מתכוננים לסופר-קופה

הרקורד של זידאן והפאזל לקראת יום ראשון| הזמן של כריסטיאנו| וגם: שיעור היסטוריה - מאזן הסופר-קופה, תקופת המוריניו ועוד ועוד ועוד. מתכוננים לסופר-קופה, בקיצור.


כתב: דור רומנו | תאריך: 11/08/2017

- המספרים וההיסטוריה| הסופר-קופה הספרדי יצא לדרך לראשונה ב-1982, וריאל מדריד מחזיקת הגביע דאז נכנעה לאלופה ריאל סוסיאדד. במשחק הראשון בברנבאו ריאל מדריד ניצחה 1:0 כשחואניטו מורחק, והגומלין היה משחק מוזר מאוד. ריאל הובסה 4:0 במשחק שנקלע להארכה. חואן חוסה הורחק בשלב מוקדם, וההרחקה של אנחל הייתה כבר מוגזמת. ריאל התפרקה וספגה שלישייה תוך 10 דקות בהארכה. ב-1986 ו-1987 הקינטה דל-בויטרה לא שיחקה נגד סראגוסה וסוסיאדד בהתאמה, ולמה? באותה העת המשחקים נערכו באמצע העונה ולא בקיץ, והמועדונים פשוט לא מצאו את הזמן המתאים לכך. וכעבור שנה והיות וריאל זכתה בדאבל היא קיבלה את התואר אוטומטית, כפי שקרה לאתלטיק בילבאו ב-1984. הפורמט שונה ב-1996, כלומר עדיין משחקי בית וחוץ אבל הפעם הוחלט שאם קבוצה זוכה בדאבל היא תתמודד נגד מחזיקת הגביע.

ריאל מדריד היא סגנית הזכיות בטורניר. יש לה 9 נצ' ו-5 הפסדים בגמר, בעוד ברצלונה זכתה בטורניר 12 פעמים והפסידה 9. הרחק-הרחק מריאל מדריד ניצבת דפורטיבו לה קורוניה עם מאזן מושלם של 3 מ-3, כולל ניצחון אחד על ריאל מדריד ב-1995. לאתלטיקו מדריד ובילבאו יש 2 זכיות כ"א, בעוד הקולוצ'ונרוס ניצחו אותנו ב-2014 והפסידו פעמיים בגמר, בילבאו הפסידה 4 פעמים. ולנסיה עם מאזן שלישי של 3 הפסדים, אחד מהם נגדינו ב-2008, למול זכייה אחת, סראגוסה וסביליה עם מאזן שלילי גם כן, 2:1(סביליה זכתה בתואר על חשבונינו ב-2007), מאיורקה עם ניצחון אחד והפסד אחד(מולינו ב-2003), בעוד אספניול(2 הפסדים) ובטיס(הפסד אחד) מעולם לא זכו בתואר.

בעצם, אפשר לומר שריאל מדריד לא זכתה בתואר כבר 5 עונות שזה פרק הזמן הארוך ביותר שלה כפי שקרה בין 2003 ל-2008. אגב, ב-1989 זו הייתה הפעם האחרונה בה ריאל מדריד זכתה בסופר-קופה והצליחה גם כן לזכות באליפות, שימו לב. ב-1993 ריאל זכתה בתואר וסיימה רביעית, ב-1997 היא זכתה בתואר וסיימה שוב רביעית, ב-2001 היא זכתה בסופר-קופה וסיימה במקום השלישי, ב-2003 סיימה במקום הרביעי(הפסד 2:1 בחוץ עם שער של פיגו וניצחון 3:0 בגומלין בברנבאו - ראול, רונאלדו ובקהאם) וב-2008 סיימה במקום השני. כך קרה גם בפעם האחרונה בה ריאל מדריד בסופר-קופה כאלופה, בקיץ 2012, אז הפסידה 3:2 לבארסה בקאמפ-נואו ובגומלין השיגה 2:1 חשוב. ב-2014 הפסדנו לאתלטיקו. חאמס כבש שער בכורה בריאל מדריד בדקה ה-81 אולם ראול גארסיה השווה עם שער חוץ יקר כשנותרו רק שתי דקות. בגומלין, מנדג'וקיץ' כבש שער ניצחון מוקדם לאתלטיקו, כריסטיאנו עלה במחצית ולא עזר וריאל מדריד לא הצליחה לכבוש. מודריץ' הורחק בסיום.

