שם מלא:סרחיו ראמוס גארסיה
עמדה:בלם
תאריך לידה:3/30/1986
מקום לידה:קאמאס (סביליה)
גובה:183 ס"מ
משקל:75 ק"ג
תוקף חוזה:עד 2017
שכר משוער:€ 5,500,000 בשנה

4 סרחיו ראמוס

סרחיו ראמוס גארסיה נולד בקמאס, פרבר של בירת אנדלוסיה סביליה, ב30 למרץ 1986. הוא החל לשחק בגיל צעיר בקבוצות הילדים של סביליה, עבר דרך כל קבוצות הנוער וקבוצות המשנה המשובחות של המועדון מהפיחואן, עד שבעונת 03/04 ערך הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת, כשהוא בן 17 בלבד. היה זה משחק חוץ בריאזור נגד לה קורוניה(ב1/2/04), בו סביליה אמנם הפסידה 1-0, אך גילתה מגן ימני צעיר ומבטיח. בסך הכל שותף ראמוס ב7 משחקים באותה עונה, בסיומה זכה עם נבחרת ספרד עד גיל 19 באליפות אירופה.

בעונת 04/05 הוא התנתק סופית מקבוצת המשנה(סביליה B), עלה לקבוצה הבוגרת של חואקין קפארוס ותפס מקום קבוע בהרכב, כמגן ימני. יש לציין שלסביליה יש מגן ימני מצויין מברזיל, דניאל אלבס שמו, שבעקבות יכולתו של ראמוס הועבר לעמדה קידמית יותר בקישור. בסך הכל פתח סרחיו ראמוס ב31 משחקי ליגה בעונה האחרונה, כמו כן הוא עזר לסביליה להגיע לשמינית גמר גביע אופ"א ולרבע גמר גביע המלך. לקראת סיום העונה ובמיוחד לאחר השעייתו ארוכת הטווח של חאבי נבארו הוסט ראמוס לעמדת הבלם, וגם בה נחל הצלחה רבה. נוסף על כך הוא אף הצליח לכבוש שני שערים העונה בבעיטות מרחוק לאחר מצבים נייחים, כשהשער הזכור ביותר היה כמובן בפצצה מרחוק נגדנו בפיחואן, במחזור ה36.

בזכות יכולתו המצויינת הוא זומן לנבחרת הבוגרת של ספרד עוד בטרם מלאו לו 19 אביבים, וערך את הופעת הבכורה במשחק הידידות הביתי נגד סין ב26 במרץ. ספרד ניצחה 3-0 בסלמנקה, וראמוס שיחק בכל המחצית השניה. משחק הידידות היה רק הכנה כמובן למשחק החוץ החשוב בסרביה שנערך ארבעה ימים לאחר מכן, בדיוק ביום הולדתו ה19, בוא פתח סרחיו ראמוס בעמדת המגן הימני מקומו של מיצ'ל סלגאדו הפצוע (ד"ש לנדבד). ספרד סיימה ב0-0, ראמוס שיחק 90 דקות והפך לשחקן הצעיר ביותר שלובש את מדי הנבחרת ב55 השנים האחרונות(!). מאז ועד היום הוא מוזמן קבוע כמובן לסגל של הסלקסיון.

על אף גילו הצעיר, במשחקו ניכר כאילו הוא בעל ניסיון רב. בעל משמעת טקטית מצויינת, הבנת וקריאת משחק נפלאה, וכמובן שגם מהירות, פיזיות ומשחק ראש טוב (גובהו: 186 ס"מ). גם יכולתיו ההתקפיות לא מוטלות בספק, כך שהוא יכול למלא בהצלחה מרובה גם את תפקיד המגן התוקף וגם את תפקיד הבלם (הוא אפילו שיחק פעם אחת כקשר ימני).

ב31 באוגוסט 2005, כחצי שעה לפני שמועד ההעברות לקראת העונה החדשה הסתיים, הפקידה ריאל 27 מיליון יורו, שהם סעיף השחרור שלו, בהתאחדות הספרדית. זאת בעקבות סירובו של נשיא סביליה, דל נידו, לנהל מו"מ עבורו. סרחיו חתם על חוזה ל8 שנים וקיבל את הסיפרה 4, בתקווה שיהפוך ליורשו של פרננדו היירו הגדול, והראה כבר בעונה הראשונה שהתקוות לא מופרכות.

