי 'לא יכול להיות שנפצעת שוב', עליתי לשחק נגד ארסנל וידעתי שזה עלול לפגוע בי".

עברת למידלסבורו ותוך שלושה חודשים שיחקת יותר מאשר במדריד במאתיים שנה.

"ללא ספק. באותו קיץ עשיתי את קדם העונה יחד עם קאפלו. זה היה קדם העונה הקשה ביותר שלי מכלה סיבות. נסענו לאוסטריה, העונה החלה ואני חשוב שהייתי על הספסל במשחק ידידות נגד ולנסיה ואז באלדיני אמר לי 'אתה רוצה ללכת למידלסבורו' ושאלתי אותו האם אני לא בתוכניות של הקבוצה ונאמר לי שלא. במידלסבורו מצאתי את עצמי נהנה שוב מכדורגל ואפילו חזרתי קצת לנבחרת הלאומית ושיחקתי נגד ספרד. אבל הטעות הכי גדולה שלי הייתה שמיהרתי לחתום לשנתיים, הייתי חייב לתת לעצמי צ'אנס לשחק בקבוצה הטובה בעולם".

בייל שיחק קצת יותר ממחצית ממשחקיה של ריאל, אתה מזדהה איתו?

"אני יודע איך הוא מרגיש. אתה מרגיש הכי בודד בעולם כשאתה פצוע, אתה לבד נגד כל העולם. אתה זה שנפגע. אם מגינים עלייך בתקשורת והחברים לקבוצה מחבקים אותך - אין דבר גרוע יותר מלהיות פצוע ומנוטרל. אני מבין את התסכול של בייל. הוא משחק בקבוצה הטובה בעולם והלחץ עליו גדול גם בגלל תג המחיר ובכל פעם שהוא משחק ונראה טוב הוא נפצע".

האם אפשר לומר ש-'מקרה וודגייט' חוזר והפעם עם בייל?

"מה פתאום! גארת' זכה כמה פעמים בליגת האלופות? - שלוש! ובאליפות אחת. זה לא אותו מקרה. בייל הוא אחד השחקנים הטובים בעולם, הוא כדורגלן מיוחד ואני לא הייתי כזה. אני משוכנע שיחד איתו ריאל מדריד טובה יותר". וודגייט נשאל ברמה האישית ואמר "אולי הייתי יכול להיות אחד הבלמים הטובים בעולם, אם לא..."

הקהל מתאכזב שהוא נפצע שוב ושוב.

"אבל זו לא אשמתו. אולי צריך לבדוק ולשנות משהו לגבי האימונים שהוא עושה, אולי הטיפול של המועדון פחות טוב. אולי הוא מיהר לחזור מפציעות?

המראיין שואל את וודגייט האם לדעתו לבייל יש בעיות בגב התחתון - "בהחלט יכול להיות", ואמר שהוא סבל מפציעות שהן שאריות של הקריירה שלו אבל שהוא משוכנע שבייל יתגבר על הכל וינצח. הוא שואל את הכלב האם בייל דובר ספרדית והמראיין עונה לו "קצת או כלום", ו-וודגייט עונה - "זה מאוד חשוב והוא צריך ללמוד את השפה בהקדם. עשיתי הרבה טעויות אבל לגבי השפה - זו האחריות שלו".

וודגייט נשאל - כמה שנים שיחקת איתו בטוטנהאם? - "כמה שנים אבל הוא היה צעיר מאוד, הוא היה בן 20 ושיחק כמגן", ואיך הוא היה פיזית? - "הוא היה מהיר מאוד, בלתי-אפשרי היה לשמור עליו, אבל הוא היה סובל מפציעות קטנות". וודגייט מספר שהוא מדבר עם בייל מדי פעם בהודעות טקסט, ומספר על בחור טוב ושקט ומופנם, אולי מדיי. "אני הייתי הפסיכולוג שלי", אומר וודגייט שנשאל אולי איש מקצוע היה יכול לעזור. 

 

 

 

 

איזו עצה היית נותן לבייל?

"הייתי אומר לו שיהיה אופטימי אבל שייקח אחריות. הוא צריך לדאוג לעצמו. הוא מכיר את הגוף שלו. שייקח את הזמן ויחזור חיובי, תמיד ידע שיש פיתרון. גארת' יעשה את זה".