צ'אבי אלונסו בראיון: "אני אופטימי לגבי ריאל. מתלבט לגבי אימון"


כתב: צוות האתר | תאריך: 29/11/2017

לפני חצי שנה צ'אבי אלונסו גרם לעצב רב בקרב אוהדי הכדורגל כשהודיע על פרישה אחרי קריירה נפלאה. אלונסו נהנה כרגע מהחיים כשהלו"ז שלו גמיש לחלוטין, פוזל לעבר האימון אבל לוקח את הזמן, ואמנם לדבריו כדורגל הוא לא שיחק מאז תלה את הנעליים, אבל הוא צופה הרבה בטלויזיה ובעיקר עוקב אחרי שלוש האהבות שלו - ליברפול, באיירן מינכן אצלה סיים את הקריירה וגם אחרי ריאל מדריד. "אני לא מבין את הפסימיות סביב ריאל מדריד", אומר צ'אבי אלונסו בראיון מיוחד למארקה.

איזה שחקן מושך את תשומת ליבך עד כה העונה?

"אני מאוד מחבב את ז'ורזיניו מנאפולי. תמיד אני מתמקד כמובן בשחקנים בעמדה שלי - עמדות מפתח, הוא מאוד טוב אבל לא כולם מעריכים אותו. הוא מעורב במשחק על בסיס קבוע, מחלק מסירות ומחליף עמדות, הוא מושלם עבור נאפולי בזכות הדינאמיות שלו.

לאחרונה שמענו שייתכן ותיהיה מאמן, אתה מחילט לקפוץ למים העמוקים?

"זו לא החלטה שלוקחים לטווח הקצר. תמיד זה עניין אותי אבל אני לא החלטתי בצורה מוחלטת. זה תהליך שלוקח זמן ועכשיו התרחקתי קצת מהכדורגל אחרי שנים מאוד אינטנסיביות. הזמן יגיד איפה אהיה אבל ברור שאני אוהב את זה וחושב לאמן. זה אתגר חדש ומרגש ואנחנו נראה. אני לא ממהר".

אתה יודע שהמאמנים סובלים הרבה, נכון?

"די הרבה, חוויתי את זה בבית שלי בתור ילד ותמיד הייתי קרוב למאמנים. חייו של שחקן כדורגל הם הרבה יותר פשוטים".

איך נראה יום בחיים החדשים של צ'אבי אלונסו?

"עכשיו יש לי את המותרות של להיות מסוגל לנהל את הזמן שלי ולעשות רק מה שאני אוהב, לאו דווקא ספורט אינטנסיבי. אני יכול ללכת עם אשתי למסעדה ברגוע, אני יכול לנסוע פתאום ולקחת הפסקה לשבוע, אני נפגש עם ארבלואה. אין לי שגרה ניכרת והחופש הזה הוא חדש לי. כשאתה שחקן כדורגל אין לך, אתה כל הזמן בתוך משמעת ומסגרת". צ'אבי אלונסו מגלה - "לא שיחקתי כדורגל אפילו עם הבן שלי. מאז המשחק  נגד פרייבורג במדי באיירן לא שיחקתי, מסכים שזה מוזר". איזה סוגי ספורט אתה עושה? שואל אותו הכתב,  והוא עונה - "במיוחד ריצה, משוט, טניס, אבל כדורגל, לא משחק".

אבל אתה צופה בכדורגל?

"כן, אני צופה, זה נראה שונה מאוד. כשאתה חלק מהמשחק ומעורב, יכול לעזור לנצח את היריבה ולהשפיע. אתה חיי את זה מקרוב וזה משפיע על החיים שלך ועל הקבוצה. עכשיו אני צופה. אני נהנה מכל הקבוצות, מאיך שמשחקים כדורגל והתהליך שהוא עובר. אני נהנה בידיעה שהייתי חלק מזה שנים רבות אבל עכשיו רגוע יותר, רגוע יותר". אלונסו מסביר שהוא צופה במשחקים כרגע בנק' מבט של אוהד אבל כן מנסה לנתח מה קרה, למה שחקן לא שיחק טוב. "עשיתי את זה קודם אבלב צורה אחרת".

כמה משחקים אתה יכול לראות בסוף השבוע?

