הישרדות

ערב מסויט בברנבאו, בו יובה מוחקת פיגור של שלושה שערים ונמצאת כפסע מהארכה - הסתיים עם פנדל מוצלח של הגדול מכולם שהעלה את ריאל לחצי הגמר בפעם השמינית ברציפות. "סבלנו, ולמדנו שיעור חשוב", סיכם כריסטיאנו.


כתב: דור רומנו | תאריך: 11/04/2018

לפעמים אני שואל את עצמי: בשביל מה אני צריך את זה? דפיקות לב כאלה לא היו לי מאז הדסימה, והייתי שם בליסבון, זה אחרת. השרופים ראו את המשחק, אבל לפעמים כדאי להיות חצי קלאץ'. אלה שפה ושם בדקו במארקה וב-AS מה נסגר. מצד שני, אני מניח שאלה שהיו במגרש, ולא חסרים קלוז-אפים משם -  סבלו קצת יותר. השעון הלך והתקדם, הדיווחים על ההרכבים לקראת המשחק הלכו וזרמו. לצד חיפוש הלינקים ברשת, שמענו על ההרכב המסתמן והעלנו חיוך - בעיקר משום שבנזמה בחוץ, ואפשר לשחק כדורגל. ככה לפחות חשבנו.

המשחק עוד לא התחיל ויובה כבר מובילה בתרגיל שיחזור על עצמו שוב ושוב - מנדג'וקיץ' מתמקם בפינה הרחוקה ומנצח את קרבחאל בניתור. ריאל חשבה התקפה והגיעה למצבים, אבל עם ה-2:0 של התמרור של יובה - היה תמרור אזהרה גדול והלחץ הרקיע שחקים, כשבין לבין בייל שלא ניצל את הצ'אנס וגם איסקו - החמיצו מצבים טובים. תהינו בינינו לבין עצמינו המדרידיסטאס האם קיילור היה יכול לעשות יותר בשער השני, ואז הגיע השער השלישי. קיילור השמיט בצורה איומה מול מאטווידי וזה דחק לרשת. במצב כזה הולכים להארכה, מורטת עצבים. אחושרמטה מורטת עצבים, מה עושים, לעזאזל?

בכל עונה אומרים שיש את המשחק הגרוע בנוק-אאוט. בעונת הדסימה כמעט איבדנו יתרון של 3:0 מול דורטמונד, עם משחק נוראי בגרמניה אחריו מודריץ' אמר 'אנחנו אף-פעם לא לומדים את הלקח'. ב-2016 זה קרה בחוץ מול וולפסבורג שהייתה קרובה יותר לשער השלישי שלה מאשר ריאל מדריד לשער החוץ; ואשתקד הדקות הקשות בויסנטה קאלדרון נגד אתלטיקו. אבל זה היה פיאסקו אחר, הפעם בסנטיאגו ברנבאו.

זידאן ניסה לשנות עם חילופים. כבר במחצית לוקאס ואסקס ואסנסיו עלו כדי לרווח את המשחק כאשר בייל וקאסמירו, גם הוא ביום רע במשרד - פינו את מקומם. אבל מה שעובד נגד פאריס לא עבד נגד יובה. גם אם המשקוף מראשו של קייליני מנע שער, וגם אם בופון היה מעולה ועצר את איסקו והיו עוד חצאי הזדמנויות. בהמשך גם מודריץ' הסחוט, העייף והגרוע - פינה את מקומו. אם לפני המשחק חששנו מואייחו שזו הייתה הפרמיירה שלו בצ'מפיונס - אפשר לומר שהילד היה לא רע. אבל ואראן לא הנהיג, וכמו שמרפי אומר - כל מה שיכול להשתבש - ישתבש. כבר השלמנו עם זה שתהיה הארכה. ההודעות בוואטספ מגיעות בלי סוף.

ואז הגיעה הדקה ה-92. אני לא באמת זוכר יותר מדי חוץ מאת הצרחות בבית אחרי שהשופט הצביע על הנקודה הלבנה אחרי משהו בין בנעטיה ללוקאס ואסקס. היה פנדל או לא? האמת זה ממש לא מעניין אותי. יכולתי להסדיר נשימה, ניסיתי. כמו קיילור בגמר הצ'מפיונס - נשאתי תפילה למעלה. כמו ראמוס שירד ליד הקווים אפילו בדקות האחרונות כדי לדחוף את הקבוצה, כמה שהוא חסר.