סרחיו תפס מקום במרכז ההגנה והפך מיידית לאחד השחקנים האהודים בברנבאו, ואחד הטובים והבולטים בעונה העגומה של המועדון. העונה השניה הייתה טובה עוד יותר. שחקן ההגנה הטוב בקבוצה ואחד הטובים באירופה כולה, הן כבלם והן כמגן ימני - עמדה בה קאפלו תיפקד אותו לא אחת. הוא הבקיע לא פחות משישה שערים, כולל שער ניצחון סופר-חשוב נגד ולנסיה וגם אחד בקאמפ נואו.

בעונה השלישית שלו במועדון, תחת שוסטר, עבר ראמוס רשמית לעמדת המגן הימני בה בילה את מרבית דקותיו. אז הוא התגלה לא רק כמכונת הגנה משומנת וכח משמעותי במצבים נייחים, אלא גם כשחקן טכני נהדר שפשוט יודע לעשות הכל על המגרש. מכיוון שריאל שיחקה ללא קיצוני ימני, סרחיו ראמוס פשוט עשה עבודה של שני שחקנים. אגרסיבי, נוגח מעולה, טכני ומהיר, לוחמני וחכם; מבשל, מבקיע וסוגר הרמטית את אגף ימין מאחור. אחד משחקני הכדורגל הכי טובים בעולם כיום ללא ספק. "רכש העשור" כינו אותו בתקשורת הספרדית, והוא רק ממשיך להוכיח את זה ממשחק למשחק. הוא עושה זאת גם בנבחרת, בה הוא היה חבר קבוע בהרכב במונדיאל 2006 הלא מוצלח כל כך אך שותף מלא ובכיר לזכייה ההיסטורית ביורו 2008.

אחרי היורו, גם בשל תקופת העומס האדירה מבחינתו, ראמוס הציג יכולת בינונית והוא לא יזכור לטובה את העונה הרביעית שלו בקבוצה. בסוף חודש אוקטובר הוא תקף את שוסטר דרך התקשורת על המערך הלא-סימטרי שבו הקבוצה משחקת וטען שהוא מרגיש בודד באגף הימני ולכן לא מצליח לתרום כמו שהוא יודע הן הגנתית והן התקפית. באמצע העונה ראמוס הציג שיפור אבל הסיום היה קטסטרופלי. בסופר-קלאסיקו בברנבאו מול ברצלונה הוא אומנם בישל להיגואין וכבש בכוחות עצמות, אך חירב הכל עם משחק הגנתי איום ונורא(וחסר אחריות).

ראמוס פתח את עונת 2009-2010 קצת באיחור בגלל פציעה שסחב מגביע הקונפדרציות המיותר. בעונה הזו הוא חזר להציג את לחימת חסרת הפשרות לה היינו רגילים, ואף מונה לקפטן הרביעי של הקבוצה. ראמוס אף ציין ציון דרך משמעותי בקריירה שלו כאשר ב-21 בפברואר במשחק ביתי מול ויאריאל הוא ערך את הופעתו ה-200 במדי ריאל מדריד בכל המסגרות, מספר מרשים לכל הדעות. למונדיאל הגיע ראמוס כשהוא יודע שמקומו בהרכב מובטח וראמוס לא איכזב, כשהציג משחק הגנה מצויין בשמינית הגמר נגד פורטוגל כשעצר את רונאלדו, וסייע לנבחרת לשמור על רשת נקייה בארבעת משחקי הנוק-אווט. בגמר הגביע העולמי הוא אפילו כמעט כבש אבל נעצר ע"י שטקלנבורג.

מהיום הראשון של ראמוס בלבן הזכירו את שמו באותה נשימה עם פרננדו היירו הגדול. ואכן, סופר-סרחיו לא רק היה קוטף תארים מטורף אלא גם אחד שנרשם לא פעם בפנקס של השופטים. בסופר-קלאסיקו השחור בחודש נובמבר, אחרי כניסה פראית במסי, הוא ספג כרטיס אדום עשירי בליגה הספרדית והשווה את שיאו של היירו, אך ב-175 משחקים בלבד. מעבר לכך, סרחיו המשיך להשתטות כשהצליח להפיל בטעות את גביע המלך בחגיגות בסיבלס לאחר הניצחון על ברצלונה.