"לא יותר מדי, אבל שניים-שלושה משחקים מינימום". אלונסו מרחיב - "כמובן, יש כמה קבוצות שאני לא מפספס משחקים שלהן - ריאל מדריד, ליברפול ובאיירן מינכן. יש קבוצות אחרות שאני אוהב לראות כמו נאפולי, מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, אלה של החברים שלי".

האם אתה חושב שנאפולי וסיטי משחקות את הכדורגל הטוב ביותר כיום?

"הם משחקות טוב מאוד. נאפולי לדעתי מתקדמת כבר כמה שנים עם סארי שגרם להם להבין את הכדורגל שלו ולהתכונן בצורה טובה יותר למשחקים. השנה השנייה של פפ מעולה ווזה היה צפוי האמת. הקבוצה היא מוצקה, תמיד עובדת, לא נלחצת והיא קרובה לזכייה בפריימרליג אם זה יישאר ככה. לקח לו זמן להסתגל. אני חושב שבספרד הרבה דברים יכולים לקרות. אנחנו לא רגילים שריאל מדריד רחוקה כל-כך מברצלונה אבל הכל יכול להשתנות מהר מאוד. אני לא שלילי כמו רבים אחרים".

בשלב הזה של קבלת המידע והלמידה, האם דיברת עם מאמנים על כדורגל?

"לא בצורה מתוכננת. נפגשתי במוסקבה עם זידאן, ועם ואלוורדה, בריסו, מוריניו וניוקאסל בפגישה של מאמנים באופ"א"

מה דעתך על באיירן ועל אנצ'לוטי?

"בהתחלה הייתי קצת נבוך מכך שהדברים לא התחילו טוב בכלל אבל הקבוצה השתפרה והיא על דרך המלך וזה מה שחשוב. בכדורגל הכל יכול לקרות ותוך שלושה שבועות ראינו שינוי גדול בבאיירן. המצב טוב מאוד כרגע למרות ההפסד בשבת. אני מכבד את אנצ'לוטי על ההפסקה שלקח כי זה מקצוע תובעני. לגביי, פיזית אני בסדר, פרשתי כשהייתי עדיין יריב ראוי וזה חשוב מאוד". אלונסו סיפר שאנצ'לוטי רצה בו כעוזרו אך הוא העדיף לחכות.

מה מבסס את האופטימיות שלך לגבי ריאל מדריד בליגה?

"אני אופטימי כי הצוות והשחקנים טובים מאוד, זו הסיבה. כדורגל מבוסס הרבה מאוד על מצב מנטאלי. ברצלונה איבדה שתי נקודות והם עוד מעט מגיעים לברנבאו ואם ריאל מדריד תנצח אז היא תקבל דחיפה אדירה והסיבוב השני יתחיל אחרת מצד שתי הקבוצות. אם זה יקרה אז בהחלט ייתכן שנוכל להגיד 'יש ליגה'".

איך אתה רואה את כריסטיאנו?

"אני רואה אותו כמו תמיד ובטוח שהוא יהיה שם ברגעים המכריעים של העונה. התשוקה וההתלהבות שם וגם המספרים יתיישרו והגולים יגיעו בקצב".

מה דעתך על המאמן זידאן?

"יש לו יתרון גדול. הוא מצליח לחבר את השחקנים ברגעים החשובים. הוא קידם את ריאל מדריד אחרי תחילת עונה לא טובה עם רפא בניטס. כמובן שעצם זה שהיה שחקן עבר גדול זה פלוס".

ובצ'מפיונס?

"אתלטיקו תתקשה מאוד לעבור, היא זקוקה לנס. ריאל וברצלונה תמיד יילחמו. ריאל מדריד זכתה בשתי העונות האחרונות בגביע, קצת ריספקט..."

האם אתה קם לפעמים בבוקר ורוצה לחזור ולשחק?

"לא, זה לא קורה. אני תמיד שלם עם ההחלטות שלי, זו ההתנהלות שלי ואני לא מביט לעבר. אני לא אומר לעצמי 'אני רוצה להתאמן'. סגרתי את הספר וזהו". "הייתי בכל המועדונים הגדולים ואני מרגיש מחובר אליהם אבל זהו, לא מעבר".

עברת לאורך כל הקריירה חמישה-שישה מאמנים שנחשבים לגדולים ביותר - מוריניו, אנצ'לוטי, פפ, דל-בוסקה וארגוניס. מה למדת מהם?

