קפטן אירופה

הקבוצה הגדולה השלישית של ריאל מדריד תיזכר בעיקר כקבוצה של כריסטיאנו רונאלדו. אבל גם של הקפטן הכל-יכול ראמוס, האיש והדסימה, זה 'שהיה שם' גם בשנים הגרועות של נאחס שמינית הגמר. פחות משבוע לגמר בקייב - בחרנו את עשרת הרגעים הגדולים של ראמוס במפעל.


כתב: דור רומנו | תאריך: 20/05/2018

הסיפור של סרחיו ראמוס סובב סביב 'הדקה ה-90'. עוד לפני הגול בדסימה ושאר הרגעים המרגשים, היסודות הונחו כבר בהתחלה. כך היה כשחצי שעה לפני סגירת חלון ההעברות, פלורנטינו שם על השולחן את סעיף השחרור של הבלם הצעיר והמבטיח של סביליה. לימים יגיד מונצ'י המנג'ר הספורטיבי, שכששמע על כך הוא פשוט פרץ בבכי. 'רכש העשור', סימנו את ראמוס כבר אחרי מחצית אחת, בהופעת הבכורה שלו בברנבאו. וכמה סמלי שראמוס הוא זה שירש את החולצה מס' 4 של פרננדו היירו האגדי. הם לא שיחקו מעולם יחד אבל נראה כאילו שכן, ממש קופי-פייסט. אפרופו המספר 4 - מדובר במספר החזק.

הקפטן ראמוס, קפטן אירופה, רודף אחרי גביע אירופה שלישי ברציפות כקפטן וחולם על הרביעי בסה"כ, יחד עם הדסימה כמובן. במידה וזה יקרה, ראמוס, שעתיד לעקוף את היירו במס' ההופעות בעונה הבאה - 'יבנה' קטגוריה משל עצמו בספר השיאים של ריאל מדריד. ארבעה גביעי אירופי, אם וכאשר - ישימו אותו בשורה אחת מעל אותו היירו, מעל ראול, מעל קסיאס, מעל רוברטו קרלוס. וראמוס היה שחקן חשוב מאוד בכל זכייה, אולי החשוב ביותר חוץ מאיש אחד. 'ריאל מדריד של כריסטיאנו', אנחנו מגדירים את הקבוצה הזו, וזו גם ריאל מדריד של ראמוס, ללא ספק. האיש 'שהיה שם' גם בכשלונות ובעונות החרא של שמינית הגמר, כפי שאמר נגד באיירן. ביום שבת ריאל תזדקק לראמוס של הצ'מפיונס, האיש שרשם כבר 113 הופעות. בכל כדור קרן אנחנו נרגיש שיש משהו באוויר, אבל אם לא זה - לפחות משחק הגנה אחראי ושקט מול הסילונים של ליברפול. ולקראת הגמר, החלטנו לכתוב עבורכם על עשרת הרגעים הגדולים של ראמוס עם ריאל בצ'מפיונס. קפטן אירופה, מ-ת-ח-י-ל-י-ם:

1. הופעת הבכורה בצ'מפיונס

אחרי סיום עונה אופטימי במיוחד על אף שלא זכתה בתארים, ריאל מדריד 'הצעירה' של וונדרלי לושמבורגו, מחוזקת בעיקר ברוביניו, בפטיסטה וראמוס, קיוותה שהפעם זה יהיה אחרת. היא שוב פתחה את העונה האירופית במשחק חוץ, שנה אחרי התבוסה בבתים לבאייר לברקוזן(3:0). לצערינו זו הייתה אותה גברת בשינוי אדרת. ריאל ספגה שלישייה מליון שבהחלט תהיה מעין כבשה שחורה שלנו באמצע העשור הזה, כשהצרפתים כלל לא התאמצו(בליץ' של 10 דקות) ועוד החמיצו פנדל, אבל עבור ראמוס, שלאו דווקא היה חלש מחבריו אלא הפגין אגרסיביות ואופטימיות ולא ויתר ולו לרגע - היה מדובר ביום מרגש. הוא פתח במרכז ההגנה לצד הלגרה ורשם את הופעת הבכורה שלו בטורניר החשוב מכל. שם התחילה האגדה של ראמוס באירופה. 