מוריניו דיבר מהיום הראשון שלו בקבוצה על המטרה להחזיר את ראמוס לעמדת הבלם. בעונה הנוכחית זה אכן קרה וראמוס, כמובן - הרוויח. כמגן הוא אולי שור-אפור אבל כבלם הוא טכני לכל דבר. יחד עם פפה הוא הציג קו הגנה גבוה(תרתי משמע), מהיר וחזק, ששיחק היטב במשחק הכי חשוב של העונה מול ברצלונה בקאמפ-נואו והוסיף לארון שלו עוד אליפות. ראמוס ספג ביקורות רבות על הפנדל האומלל מול באיירן מינכן בחצי גמר הצ'מפיונס, ואפילו נואייר הטיפש מצא לנכון לעקוץ אותו בטוויטר. ראמוס חיכה לזמן הנכון לעקוץ חזרה את המבקרים וחצי גמר היורו מול פורטוגל היה זמן מצויין עבורו. ראמוס הראה קור-רוח מדהים וטאץ' נהדר בצ'יפ הקטן בדו-קרב הפנדלים ואחרי יורו פנטסטי חגג עוד תואר במדי הנבחרת. שלוש אליפיות ספרד, שלושה תארים עם הנבחרת, וכל זה שהוא רק בן 25.

הדבר היחיד שהיה חסר לארון התארים המפואר של סופר-סרחיו הוא גביע האלופות. כמונו, ראמוס נאלץ להמתין לפחות עוד עונה, אבל השער שכבש בדקות האחרונות במשחק הגומלין מול דורטמונד היה מהרגעים המרגשים ביותר של עונת 12/13 המזופתת יחד עם הבכי בסיום, עונה בה גם ראמוס לא רווה הרבה נחת. הוא הסתכסך עם מוריניו ונשלח ליציע מול סיטי, גילה יכולת לא מספיק טוב והתייצב רק בחצי השני של העונה. לאחר הפציעה של קסיאס שימש כקפטן וחגג בטירוף את שער הניצחון שכבש בנגיחה בסופר-קלאסיקו. האמת שהרגע הטוב ביותר של ראמוס העונה היה במדי הנבחרת, בזמן שרשם ב-22/3 הופעה מס' 100 בסלקסיון במשחק נגד פינלנד והוא גם כבש באותו משחק, איך לא. סופר-סרחיו ראמוס - השחקן האירופי הצעיר ביותר שמגיע למאה משחקים במדי הנבחרת.

ראמוס הגדיר את עצמו "בלם עם נפש של חלוץ", וככה אפשר לסכם את עונת 2013/14 של סופר-סרחיו. זו הייתה העונה הפוריה בקריירה שלו עם 7 שערים! וראמוס היה שחקן ההתקפה הטוב ביותר שלנו בסיום העונה. הוא כבש צמד מטורף נגד באיירן מינכן באליאנץ' ארינה בגומלין 1/2 גמר האלופות(ולא שכח לסגור חשבון עם מנואל נויר), הפגיז במחזורי הליגה והכל מתגמד לעומת השער החשוב ביותר בהיסטוריה של ריאל מדריד. דקה 93' בליסבון, קרן של מודריץ'...ואת ההמשך אתם יודעים. "זה הרגע הגדול בקריירה שלי, זה שער של כל המדרידיסטאס", אמר הבלם לאחר המשחק.

הוא הגיע כאן ילד בן 19 עם שיער ארוך שנרכש בסכום אדיר ולא אופייני לקבוצה ביחס לשחקן הגנה, והיום הוא פותח את עונתו העשירית בקבוצה. סרחיו ראמוס הוא כבר אגדה בריאל מדריד עם למעלה מ-400 הופעות במדי הקבוצה ויותר שערים ממה שאנדרס אינייסטה הבקיע בברצלונה - הוא קיבע את מעמדו כאחד הבלמים הטובים בהיסטוריה של המועדון הגדול מכולם. רק הארכת החוזה מתעכבת. איך אמר איקר? 'אם נזכה בגביע ה-11 - אתן לראמוס להניף את הגביע'...