שם מלא:מרסלו ויירה דה סילבה
עמדה:מגן שמאלי
תאריך לידה:5/12/1988
מקום לידה:ריו דה ז'נרו
גובה:174 ס"מ
משקל:75 ק"ג
תוקף חוזה:עד 2020
שכר משוער:€ 4,000,000 בשנה

12 מרסלו

מידיי שנה קם לו יורש חדש לרוברטו קרלוס. מרסלו הצעיר קיבל את הצ'אנס להוכיח כשזכה לזימון לנבחרת ברזיל והצטרף לריאל מדריד אחרי עונה אחת בלבד בבוגרים של פלומיננסה, עונה בה פרץ לתודעה בברזיל בפרט ובעולם הכדורגל בכלל. ארבעה שערים, שער בהופעת הבכורה בנבחרת נגד ווילס ויכולת נהדרת בגיל 18 בלבד לא השאירו ספקות אצל קאפלו ומיאטוביץ' - זה השחקן שצריך לתפוס בעתיד את מקומו של המגן הטוב בכל הזמנים. עוד בטרם נפתח חלון ההעברות הצטרף השחקן לאימוני הקבוצה, ואף זכה לשחק דקות בודדות פה ושם כמחליף - בעיקר בקישור השמאלי. את הופעת הבכורה בהרכב רשם נגד ראסינג סנטאנדר בהפסד 2-1 וגילה יכולת סבירה בסך הכל.

אצל ברנד שוסטר הסיפור כבר היה שונה לחלוטין. הוא התחיל על הספסל, אבל כבר אחרי מחזורים ספורים קיבל הזדמנות להוכיח את עצמו כמגן שמאלי והצליח לתפוס מקום כמעט קבוע בהרכב. הוא לא השתלב לחלוטין בכדורגל האירופאי וודאי שלא ברמה הדרושה בריאל מדריד, אבל כן גילה שיפור מסויים לאורך העונה. שוסטר נתן לו את דקות הניסיון הדרושות אך במשחקים הקריטיים והקשים העדיף לבטוח בהיינצה ומיגל טורס כדי שייתנו לו שקט מאחור. מרסלו עבר את טבילת האש בכל יתר המשחקים, כמעט 30 בכל המסגרות. בהתקפה הילד הראה ניצוצות של מהירות, זריזות וטכניקה, אך גם בפן הזה הדרך לרוברטו קרלוס האגדי עוד רחוקה.

בקיץ הוא היה שחקן הרכב קבוע ואחד המצטיינים של נבחרת ברזיל האולימפית באולימפיאדה בבייג'ין, והשיג מדליית כסף אחרי הדחה מול ארגנטינה בחצי הגמר וניצחון על בלגיה במשחק על המקום השלישי. היה נראה שמרסלו בגיל 20 בדרך הנכונה להיות שחקן הרכב קבוע בריאל מדריד.

אלא שבעונה השלישית שלו במדי ריאל מדריד, נקודות התורפה הגדולות של מרסלו בפן ההגנתי נחשפו. לא מעט שחקנים ניצלו את חוסר האחריות שלו ואת עבודת ההגנה הלקויה והענישו את ריאל מדריד על כך. מרסלו ספג ביקורות גדולות וחואנדה ראמוס חשב מה לעשות בעניין. הפיתרון של ראמוס היה להעביר את מרסלו לעמדת הקשר, והניסיון צלח פחות או יותר. מרסלו שיפר לאט-לאט את רמת התכליתיות. את שער הבכורה שלו הוא כבש נגד ספורטינג גיחון בחוץ, ומרסלו היה זה שדאג לסדר לריאל מדריד ניצחון במשחק החוץ במאלגה עם סיומת טובה מול השער.

הניסיונות לשבץ את מרסלו כקשר המשיכו גם בעונת 2009-10, אז רשם תצוגת נפל מול חסוס נאבאס בפיחואן ואיבד חלק מהביטחון. אבל היעדר האחריות בהגנה הטיבו עם מרסלו. הברזילאי בישל שמונה שערים(השיא היה כאשר ריאל יצאה למשחק חוץ קשה במאסטייה, ללא רונאלדו וקאקא, ומרסלו בישל את השער השני להיגואין) והיה המצטיין של הקבוצה בקטגורייה הזו כמוכן, מרסלו היה לשחקן השדה השני ששיחק הכי הרבה דקות, בהחלט משהו שאפשר להתגאות בו. מרסלו האריך את חוזהו בקבוצה עד 2015 באותו קיץ.