2.  השער הראשון

מן הסתם, אותו משחק שינה את התוכניות של ריאל וכעת הקבוצה הייתה צריכה להתמקד קודם כל בהבטחת ההעפלה לשמינית הגמר - מהמקום השני. בטח כאשר 'בגומלין' בברנבאו היא הסתפקה רק ב-1:1 נגד ליון. במחזור הנעילה של שלב הבתים התארחה ריאל בפיראוס אצל אולימפיאקוס, והיה לה כבר מאמן חדש על הקווים - קוראים לו לופז קארו, המאמן של קסטיליה. דייגו לופז, חאבייר בלבואה, רובן דה לה-רד, סולדאדו ואפילו ראול בראבו היו חלק משחקני ההרכב, כמו גם ראמוס. בדקה השביעית ראול בראבו העלה כדור חופשי לרחבה וראמוס הראה את חוש הכיבוש שלו כשנגח לרשת. 1:0 לריאל מדריד ושער בכורה לבלם בלבן, וגם בליגת האלופות. בהמשך היוונים ביצעו מהפך וניצחו 2:1 אבל זה לא עניין אף-אחד. ראמוס סיים את עונת הבכורה עם שישה שערים בכל המסגרות.

3. ראמוס עושה חואניטו 

קפצנו בזמן עד לעונת 2012/13, וריאל מדריד של מוריניו שוב נפלה בחצי הגמר. לא שופט שערורייתי(בארסה - 2011), לא פנדלים(באיירן - 2012) אלא חוסר ריכוז והיעדר הגרוש ללירה. ריאל עוד סיימה בתיקו את המחצית שלה בדורטמונד אבל בהמשך התפרקה מול לבאנדובסקי והובסה 4:1. מעטים נתנו לה סיכוי בברנבאו כשלא הצליחה למצוא את השער המצמק עם החמצות מסמרות שיער במשחק בגרמניה. אבל בריאל מדריד לא מוותרים לעולם. המועדון הוציא את הפרומו המרגש הבא לקראת המשחק, הקהל דחף את האוטובוס בטירוף לפי המשחק והברנבאו היה מלא עד אפס מקום והמגרש רעד. הבעייה הייתה שהיגואין, כריסטיאנו ואוזיל, לאו דווקא בסדר הזה - החמיצו מצבים קורצים בעשר הדקות הראשונות. כשאיקר סופסל כמובן, ראמוס ענד את סרט הקפטן.

השחקנים נתנו הכל, ובעיקר ראמוס. הוא ניצח באינסוף מאבקים והתגבר על לבאנדובסקי, דחף קדימה בטירוף ולא נתן לאף אחד להשפיל מבט. מוריניו עבר לשלושה שחקני הגנה וקאקא ובנזמה שעלו מהספסל בנו את ה-1:0 שהיה די מאוחר - בדקה ה-82 הברזילאי העביר כדור רוחב וקארים דחק לרשת, הנה ה-1:0. התנועה הייתה חד-סטרית לשער של דורטמונד, ויידנפלר עבד קשה והדף הכל, ובדקה ה-88 הרגשנו שהלא-יאומן מתקרב. רמונטדה מארץ הרמונטדות? בנזמה השתלט על כדור גובה ברחבה ומסר אחורה והקפטן ראמוס, בשתי נגיעות ופצצה אדירה לחיבור ברגל שמאל - כבש את השער השני. ריאל לחצה ולחצה ולחצה אבל השער השלישי לא הגיע. ראמוס, חואניטו של המאה ה-21, מירר בבכי על כתפו של איקר בסיום המשחק ואנחנו בכינו יחד איתו. "מה שווים החיים בלי רגש", כתבתי אז באתר ובפורום, אין כמו לראות שחקן כדורגל לוקח ללב, גם אם היום אנחנו בצד העצוב. אין דבר, בעוד שנה מהיום זה יהיה אחרת..

4. משחק הגנה מושלם נגד באיירן - עונת הדסימה.

