צבע אדום

ריאל מדריד בהופעה מזעזעת במיוחד וחסרת אחריות, פיגרה 3:0 כבר במחצית בפיחואן הגועש של סביליה. רק בנס זה לא נגמר בהשפלה גדולה יותר. יומיים לדרבי נגד אתלטיקו - איך יוצאים מזה?


כתב: דור רומנו | תאריך: 27/09/2018

אפילו ההפסד של ברצלונה אתמול בלגאנס(2:1), מעידה בלתי-צפויה בניגוד לריטואל הפיחואן של ריאל מדריד, והסטטוס-קוו שנשמר בצמרת בעקבותו - לא מצליח לנחם אף-אחד. חיוך וסתלבט לפני שריקת הפתיחה, כזה שנעלם מהר מאוד. זה לא רק שריאל מדריד כשלה בענק במבחן הגדול האמיתי שלה העונה בליגה(ופשוט אי-אפשר להגיד 'החמיצה הזדמנות' לגבי המקום הראשון)- זו גם הצורה, זו הדרך. מותר להפסיד בפיחואן, אבל אסור להתבזות ככה לעולם. בשום מצב, בשום מגרש, נגד שום יריבה. אחרי גול-שניים אתה מתעצבן ורוצה להעיף את השולחן. אחר-כך אתה מיואש.

ריאל שיחקה עם ההרכב החזק ביותר שלה מינוס קרבחאל הפצוע, וזו התוצאה: קטסטרופה, צבע אדום. שלוש בראש, משחק שהיה יכול להיות מוכרע אפילו לפני הדקה ה-40, תוצאה שעושה עימנו חסד. משחק שמהרגע הראשון אתה מרגיש שזה הולך למקום לא טוב. הנחתי שנפסיד בפיחואן, סביב הקבוצה הזו, כושר השחקנים והסגל הקצר יש המון סימני שאלה(שהפכו לסימני קריאה), אבל אוי לבושה. איך אפשר להגיע שאננים לפיחואן אם בכל שנה מפסידים שם? לריאל מדריד הזו אסור לזלזל. למה אף-פעם לא לומדים מטעויות ומחלקים מתנות? מה ניסה מרסלו לעשות בשער הראשון? למה ראמוס יעלה למצב נייח עם כל הלב והנשמה ובהגנה מוותר על הכדור? ומה נגיד על השער השני? דקה 21, קרן לריאל מדריד ופשוט כולם למעלה, איזו הפקרות. מה הפלא שתוך כמה שניות ו-3-4 מסירות סביליה שוב ברחבה שלנו?

סביליה נראתה כמו 'הדרים-טים'. היא פירקה את העולה החדשה ראיו וייקאנו בחוץ(4:1), ובשבוע האחרון כבשה 11 שערים נגד ליאז' ולבאנטה, אבל זה היה המשחק הכי קל שלה העונה. אנדרה סילבה לא היה יכול לחלום אפילו על צמד כזה. חסוס נאבאס נראה מול מרסלו כפי שהיה נראה מולו לפני עשור. נאצ'ו במשחק לא מספיק טוב ו-ואראן ממש בודד במערכה. קאסמירו עם משחק איום ונורא ואפס מיקום, טוני קרוס התחיל להילחם רק ב-3:0 ומודריץ' באנגר-אובר מכל הפרסים האישיים. חבל אגב שהשער שלו נפסל בגלל ה-VAR(בצדק), לא שהיינו חוזרים למשחק אבל לפחות מבחינת התוצאה - להחזיר גרגיר של כבוד. מודריץ' לא נע ככה לרחבה מאז...אף-פעם. אסנסיו, במהלך הטוב היחיד שלו במשחק - הזין אותו יפה מאוד.

אם היינו פותחים את המשחק כפי שעלינו לחצי השני אז זה עוד היה בסדר, מתקבל על הדעת. קיבלתם בלייב תשובה ניצחת למאזן האליפויות הכושל שלנו. גארת' בייל עוד ניסה. לא ויתר, לקח על עצמו. הוא איים בסה"כ שבע פעמים על השער, מספרים של כריסטיאנו. הוא עשה מהלך אישי נפלא במחצית הראשונה, יצר מצב מכלום ופגש לצערינו את העמוד, והיה עוד כדור רוחב מסוכן של נאצ'ו אבל לא מעבר לכך. במחצית השנייה בייל דהר והיה יכול וצריך לצמק את התוצאה אך הפעם הגול לא הגיע. בכל-מקרה הוא היחיד שנראה כמו וורלד-קלאס בסגל הזה. החילוף של לוקאס במקום נאצ'ו היה אקט של ייאוש ואם זה לא מספיק, מרסלו מעבר ליכולת הגנתית מבישה, שכח בבית את הטריקים והיכולת ההתקפית ואפילו נטש את המשחק לפני הזמן בגלל פציעה והוא כנראה לא ישחק בשבת. מריאנו, למי ששאל - עדיין בנבדל.

הפסד בפיחואן זו לא טרגדייה, אלא תחושת חוסר האונים שלא הרגשנו כבר הרבה זמן במשחק ליגה חוץ משתי היריבות, אתם יודעים - אין שום סיבה לחשוב שיהיה אחרת. לא בדרבי בשבת ולא בכלל. חובת ההוכחה על הקבוצה הזו שהיא מסוגלת לנצח משחקים גדולים. זה תסריט שיחזור על עצמו העונה שוב ושוב ושוב, גם במאסטייה, גם בקראמיסה של ויאריאל. וזה לא רק האיש עם החולצה מס' 7 שחסר. זה הרבה מעבר לכריסטיאנו. רק ניצחון בשבת ישכיח את הבושה. איך יוצאים מזה?




תגובות