עברו איזה חמש דקות בין הפסיקה של השופט ועד לבעיטה של כריסטיאנו רונאלדו שמולו ניצב שצ'זני אחרי שבופון הגדול הורחק ורשם אקורד סיום צורם לקריירה בצ'מפיונס. לא רק השוער ניסה לזיין לו את המוח. לא היה אחד משחקני יובה שלא ניסה את המלחמה הפסיכולוגית. כריסטיאנו החסיר פעימה, כפי שראינו, לקח כמה צעדים אחורה ובעט לחיבורים עם כל הלב. בהמשך הוא דפק ריצת אמוק והוריד את החולצה כמו בדסימה. הוא לא היה יכול להתאפק, וגם אנחנו. גם אני הורדתי את החולצה בבית.

"היה הרבה לחץ ודפיקות לב לפני הפנדל, אבל נרגעתי וכבשתי, ועכשיו אנחנו בחצי הגמר, סיכם כריסטיאנו, מס' 1 על המגרש לדעתי החל משריקת הפתיחה ועד לסיומה. זריזות הרגליים שוב כאן, השקט והמסירה המצוינת לאיסקו, העידוד לשחקנים אחרי כל מסירה ומהלך שלא הצליח, ולא ה-'ואמוס-ואמוס' הסתמי של פעם. מנהיג בלי סרט הקפטן. אפילו הניסיון שלו לבשל לואסקס ולא לכבוש בכוח מול בופון. - "סבלנו, זה היה שיעור חשוב, בכדורגל צריך להילחם". הוא כבש העונה בכל המשחקים בצ'מפיונס וגם היום. וכריסטיאנו הוא הסיבה העיקרית לכך שאני מאמין שהגביע ה-13 עוד מתקרב איכשהו.

וחייבים כמה מילים על יובה. קבוצה גדולה, אימפריה אמיתית, תמיד הייתה ותמיד תהיה. ההיסטוריה של המועדון, אלגרי הטקטיקן המצוין שהשתמש נפלא במה שעומד לרשותו, הביטחון והשק והגול המהיר, וכמובן בופון. כואב על בופון הווינר הגדול שנתן משחק ענק ושמר על שער נקי[הרי אם נאמר את האמת, זה היה 3:0 לא משקף. ריאל הגיעה להזדמנויות]. אני כבר הייתי לא הייתי מה שנקרא, אבל לפי ה-AS או מי מכם שצפה גם אחרי שריקת הסיום - הקהל של ריאל מחא כאפיים לבופון, ככה צריך.

איזה טירוף, שיאללה. מה יש להגיד. 25 אנשים מחוברים עכשיו לפורום שלנו במתכונת החדשה, נשבר שיא, וזה אומר הכל. במשחקים גדולים של הקבוצה בלבן הייתי ממשיך את הערב ל-לילה לבן וצופה במשחק בשידור החוזר, הפעם אני לא אעשה את זה בלי קשר לערב יום השואה. אבל עדיין אי-אפשר להירדם... נתעדכן בהגרלה ביום שישי: המפלצת באיירן, ליברפול המרגשת של קלופ או רומא, האחים החל מאתמול. אבל הערב שחור-משחור הזה הוריד לנו כמה שנים מהחייים, זה בדוק. אולי צריך לקחת פגרה של כמה ימים מכדורגל, זה גדול עליי.

הרכבים:

ריאל מדריד: קיילור נאבאס| קרבחאל, ואייחו, ואראן, מרסלו(C)| קאסמירו(לוקאס ואסקס, 46'), קרוס, מודריץ'(קובאצ'יץ', 75'), איסקו| גארת' בייל(מרקו אסנסיו, 46) וכריסטיאנו רונאלדו

יובנטוס: ג'יאנלואיג'י בופון(הורחק - 92')| דה-שיליו(ליכשטיינר, 17'), קייליני, בנעטיה, אלכס סנדרו| סמי קדירה, פיאניץ', מאטויידי| דוגלאס קוסטה, מנדג'וקיץ' והיגואין(שצ'זני, 96')

 




תגובות