ריאל מדריד הגיעה לקלאסיקו הגדול של ספרד בברנבאו כשהיא מובילה על פני בארסה. עם הטירוף של הברנבאו המטרה הייתה להגדיל את הפער בדרך להחזיר את כתר האליפות. המשחק ידע מהפכים רבים ובמצב של 3:2 לריאל - ראמוס חסר האחריות נרדם, איבד את ניימאר וספג אדום. הביקורות שוב קטלו את ראמוס - זה קרה ב-23 במרץ. בדיוק חודש ימים אחר-כך, ראמוס הראה שבחודש אפריל אפשר להרים לו טלפון. עוד לפני שנכנס לזון ההבקעות הוא טיפל במשימה העיקרית שלו - עבודת ההגנה. ריאל אירחה את באיירן המפלצתית, הטרבליסטית הגאה, בחצי הגמר הראשון. ריאל הציגה משחק הגנה מטורף והשאירה את הגרמנים על מצב וחצי לאורך כל המשחק. ראמוס ופפה, יחד עם צמד המגנים - הציגו משחק מושלם וכה לא אופייני.

5. הצמד נגד באיירן

במשחק הראשון ראמוס היה מעל כולם בעבודת ההגנה, ובמשחק הגומלין הוא מצא זמן לסגור חשבון. כשריאל רמסה את באיירן 4:0, במשחק שעד היום, ארבע שנים אחרי, הידיים רועדות מעצם ההתעסקות בו - אחד המשחקים הגדולים ביותר שראינו כאוהדים - ראמוס נתן בראש, תרתי משמע. ריאל הגיעה עם יתרון שברירי לגומלין. בדקה ה-16 כדור קרן נחת בדיוק על הראש של ראמוס שנגח בעוצמה מטורפת לרשת, 1:0 לריאל מדריד. ארבע דקות חלפו, כדור חופשי של די-מאריה, פפה משפשף את הכדור לאחור וראמוס שוב נמצא שם ונוגח לרשת, והפעם אחרי ה-2:0 הוא חוגג בטירוף, מסמן לקהל - אנחנו ריאל מדריד, אנחנו כאן, אנחנו נהיה בגמר!

שנתיים קודם לכן הוא היה מהגיבורים הטראגיים אחרי הפנדל לשמיים מול נוייר שגם התבטא בצורה מזלזלת לאחר המשחק, ולאחר-מכן ראמוס סגר חשבון. ריאל כבשה עוד שני שערים, תוצרת כריסטיאנו - אחד במתפרצת מחשמלת לפני המחצית והשני בבעיטה חופשית ערמומית 'עם הבאזר', והבטיחה את ההעפלתה לגמר ראשון מאז ה-'לה-נובנה' של זידאן ב-2002. 'הגיהנום של באיירן', כתבו בתקשורת לאחר המשחק כתשובה להתבטאות השחצנית של רומינגהה. בתזמון מושלם השיגה ריאל ניצחון בכורה על באיירן בחוץ. 'ריאל שרפה את באיירן', היו עוד חלק מהכותרות וראמוס סיכם "אנחנו משחק אחד מלהחזיר את ריאל מדריד למקומה הטבעי ונרגשים מאוד על כך". או.קיי, הטירוף הזה היה רק הפריויו לדסימה..

6. ראש הזהב

אולי עדיף לתת לראמוס עצמו לדבר על הגול. 'הייתי צופה בוידאו מליסבון שוב ושוב ומתרגש מחדש', אמר ראמוס, מי כמוהו יודע. 'אני מקדיש את השער למיליוני המדרידיסטאס', אמר סופר-סרחיו שאחרי הגול רץ להתחבק ארוכות עם איקר. ראמוס היה החלוץ המרכזי שלנו בסיום עונת הדסימה, כשכריסטיאנו התעייף והשאר גם כן היו פצועים וחבולים ונפלו מהרגליים. באותו יום, מאז אותה הקרן - ראמוס הפך עבורי לקדוש, וגרם לי להאמין שכל קרן יכולה להסתיים בשער. אנחנו זוכרים את זה מצד אחד במעורפל ומצד שני בדיוק לפרטי-פרטים. קרן של מודריץ', בשנייה הקסומה השעון יראה 92:48 - ראמוס עולה לנגיחה במצב לא פשוט ונוגח עם כל הלב לרשת כשהזרוע הארוכה של קורטואה משאירה רק חצי סנטימטר לכדור, וראמוס תקע אותו בדיוק מושלם. דמעות של אושר.

