עדיין תקועים

ריאל הייתה נחושה בדרבי אבל התקשתה מאוד. קורטואה הדף פעמיים במחצית הראשונה, ובהמשך ריאל השתפרה אך ראתה כמה קשים החיים בלי בייל שנפצע. אסנסיו החמיץ הזדמנות גדולה וריאל החמיצה הזדמנות נוספת לנצח בדרבי ולהעפיל לראשות הטבלה, 0:0 בסיום.


כתב: דור רומנו | תאריך: 30/09/2018

שוב הבשורות מברצלונה לא איכזבו, הקטלונים נראו בפאניקה והצליחו להשוות בדקות האחרונות נגד בילבאו. לריאל לא היו חסרות סיבות לעלות בטירוף לדרבי: זה דרבי חברים, צריך להסביר?; לנצח בבברנבאו את היריבה הקשה הזו לראשונה מזה חמש שנים בליגה; לכפר על התבוסה המבישה בפיחואן; ואל הסיבות האלה התווספה עוד אחת: ניצחון=מקום ראשון, הישג שהיה יכול להיות נפלא דווקא כשריאל פצועה וחסרה ובלו"ז קשה מאוד. אחרי שקורטואה, ואראן, ראמוס, מודריץ' ומרסלו שביציע, הציגו לאוהדים את הפרסים מערב הגאלה המיותר - הגענו לשלב הזה של הכדורגל, בו הקבוצה פשוט פחות טובה...

תנצחו אותם בשיניים, ניצחון של קבוצה, ולא חשוב איך. איפה..אתלטיקו נתנה לריאל להניע כדור אבל מצבים, כמובן, לא היו. ריאל התקשתה מול הגנה חכמה וקשוחה. דווקא אתלטיקו הגיעה לשתי הזדמנויות מעולות בהן קורטואה הדף כמו גדול - פעם אחת מול גריזמן, כששיפשף את הכדור עם הראש, ובהמשך מול דייגו קוסטה. אם ריאל הייתה סופגת, כנראה לא הייתה חוזרת, איזה מזל. גארת' בייל עוד החמיץ מצב לא רע אחרי מצב נייח של ריאל מדריד אבל זהו-זה.

למחצית השנייה גארת' בייל לא חזר. בשידור, כמובן, עם איציק והחבר'ה בטריבונה - לא ידעו לספר לכם מה קרה, אבל לא היה קשה לנחש: זו פציעה. לופטגי המבוהל העלה את דני סבאיוס שהיה נחוש מאוד, אחראי, חילץ כדורים ודחף קדימה, אבל השיפור בהנעת הכדור וביציבות שלנו הגיע על חשבון שחקן התקפה, אז זה לא שווה דבר, באמת שלא. סבאיוס עצמו היה המצטיין. "זה היה הערב הטוב ביותר שלי ברמה האישית כשחקן ריאל מדריד", אמר, וסחט מחמאות גם מהקפטן ראמוס. רק חסר שינסה קצת יותר את מזלו, עם ביטחון ותעוזה, ולא יימהר למסור וללכת על בטוח.

החילופים הבאים של לופטגי היו עוד יותר לא טובים. בנזמה בתצוגת נפל נוספת בפעם המי-יודע כמה - נשאר על המגרש יותר מדי זמן בעוד מראינו לא רואה דשא. ויניסיוס עלה לכר הדשא בדקה ה-88, אבל זה מעט מדי והילד הברזילאי המתלהב היה חייב לקבל דקות בשלב יותר מוקדם העונה. לזרוק אותו למים העמוקים, ככה? נו באמת. לופטגי נראה בינתיים שולף מהמותן. אין לו שום תוכנית ברורה חוץ משילובו של סבאיוס. בינתיים זה גדול עליו. ויניסיוס? הברזילאי עצמו היה נרגש בכל-זאת, הודה לקהל על העידוד ואמר - "עשיתי היסטוריה בריאל מדריד כבר בגיל 18, זה רגע שלא אשכח". ואכן, ויניסיוס הוא השחקן היחיד שנולד בשנת 2000 ושיחק בקבוצה הבוגרת של ריאל. אפרופו שנת 2000, הברנבאו שאג את שמו של מכונת השערים הטובה ביותר בשנות ה-2000 - כריסטיאנו רונאלדו, וזה מסביר הכל. אנחנו באמת מתגעגעים.

מרקו אסנסיו לא הורגש מספיק. הוא ערך את הופעתו המאה בריאל מדריד והיה יכול לקנות את עולמו - בדקה ה-66 ריאל יצאה למתפרצת נפלאה וסוף-סוף הגיעה למצב של גול, בבנייה נהדרת של קרוס שמסר לילד שהיה חופשי בצד ימין. אסנסיו בעט על אובלאק ופספס הזדמנות אדירה להכריע את המשחק. אנחנו פשוט לא יודעים לנצח משחקים בשיניים. סמוך לסיום מודריץ' הסיט ימינה לקרבחאל שבמקום להוציא כדור רוחב - בעט פצצה למרכז ואובלק הדף. אבל זה לא חשוב - דני היה עוד אחד מהמצטיינים. רץ בלי הפסקה, נמרץ, תמיד מאמין, תמיד אגרסיבי, ואם אפשר לעקוץ את אתלטיקו אז למה לא: "קשה לנצח כשהקבוצה היריבה מבזבזת זמן מהדקה הראשונה, אני בטוח שהם חגגו בתיקו". על המאזן השלילי בברנבאו נגדם - "אין לי בעיה שבכל עונה לא ננצח אותם בברנבאו אם נמשיך לשמור על כל התארים שלנו".

זה היה עוד קרב קשה מולם וחבל שאסנסיו לא היה ווינר כדי לכבוש ולנצח לנו את המשחק. אנחנו לא יודעים לנצח בשיניים. הכי גרוע זה שאין סיבות לאופטימיות - בנזמה נוראי, בייל פציע(פציעה ראשונה מזה עשרה חודשים), אסנסיו עדיין לא בשל להוביל והסגל קצר מאוד, עם מי נוסעים לרוסיה נגד צסק"א עוד יומיים? ואסור להתנחם במחצית השנייה הסבירה יותר. הקשרים שלנו באמצע לא מייצרים כלום. קאסמירו הוריד ציפור כשניסה לבעוט ומודריץ’ או קרוס לא יתנו גול בשום משחק חשוב אלא אולי את הרביעי והחמישי. לראשונה מאז ספטמבר 2011 ודווקא זה קרה בעונת האליפות המטורפת עם מוריניו - ריאל בלי שער בשני משחקי ליגה רצופים.




תגובות