מעל המשחק

כריסטיאנו כבש כבר אחרי פחות מ-3 דק' ובמחצית השנייה עלה לגובה פסיכי עם מספרת מטורפת ומוטט את יובה. אח"כ הוא קיבל ריספקט יפה מהקהל וזה לא מנע ממנו לבשל למרסלו. ריאל חוזרת הביתה עם 3:0 פסיכי בטורינו. היינו כחולמים. כך זה קרה...


כתב: דור רומנו | תאריך: 04/04/2018

יום שלישי פעמיים כי טוב, אומרת התורה, ואמנם אנחנו בחופשת החג(מהסמסטר) ולא הייתה לי משמרת - אבל עבדכם הנאמן נתן עבודה - בטח שנתן. שלוש שעות שלמות כתבתי על המשחק בבוקר ההתמודדות, ואת החלק של הפיקנטריה הכנתי עוד בערב שלפני. מוכן לאמן במקום זידאן או לרדת לגליץ' במקום ראמוס, וגם לשבת על הספסל במקום בייל. ואחר-כך הלכתי להירגע בים. אבל השעון לא זז. ואפרופו הזמן, חיכינו בשקיקה להרכבים ובקבוצת הוואטספ הפסיכית שלנו שלחו המון תמונות, רובן מיותרת. ואחת מהן צדה את עיניי. באווירת חג הפסח, מעין 'אחד מי יודע'. ארבע חולצות לבנות, טהורות וקדושות של ריאל מדריד עם הספרות 9-10-11-12. אחרי המשחק אמש, כשריאל מדריד עדיין מרחפת על האולימפוס מקארדיף - החלום לזכייה בגביע ה-13 נראה באמת אפשרי.

בדרך-כלל במשחק חוץ כזה קשה בנוק-אאוט מתחיל שלב הגישושים, ואחרי 15 שניות בערך קאסמירו וראמוס התבלבלו ויובה השיגה כדור חוץ קרוב לרחבה. אבל ריאל מדריד לא תיכננה לחכות לאף-אחד, בטח לא איסקו שמה-זה חיכה למקום בהרכב. 2 דקות ו-47 שניות על השעון הרשת זזה, וזה היה כל-כך מהר עד שבן מייזל אפילו לא הספיק לצלם: מרסלו מסר יפה לאיסקו באגף, הספרדי כידרר ועשה סחרחורת לאסמואה וברגל שמאל העביר כדור רוחב. כריסטיאנו, כרגיל, ראה את הנולד, הקדים את הבלם שאפילו לא חשוב שמו ועם החלק החיצון כבש שער גדול. 1:0 לריאל מדריד, ובופון לא יודע מה מצפה לו. וגם אנחנו...

מעולם לא הרגשתי אנדרדוג במשחקים נגד יובה. גם לא שהם היו אימפרייה עם קאפלו ואנחנו קבוצה זקנה שמעבר לשיא. אבל תמיד איכשהו הפסדנו שם, ואתמול נסגר החוב. ראיתי את ההרכב של אלגרי - קטסטרופה. בלי קשר שמאלי, עם אמצע פרוץ, וקיוויתי שריאל מדריד תעשה את העבודה. עם כל הכבוד לצוות השידור, 'אלה דקות של אלופת אירופה' - זה לא היה ככה. ריאל מדריד הרגיזה והורידה את הרגל מהגז. עד לפצצה של טוני קרוס לפני המחצית, כשבעט מכל הלב אבל פגש רק את המשקוף - זה היה שיעמומון עם אובר-ריספקט ליובה. איסקו, אגב, אולי לא במשחק גדול אבל דריבלים שובי עין ומאה אחוז במסירות - התחיל את ההתקפה בצד שמאל. מן העבר השני, מזל שראמוס בלם את דיבאלה בגליץ' נהדר בתוך הרחבה, ובהמשך היה זה קיילור נאבאס שרשם הצלה חתולית אחרי נגיחה של היגואין במצב נייח(23'). לדה-שיליו היה חצי מצב מסוכן אבל לא יותר והמחצית הסתיימה כך.

עם בייל המהיר והקילר במקום בנזמה, התחושה היא שעושים 2:0 מהיר במחצית השנייה, אבל זידאן חשב אחרת. בנזמה היה יכול לכבוש בדקה ה-50 אחרי מהלך יפה של כריסטיאנו אבל התמהמה, ובסוף כריסטיאנו בעט החוצה מזווית לא נוחה. בהמשך, ראמוס, והיה אפשר לשים על זה בווינר - קיבל צהוב שטותי שיגרום לו להחמיץ את משחק הגומלין. באותו הרגע, עם כדור חופשי סופר-מסוכן לדיבאלה(נבלם בחומה והחוצה), בהתחשב בכך שהיתרון שביר ונאצ'ו פצוע - ענן קל של פסימיות ריחף באוויר.

'הברנבאו הישראלי', כולנו יחד, הרענו דקה אחת מוקדם יותר, כשבדקה ה-62 לוקאס ואסקס החרוץ עלה במקום בנזמה. מרסלו בדיוק שלח כדור עומק, קייליני טעה וכריסטיאנו בחר שלא לבעוט אלא למסור אחורה. לוקאס בעט חזק בשמאל אבל בופון הדף מצוין, ואז העולם עצר מלכת. כמו הרגע הזה שאתה רואה את הבחורה הכי יפה. כמו הרגע שנתת בראש במבחן הכי חשוב וקשה בתואר. כמו בסרטים. דני קרבחאל השתלט על הכדור וזה היה נראה מהלך מסורבל כסנדרו עמד מולו. אבל קרבחאל הרים למרכז, כריסטיאנו עף באוויר ופשוט שלח מספרת פסיכית לרשת. מה לא נאמר על השער הזה שאתם תראו אותו בלופ שוב ושוב. כמה כריסטיאנו חיכה לשער הזה, כמה אנחנו חיכינו לו. וזהו-זה, אני החלטתי: דור ממשיך במסורת. כי לילה לבן זה לילה לבן - רואה שוב את השידור החוזר!