בהארכה לא היה לאתלטיקו סיכוי. ראמוס היה יכול לקבל את תואר ה-MVP אבל זה הלך לדי-מאריה, אין דבר. ראמוס קיבל תהילת עולם וכתב את שמו באותיות של זהב בהיסטוריה של ריאל מדריד. 'קשה לי לעכל מה שקרה, זה לא שער שלי אלא שער של מליוני המדרידיסטאס', אמר ראמוס על הרגע הגדול בקריירה שלו, וארבע שנים אחרי אמנם הוא רשם עוד ועוד רגעים לפנתיאון - אך כמו הדסימה בליסבון לא היה ולא יהיה. ראש הזהב.

אף אחד לא היה יכול לכתוב תסריט טוב יותר, מושלם. הדרבי הראשון בגמר ליגת האלופות  הבטיח וקיים המון ולא איכזב. 120 דקות מורטות עצבים נגד אלופת ספרד הגאה והכבשה השחורה שלנו מאז גמר הגביע ב-2013 ועד לתאריך הקדוש הזה ה-24.5; כל אגדות העבר היו במגרש - ראול, היירו, חנטו, די-סטפאנו לפני שנפטר. התפרצות של שמחה שכל אחד מכם חווה, לא משנה בין אם היה בר מזל להיות במגרש, ראה את המשחק בחור בצבא, סתם בבית, בפאב עם האוהדים לכו תראו את הסרטון של האוהדים בברנבאו ברגע שנכבש השער. זה היה גמר שהכל היה בו מוזר - איקר, מלך הגמרים - עושה טעות אומללה; בייל מחמיץ מתוך הקו של השער; אנצ'לוטי מגדל ביצים ומוציא את מוראטה; אתלטיקו משחקת הגנה טובה למרות שלא עשתה פאולים. ואתלטיקו שזכתה ב'דסימה' בספרד - אליפות מס' 10, על חשבונינו - הולכת הביתה עצובה ובוכיה. המועדון הגדול בעולם חוזר אל מרכז הבמה ולא מוכן להסתפק בשום דבר פחות מהטוב ביותר

7. הקשר ראמוס - נגד אתלטיקו

"אני בלם עם נפש של חלוץ", אמר תמיד ראמוס וגיבה את זה עם המספרים. המאמן אנצ'לוטי התלוצץ יחד איתו והוסיף שיום יבוא וראמוס יתופקד כחלוץ. בגומלין 1/4 גמר הצ'מפיונס נגד אתלטיקו בברנבאו(עונת 2014/15), אחרי תיקו מאופס ומתסכל בקאלדרון כשאולבק הודף הכל - אנצ'לוטי היה בבעייה. המנוע מודריץ' נפצע ואסייר יירמאנדי היה חלש מדי. וכך החליט קרלו: ראמוס ישחק כקשר אחורי כשטוני קרוס מקדים אותו. ראמוס אמנם לא כבש במצב נייח באותו ערב אך עשה כל שביכולתו ובכל-זאת חלומו כמעט התגשם. אתלטיקו החנתה את האוטובוס והעיפה כדורים למעלה וסמוך לסיום צ'יצ'ריטו דחק לרשת וגאל אותנו מייסורינו עם 1:0 קטן-גדול. "דיברתי עם ראמוס על כך ולא היה לי ספק שהוא יהיה הפיתרון", אמר אנצ'לוטי. "הוא נתן לנו כוח גדול באוויר ומלחמה במרכז וגם סיוע לאגפים". נגד יובה בטורינו זה עבד קצת פחות.. 