על הנייר היה נראה שמרסלו לא מסוג השחקנים שמתאימים לשיטה של מוריניו, מאמן שאוהב מגנים עם משמעת ומשחק הגנה משובח. אבל מעמדו של מרסלו לא נסוג, ממש לא. הברזילאי היה באנקר בהרכב לאורך כל העונה. הוא אף פעם לא יצטיין במשחק ההגנה אבל הציג שיפור, ועל הדריבלים הנהדרים שלו על שטח קטן ריאל לא יכלה לוותר. הוא כבש את שער הבכורה שלו בליגת האלופות בידיוק בזמן - השער שפתח את הדרך לשבירת המנחוס בשמינית הגמר מול ליון, והוסיף שער נוסף גם בגומלין חצי הגמר מול ברצלונה. דייגו מראדונה לא חסך מחמאות בפני הברזילאי והגדיר אותו כשחקן הטוב בליגה הספרדית אחרי מסי וכריסטיאנו.

למרות שריאל רכשה בקיץ את קונטראו על הראש שלו בתמורה ל-30 מיליון יורו - מרסלו נשאר המגן השמאלי הבכיר של ריאל מדריד גם בעונת 2011-12 והיה חלק חשוב באליפות כשבישל עשרה שערים. הוא עלה כמחליף ברבע הגמר מול אפועל ניקוסיה ופתח את הבונקר כמו שעשה כל-כך הרבה פעמים. רוברטו קרלוס אמר עליו לא פעם 'הוא המגן הטוב ביותר בעולם' והיו ימים שזו הייתה אימרה שממש לא היה קל להפריכה...

מרסלו פתח את העונה בדיוק מהנקודה בה עצר. הוא הציג משחק ענק בסופר-קופה בברנבאו וכבש שער יפה נגד מנצ'סטר סיטי דווקא ברגל החלשה. ואז הגיע וירוס פיפ"א הארור. מרסלו נפצע באימון שולי של הנבחרת בסוף אוקטובר ונעדר לתקופה ארוכה. הוא חזר לשחק ברבע הגמר נגד ולנסיה בגביע (16/1) אבל הוחלף במחצית בשל כושר לקוי, ולמען האמת - עד סוף העונה זה לא היה אותו מרסלו. הוא העלה קצת במשקלו והיה חסר את הזריזות המוכרת. התרומה ההתקפית של 'המקורזל' והאווירה הטובה בחדר ההלבשה הייתה חסרה מאוד לריאל מדריד עם כל הכבוד ליציבות של קונטראו.

הפציעה הארוכה פגעה משמעותית במרסלו שפתח את עונת 13/14 כשחקן ספסל לכל דבר. מידי פעם הוא הבריק התקפית כמו נגד קופנהאגן בליגת האלופות כשקיבל את האשראי מאנצ'לוטי ובהמשך מצבו ברוטציה השתפר כשרשם 28 הופעות בליגה(מתוכן 24 כשחקן הרכב) - אבל היה נראה שמרסלו לא מצליח לחזור לכושר הטוב שלו. המהירות, הדריבלים על מטר, התשוקה וההתלהבות - כל אלה היו חסרים. אבל כל 'החרא' שמרסלו אכל במשך העונה היה שווה בשביל רגע אחד. ריאל מדריד פיגרה 1:0 בגמר ליגת האלופות נגד אתלטיקו ואנצ'לוטי בחר בכלי ההתקפי שהיה לו מהספסל. מרסלו החליף את קונטראו בדקה ה-60. הוא פרץ בלי הפסקה והרים כדורים טובים לרחבה. בדקה ה-118 הוא ניצל את העייפות של שחקני היריבה, התקדם ובעט עם כל הלב באין מפריע לרשת של קורטואה וכבש את השער השלישי שביסס את הניצח. אחר-כך הוא פשט את החולצה, נישק את הסמל וירדו לו דמעות של אושר. גם לנו!!

אבל, לקראת העונה הבאה, אחרי שיוריד חלודה בגביע הקונפדרציות - ריאל מדריד מקבלת את מרסלו בחזרה. ויחד עם קרבחאל בצד השני - סוף-סוף אחרי הרבה שנים יהיו לריאל מדריד שני מגנים תוקפים ברמה גבוהה...