אלונסו עבר להיות דיפלומט והזכיר את כולם, את ג'ון טושאק בסוסיאדד, גם את פלגריני ועוד ועוד. "למדתי מהם גישות לכדורגל, הזדהתי עם כל אחד בצורה אחרת אבל שמרתי על האני מאמין שלי".

תבנה לנו דיוקן של המאמן המושלם?

"אין מאמן מושלם. בסופו של יום אתה יכול להיות מאמן מעולה אבל אתה תלוי בשחקנים טובים. הסוד של מאמן הוא ניהול חדר ההלבשה בעיקר ולהוציא מהם את המיטב ברגע הנכון. אם אתה מאמן גדול אבל חומר הגלם שלך מוגבל אז המצב מסובך".

איזה זיכרון עולה לך כשאתה הולך ברחוב במדריד?

"הגמר בליסבון ללא ספק, זה ישר קופץ אליי במחשבות. בדרך כלל אתה מרגיש שהאנשים זוכרים אותך. מכבדים אותי המון. הרגשתי מאוד חשוב לאורך כל הזמן ששיחקתי פה. מה שאתה נותן - זה מה שאתה מקבל, גם בכדורגל. אתה לא נשאר באותו מקום בכל החיים, אתה עוזב והחיים ממשיכים אבל לאורך זמן הריספקט נשאר".

והצהוב נגד באיירן הוא הרגע הנורא ביותר?

"התמוטטתי באותו זמן אבל לא הראתי את זה כלפי חוץ. הובלנו כבר 3:0 והתחלנו לחשוב על הגמר למרות כל הקלישאות. היה קשה לי לקבל את המחשבה הזו, אבל אחרי 5 שניות קשות אמרתי לעצמי - 'צ'אבי, אתה לא יכול להתבכיין, אתה צריך להמשיך להיות טוב על המגרש כי יש יריבה קשה ממול וזה לא נגמר עד שזה לא נגמר'. בסוף הבנתי שהגומלין נגד באיירן היה הגמר שלי".

אבל שיחקת בגמר המונדיאל...

"זה היה גדול. מגיל קטן, כשאתה בועט בכדור, אתה חולם לשחק במונדיאל, זו הפיסגה. כמו מראדונה, בקנבאואר והשחקנים האלה. בסוף אתה מוצא את עצמך ביוהנסבורג כחלק מנבחרת גדולה ואתה מבין שעשית היסטוריה. אני מקווה שהנבחרת תעשה את זה שוב בעוד כמה חודשים. הזכייה הראשונה של ספרד במונדיאל הייתה מיוחדת".
 

האם אתה רואה אפשרות לשחזור הזכייה במונדיאל כמו ב-2010?

"אני לא רואה שום נבחרת טובה מהספרדית. אני רואה נבחרת גרמנית טובה שצריך לכבד אותה כי היא אלופת העולם המכהנת, הנבחרת הברזילאית גם חזקה אבל אף אחת לא טובה יותר מספרד. כמובן שבטורנירים האלה צריך רגע של מזל ואם הוא נופל בצד שלך אתה יכול ללכת קדימה. מה שכן הנבחרת משדרת הרבה אופטימיות וכדורגל שמח".

האם הצטערת לראות את בופון בוכה לאחר ההדחה של איטליה במוקדמות?

"כן, לגמריי, כי הוא חבר וקולגה שנתן הכל. הוא כל-כך נערץ ומכובד שזה כואב. כדורגל מוציא ממך הרבה אמוציות. הוא אלוף בנצחונות, ניצח בלי סוף ועדיין לוקח ללב. הוא מהווה דוגמא".

קנית את האופניים שרצית?

"זה קרה בשעה טובה. עכשיו אני רוצה לעשות הרבה דברים שלא יכולתי לעשות קודם, כמו סקי".

עכשיו אתה עדיין קשור לכדורגל, כשגריר אדידס.

"אני מצד אחד רחוק ומצד שני קרוב. מאז ומתמיד הייתי מעורב ובקשר עם אדידס מאז שהייתי בן 17. תמיד אהבתי להשתתף בהצגות של כדור חדש ולנסות אותו מייד, וכמובן גם נעליים".