8. הגביע הראשון של קפטן ראמוס

איזה ערב גדול זה היה בסאן-סירו. ראמוס שוב הופיע בסיוטים של אתלטיקו. זה היה הרפרטואר של ראמוס בגמר הצ'מפיונס הראשון שלו כקפטן, ובטח לא היה לכם ספק שהוא לא ייתן לצ'אנס הזה לחמוק ממנו: שער יתרון בדקה ה-15 בדחיקה כמו חלוץ גדול אחרי בישול של בייל - גמר צ'מפיונס שני בו הוא כובש, כמו אגדות כמו ראול וכריסטיאנו(לפני קארדיף); פנדל מוצלח בדו-קרב הפנדלים עוצר הנשימה מול אתלטיקו, כשהיה הבועט הרביעי שלנו, צ'אפחה וברכה לכריסטיאנו לפני הפינאללה וכמובן הנפת הגביע המרגשת. ראמוס שוב הוכיח שהוא איש של גמרים, ועונה שהחלה עם קיץ קשה וארוך במו"מ לחידוש חוזהו ואיום 'ויברח' למנצ'סטר יונייטד, חוסר תקשורת עם בניטס ותבוסה בליגה בקלאסיקו כשלראמוס יש חלק מסוים - הסתיימה בטעם המתוק ביותר.

"עבדנו קשה מאוד לזכות בגביע גם היום וגם בליסבון והמשחק הוכרע בצורה דרמטית. אנחנו שמחים ומאושרים.  זו הייתה עונה לא קלה עבורי, בעיקר בגלל פציעות. זה כיף ופריווילגיה גדולה עבורי לכבוש שוב בגמר, זה היה סיום עונה טובה לקבוצה ולי. זידאן הפך שחקנים שלא זכו בתואר בעבר - לאלופי אירופה". "זוהי זכות להניף את גביע אירופה בתור קפטן ריאל מדריד, התענגנו על ליסבון יותר מידי זמן", סיכם הקפטן שכל חמשת שעריו האחרונים בצ'מפיונס עד אז נכבשו בחצי הגמר או בגמר - מטורף. ראמוס טיפס על הסיבלס כמיטב המסורת והפעם הוא לא נתן לגביע ליפול(בניגוד לחגיגות בגביע המלך ב-2011).

9. הערב נגד נאפולי: צמד(?) והופעה מס' מאה!

אחרי ניצחון 3:1 מהמשחק הראשון בברנבאו, ריאל הגיעה לגומלין בנאפולי במטרה להעפיל לרבע הגמר. הגיעה או לא הגיעה? דאריו מרטנס פתח את החגיגה והטריף את הקהל המקומי עם שער יתרון(24') והמשוואה פשוטה - עוד גול אחד של האיטלקים - ואנחנו בחוץ! המערך של זידאן עם ה-B-B-C כשל לחלוטין, ה-2:0 היה באוויר אבל לריאל מדריד יש תשע נשמות. ויש לה את סופר-סרחיו ראמוס. בדקה ה-52 הסדר שב על כנו כשהקפטן נגח לרשת מכל הלב אחרי כדור קרן של קרוס והשווה את התוצאה. בהמשך הוא כבש שער נוסף, בעונת שיא מבחינת כיבושים - שהפך בסוף לשער עצמי ע"י מקבלי ההחלטות של אופ"א. ראמוס התמרמר אבל אין דבר. ריאל ניצחה בסופו של דבר 3:1 ואת ההופעה המאה בצ'מפיונס אף-אחד לא יקח לו.  'כמו תמיד - סרחיו ראמוס', סיכמו במארקה. ראמוס אמר - "אין דרך מיוחדת יותר עבורי לחגוג את ההופעה המאה", כשהוא דורג אז במקום החמישי.

