יש חלוץ ביציע?

דור רומנו שגדל על ריאל מדריד של ראול, מבין שלא בכל עונה אפשר לזכות בתואר וכבר לא מתלונן על איבודי הנקודות והעונה הרעה. אבל על דבר אחד הוא לא מוכן לדבר: המחוייבות לכדורגל ההתקפי והגולים. ריאל מדריד, היכן את?


כתב: דור רומנו | תאריך: 09/01/2018

אני מוכן להישבע לכם שהתבאסתי אחרי שער השיוויון של סלטה(2:2). הרבה מעבר לתהייה האם מרסלו יודע שנגמרה החופשה, האכזבה מעוד תצוגת נפל של כריסטיאנו והעצבים על היעדר האופי - זה פשוט מאוד: ריאל מדריד שוב לא מנצחת. נכון, הליגה נגמרה ממזמן, ובתור אחד שבקלאסיקו הראשון שלו 'חווה' תבוסה ביתית מול בארסה ברוורס - מה זה עוד משחק נפל של הקבוצה העונה. את האליפות איבדנו כבר לפני חודשיים, אמרתי וספגתי תגובות זועמות מצד המדרידיסטאס, כי אוהד ריאל מדריד לא מדבר כך. אז ממה נובע העצב? כי ריאל מדריד שוב לא מנצחת. ואני אוהד ריאל מדריד ורוצה לנצח בכל משחק ומתבאס כשזה לא קורה. הדרך למשחק נגד פאריס התחילה כבר שלשום.

****

בימי קדם כבר ידעתי מהן עונות שנגמרו איי-שם בחורף, כשקר, ואסור ללכת לים. אבל אז היינו ילדים, תמימים כאלה, מאמינים שלריאל מדריד כוחות מאגים. האמנתי שהקבוצה של לושמבורגו תוכל להערים על בארסה של רונאלדיניו ותזכה באליפות. ואפילו בעונת החואנדה ראמוס האמנתי שננצח את הקלאסיקו - כי בברנבאו אנחנו תמיד פייבוריטים. אבל עם הבגרות באה הפיקחות. בימי הילדות הייתי עדיין סופר גולים לראול וחולם שיעבור את זארה. בימי הילדות בעונתו האחרונה של זידאן ידעתי שחייבים ליהנות מכל נגיעה קסומה אחרונה שלו בכדור, ואפילו רונאלדו השמנמן בא לעבוד פה ושם עד שלקח חל"ת לפני המונדיאל. הכדורגל באותה עונה היה לא רע. רוביניו-בקהאם-גוטי-זידאן, לפחות מגמה התקפית, לא היה קשה לצפייה.

העונה הזו היא כמו בוקס לפנים, בטח לאחר הפיניש של העונה שעברה והגמר המוחץ נגד יובה, וכמובן באוגוסט כשכל בר דעת ידע שריאל מדריד תיקח אליפות ע"ח ברצלונה הנחותה(אפילו פיקה). העונה הזו היא בוקס לפנים כי למרות הבעיות המקצועיות - זה עניין של גישה ושובע, עניין של מאמן שטועה. כשהם היו יכולים הם לא רצו. ועכשיו הם רוצים ולא יכולים, לא מסוגלים. פעם לפחות היה אפשר לראות משחקים בכיף ולשאוב השראה.

אנחנו גדלנו על ריאל מדריד של הגלאקטיקוס, ריאל של 'הזידאנס והפאבונס'. חורחה ואלדאנו אמר פעם שהרבה יותר קשה לבנות מאשר להרוס. וזו הסיבה שריאל מדריד רכשה שוב ושוב ושוב את שחקני ההתקפה הטובים ביותר בעולם - פיגו, זידאן ורונאלדו, בעוד בקיץ הכיס נסגר. בקו ההגנה שלנו היו אז פאבון וראול בראבו וגם מחייה, לצד הלגרה שהיה קשר אחורי נהדר ובלם הרבה פחות טובה. שחקנים שלא עמדו בהבטחה ומעולם לא היו אמורים לעמוד בה. אנחנו גדלנו על ריאל מדריד בה המאמן קמאצ'ו דורש קשר אחורי - פטריק ויירה - ומקבל חלוץ - מייקל אואן. קיץ 2004, זוכרים? ראול, רונאלדו, אואן ומוריינטס, זה היה החוד של ריאל מדריד. גדלנו על ריאל מדריד שלא תמיד מנצחת, לא תמיד זוכה בתארים, כמעט תמיד סופגת שערים מביכים. אבל היא הייתה טובה בדבר אחד: לתת גולים.