כריסטיאנו כבש במדי ריאל מדריד בכל דרך אפשרית. היו בעיטות לחיבורים - סביליה או אתלטיקו בעונת האליפות| היו דריבלים מסחררים על שטח(אלמריה, 2010) או גולים במתפרצות(ויאריאל). היו שערים בעקב(ראיו וייקאנו, ולנסיה), נגיחות פסיכיות כמו נגד מנצ'סטר יונייטד, היו הקפצות מעל השוער. מספרת מעולם לא הייתה לו בלבן של ריאל. תמיד יש פעם ראשונה.

הקהל הג'נטלמני של יובה מחא כאפיים, זידאן אמר אחרי המשחק בגילוי לב שהוא מקנא וגם תפס את הראש. אתם הייתם בהלם בידיוק כמוהו. כמה אתה גדול, כמה. תודה רבה. רונאלדו לא רצה לעצור. וגם אנחנו לא. המשכנו לרחף על גבי קארדיף. תחושת הווינריות, העוצמה, התשוקה המטורפת הזו. יובה התחננו שהמשחק ייגמר, על אחת כמה וכמה אחרי האדום השטותי של דיבאלה. חלק כרגיל ישלחו חיצי ביקורת להיגואין, אבל מס' 10 של יובה התנהג בטיפשות וחוסר אחריות.

ריאל הרגישה שאפשר לתת את השלישי ואם נאמר את האמת, יובה באמת יצאה בזול. היא צריכה לנשק היטב את המשקוף בטורינו שמנע את התבוסה הביתית הקשה ביותר שלה. אבל ההשפלה נחסכה רק במעמד התוצאה. אם זיזו התחיל לשמור כוחות לדרבי והחליף את איסקו ובהמשך את מודריץ', שבמקומו קובאצ'יץ' עלה לשחק והספיק לפגוש את המשקוף - זה אומר הכל. בדקה ה-72 הגיעה החותמת הרשמית לתבוסה של יובה, ואני צועק לבן שליידי, בזלזול - אחי, אל תיסע לגומלין. יובה לא יגיעו. חבל על הזמן שלך. וכך זה קרה:

שוב אגף שמאל החשמל שלנו, ובואו ננסה להשוות את האגף המיתולוגי לפי ארתור - קרלוס-סולארי-זידאן למרסלו-איסקו-כריסטיאנו. והפורטוגלי רעב. כריסטיאנו מסר למרסלו ששיתף את איסקו, זה החזיר לו בפס, והכל על שטח קטן, על המטר, כמו גוטי-זידאן-קרלוס נגד יונייטד ב-2003. כן, גול שהקבוצה של דל-בוסקה הייתה גאה בו. מרסלו מסר לכריסטיאנו ששלח לו פס עדין עם טונה של רגש. הברזילאי נע לעומק והצליח להקפיץ קלות מעל בופון, איכשהו עם רגל ימין, ולדחוק לרשת. 3:0 ענק לריאל מדריד, בטורינו, היינו כחולמים. לשחקנים כבר לא היה נעים למוטט את האימפריה. בופון עוד מנע שער נוסף מכריסטיאנו שחדר לרחבה ובעט שטוח, והפורטוגלי כמעט כבש שלושער אחרי בישול של לוקאס, אבל החמיץ, וחייך, וגם אנחנו. הוא שומר את שלו לפעם הבאה.

בגלל ערבים כאלה אנחנו אוהבים כדורגל. המקום בחצי הגמר כמעט מובטח, ואין אוהד ריאל מדריד שלא מפנטז על הגביע עם האזניים הגדולות. ומי שלא - הוא כנראה לא אוהד ריאל מדריד. ועדיין, גם אם זה לא יקרה, צריך לעצור ולהגיד תודה. 3 זכיות ב-4 שנים, נצחונות פסיכיים בנוק-אאוט, כמו מול באיירן בדסימה, כמו מול אתלטיקו אשתקד, כמו אמש בטורינו. ריאל מדריד היא ליגת האלופות וליגת האלופות היא ריאל מדריד. תודה לכריסטיאנו שהחזיר לנו את החשק לראות כדורגל איי-שם ב-2018. תודה לריאל מדריד על חג אלופות שמח. איפה, איפה הייתם כל העונה??

הרכבים:

ריאל מדריד: קיילור נאבאס| קרבחאל, ראמוס(C), ואראן, מרסלו| קאסמירו, קרוס, מודריץ'(קובאצ'יץ', 82'), איסקו(אסנסיו, 78')| כריסטיאנו רונאלדו ובנזמה(לוקאס ואסקס, 62')

יובנטוס: בופון| דה-שיליו, ברצאלי, קייליני, אסמואה(מנדג'וקיץ', 72')| דוגלאס קוסטה(מאטווידי, 72'), קדירה(קוואדראדו, 78'), בנטנקור, אלכס סנדרו| פאולו דיבאלה(הורחק - 66') והיגואין




תגובות