10. הגמר נגד יובה

'שלחתי כרטיסים לפיקה לקראת הגמר והוא לא ענה לי', אמר הקפטן בהתבטאות משעשעת לתוכנית ה-'טרנזיסטור' בספרד. ראמוס היה נחוש להיות הקפטן הראשון שמניף פעמיים ברציפות את גביע ליגת האלופות. 'יש לי זיכרון מיוחד מהשערים ההיסטוריים שהבקעתי בריאל מדריד', הוסיף, אבל הפעם זה לא קרה. הפעם ראמוס הסתפק בהנפת הגביע. הקפטן עבד קשה בדקות הראשונות במאבקי הגובה עם היגואין ומנדג'וקיץ' שכבש שער שיוויון נפלא, אבל המחצית השנייה הייתה לפרוטוקול בה לראמוס גם היה זמן לחצי הצגה מול קוואדראדו מה שהוביל להרחקתו. ראמוס ניטרל את היגואין בקלילות והיה הראשון לרוץ להתחבק עם כל אחד מכובשי השערים - מכריסטיאנו, קאסמירו וגם מרקו אסנסיו ילד הפלא.

לפני המשחק הוא אמר 'אנחנו יודעים שזה יהיה נפלא לחוות עוד רגע קסום'. אז אחרי שהניף את הגביע החשוב מכל, ראמוס עדיין שמר את הטוב ביותר לסוף, לחגיגות ה-DouDecima בברנבאו. בהצגת השחקנים, בזה אחר זה, ראמוס הגיע עם כתר של מלך ולבש אותו על הראש וסחט תשואות מהברנבאו. ראמוס השתווה לאגדות עבר כמו ראול, היירו, קסיאס ורוברטו קרלוס, עם שלושה גביעי צ'מפיונס, והיד עוד נטויה. העונה הגדולה בקריירה שלו מבחינת הבקעות הסתיימה בצורה הטובה ביותר. "מהרגע הראשון של העונה הרגשנו שנעשה משהו גדול. תהנו מהימים האלה, לקח לנו הרבה זמן לזכות בדאבל".

נשארו בחוץ: שמינית הגמר נגד ארסנל ב-2006 - אז נכון שתיירי הנרי חלף גם על פניו במהלך שער הסולו הנפלא שלו בברנבאו, אבל עבור ראמוס הצעיר זה היה משחק גדול ראשון באמת בטורניר החשוב מכל. מה לעשות שבאותו הזמן זה לא היה כוחות. מאז, אף שחקן לא עבר את סופר-סרחיו בכזו קלות| השער הגנוז נגד באיירן - אתם זוכרים את זה? גומלין 1/8 גמר הצ'מפיונס נגד באיירן ב-2007, כל מה שהיה יכול להשתבש - השתבש, ותוכנית הבונקר של קאפלו אכלה כאפה לפנים. ברגע האחרון, במצב של 2:1 לבאיירן - ראמוס, ששבר את אפו באחד המאבקים עם רוי מקאיי, השתלט על כדור שחזר מההגנה ובעט נפלא לרשת, 2:2! אלא שהשופט פסל את השער בצדק בשל נגיעה קלה ביד| המספרת נגד אפועל ניקוסיה - מחזור פתיחת שלב הבתים השנה, והקפטן ראמוס עולה להתקפה בראבאק - אחרי העונה שעברה קיבל תיאבון. בדקה ה-61 הוא כבש בחצי מספרת, הכובש השני הכי טוב שלנו אחרי כריסטיאנו| המשחק נגד יובה בטורינו העונה - ראמוס כפני הקבוצה - ראמוס של הליגה זה לא ראמוס של הצ'מפיונס. הוא הציג צמד משחקים נהדר נגד פאריס, ונגד יובה אולי הבנו כמה הוא גדול רק כשהיה חסר בגלל ההשעייה. ראמוס היה מעוז ההגנה בטורינו. דיבאלה כבר חשב שהוא משווה את התוצאה וקונה את עולמו - אבל ראמוס הגיע בגליץ' ענק וסגר את הזווית. ותיסכל גם את היגואין וחבריו והיה שחקן חשוב במהלך הניצחון.

ועכשיו נותר עוד רגע גדול אחד, 90 דק' או אולי יותר. להמשיך לעשות היסטוריה. 'אני תמיד מאפס את מונה התארים שלי בכל תחילת שנה', אמר ראמוס. גם אנחנו. שכחנו מהזכייה ה-10, 11 ו-12. אנחנו רוצים את הגביע ה-13




תגובות