ריאל מדריד שעושה גולים מכלום, בקלות, כמו בקונצרט והשירה בתנועה נגד מנצ'סטר יונייטד(2003). כמו נגד ויאדוליד וה-7:2 ההוא(תחילת עונת הקיירוש). כמו הגול נגד אתלטיקו תוך 14 שניות. ריאל מדריד של החלוצים הגדולים - מאיבן באם-באם זאמורנו והשלושער במאניטה בקלאסיקו, דרך המלך ראול ששיתף פעולה עם מוריינטס, וגם רונאלדו ובהמשך ואן-ניסטלרוי ופיפיטה וגם כריסטיאנו רונאלדו. ועכשיו מה - שביתה. זידאן היה חייב לשחרר את הרסן עוד מזמן ולוותר על ה-4-4-2 העקר. איסקו ואסנסיו צריכים לשחק כל הזמן בטח בעונה גרועה כזו של הכוכבים. אומרים שטוב מראה עינים, אבל אי-אפשר לברוח מהמספרים.

*****

והמספרים, מה הם אומרים? מעולם לא קרה בהיסטוריה של ריאל מדריד שאחרי 17 משחקים הכובש המצטיין בליגה הבקיע רק ארבעה שערים. והעונה זה קרה. 32 שערי זכות בלבד אחרי 17 מחזורים זה עצוב, הנתון הכי גרוע מאז הסיבוב הראשון הכושל של פאביו קאפלו(26 שערי זכות בלבד ב-2006/07). בעונה שעברה ריאל כבשה 45 שערים וכל אחד משחקני הסגל כבש שער בליגה מלבד פאביו קונטראו. כריסטיאנו רונאלדו שהעונה כבש ארבעה שערים בלבד, הבקיע אז 12 שערים ב-13 משחקים, ולבייל ובנזמה היו חמישה שערים. אייבר, לאס-פלמאס, ג'ירונה, חטאפה, בטיס, אספניול, אתלטיק בילבאו, סלטה ויגו - בסגל של כל אלו תמצאו שחקנים שכבשו יותר מחמישה שערים. אף שחקן של ריאל מדריד לא נמצא 'בטופ 25' של הליגה.

באתר ה-AS סקרו את כל הנתונים של ריאל מדריד במאה הנוכחית לאחר 17 מחזורים. המצב 'הכי גרוע' היה בעונת 2002/03 אז רונאלדו וראול יחד היו מלכי השערים של הקבוצה בליגה עם 7 כיבושים. מצד שני צריך לזכור שרונאלדו ערך את הבכורה רק במחזור החמישי מול אלאבס, ומעבר לכך לפיגו וזידאן היו חמישה שערים כ"א. ראול היה מלך השערים של הקבוצה בליגה בשלב הזה עם 8 שערים גם ב-2001/02 ו-2007/08, ובעונה בה זכה בתואר הפיצ'יצ'י, 2000/01, הוא כבש תשעה שערים בשלב הזה. אלה היו זמנים אחרים כמובן. רונאלדו הברזילאי היה מלך שערי הקבוצה בליגה עם 9 שערים ב-2004/05 וכן גם בעונה העוקבת 2005/06, כשואן-ניסטלרוי כבש תשעה בעונת 2006/07. רונאלדו כבש 14 שערים בעונת הקיירוש 2003/04 לאחר 17 מחזורים(לראול היו 8). היגואין הפגיז 11 שערים בשלב הזה בשתי עונות רצופות, 2008/09 ו-2009/10, ומאז היו אלו השנים של כריסטיאנו.

הוא כבש 19 שערים ב-2010/11, אחר-כך בעונת האליפות היו לו 21 שערים בשלב הזה(2011/12), כשהיגואין כבש 12 ובנזמה הוסיף עוד שמונה שערים; 14 שערים ב-2012/13, 18 שערים בעונת הדסימה ותחזיקו חזק, לא פחות מ-26 שערים ב-2014/15 - הרקורד הטוב ביותר של שחקן איי-פעם אחרי 17 מחזורים. בעונה של בניטס כבש 14 שערים ואשתקד 12 כאמור.

העונה, כריסטיאנו רק עם 4 שערי ליגה, כמו בייל, איסקו ומרקו אסנסיו. לקאסמירו יש שלושה שערים, לדני סבאיוס צמד שערים מהמשחק נגד אלאבס ועוד חמישה שערים כבשו שער אחד. גם בעונת בניטס אגב היו לנו 45 שערי זכות בשלב הזה של העונה, בדיוק כמו אשתקד. ב-2014/15 כבשה ריאל 56 שערים בפחות מחצי עונה כאשר ל-B-B-C היו יחד 41 שערים. בעונת 2012/13 שגם בה ריאל הייתה כה רחוקה מהמקום הראשון, היו לה 2 נק' יותר(33 לעומת 31 העונה) ו-41 שערי זכות.

 

 

 

 

 




תגובות