ומצד שני, למרות הנתונים הלא מעודדים, נגד ברצלונה זו אופרה אחרת, טפו-טפו-טפו. ריאל נכנעה מולה ב-2011(עונה שהסתיימה באליפות ההיסטורית), אבל גברה עליה ב-1988, ב-1990, ב-1993, ב-1997 וכמובן ב-2012. רקורד של 5:1 בנצחונות ובזכיות בתארים, בקיצור. ב-1988 ריאל מדריד ניצחה 2:0 בברנבאו והשיגה מקדמה מצוינת בזכות שערים של מיצ'ל והוגו סאנצ'ז במחצית השנייה. שער יתרון של בוטראגיניו בקאמפ-נואו אחרי רבע שעה הראה שהחיים תותים, וכאשר בארקרו הפך עם צמד זה לא עניין אף-אחד. כעבור שנתיים ריאל ניצחה את בארסה 1:0 בקאמפ-נואו, שוב משער של מיצ'ל הגדול(54'). בברנבאו היא אמנם נלקעה לפיגור אך זו הייתה חגיגה גדולה. העייט בוטראגיניו הנפלא השווה בדקה ה-22 ועוד לפני המחצית קבע רמונטדה, והוגו סאנצ'ז וארגון השלימו. ב-1993 ריאל פגשה את בארסה כמחזיקת הגביע. אלפונסו עם צמד, כולל שער אחד מאוחר וחשוב 'עם הבאזר', ובאמצע זאמורנו - מחקו יתרון של סטויצ'קוב בדרך ל-3:1. בגומלין בקאמפ-נואו זאמורנו כבש שער חוץ חשוב ובארקרו רק איזן, 1:1 בסיום.

ב-1997 ריאל מדריד האלופה פגשה את בארסה מחזיקת הגביע. יופ היינקס החליף על הקווים את קאפלו שחזר לאיטליה. אלה היו משחקי הסופר-קופה של ראול שכבש שלושה שערים סה"כ בשני המשחקים! כבר אחרי חמש דקות הוא העלה את ריאל ליתרון בקאמפ-נואו, אלא שנאדל השווה בדקה ה-11 וג'ובאני כבש בפנדל אכזרי בדקה ה-85. עם הפסד לא נורא במיוחד של 2:1 - ריאל מדריד ידעה שבכוחה להפוך את התוצאה בברנבאו. שער של ראול בדקה ה-42 מחק את היתרון של בארסה אחרי שקיבל כדור ארוך והיה חד ומדוייק ליד השער. במחצית השנייה הוא כבש שער נוסף ותוך 4 דקות גם מיאטוביץ' הצטרף לחגיגה. סיידורף היה חתום על ה-4:0 בדקה ה-65 בזמן שג'ובאני רק צימק בדקה ה-80. הנה תקציר הגומלין בברנבאו.

 

- זמן מוריניו| זכייה בגביע המלך ע"ח בארסה(הגמר במאסטייה ב-2011), אליפות המאה נקודות(2012) עם ניצחון בקאמפ-נואו, וכן כעבור שלושה חודשים זכייה בסופר-קופה מול אותה בארסה(2012). מוריניו, המאמן המנצח של העשור הקודם, היה בדיוק הדבר אותו ריאל מדריד הייתה צריכה באותה נק' זמן כדי להשתחרר מהצל של בארסה, ועל כך הרחבנו. ועם כל הכבוד לתארים, היו שם גם מזימות, מאבקי אגו, חדר הלבשה מקולקל, עונה שנגמרה עוד לפני שהתחילה - עונת הסיום, וכמובן שמוריניו לא הביא את הדסימה, אלא נעצר רק בחצי הגמר כשבכל פעם משהו אחר חסר. לכן, אפשר לומר שרגע השיא ורגע השפל שלו היו נגד ברצלונה.

משחקי הסופר-קופה שהיו הפריויו לעונה שבפתח, הן בקיץ 2011 והן בקיץ 2012, כשפעמיים דווקא החוגגת עם המתכת בקיץ לא זכתה בתואר החשוב באמת בסיום העונה - היו עוד נק' שיא במשחקי הקלאסיקו והסופר-קופה בכלל ונחשבים לאין שיעור למשחקי הסופר-קופה הספרדי הטובים ביותר שהיו. באותה נק' זמן נראה שהיריבות בין ריאל מדריד וברצלונה שקצת נחלשה עם השנים אולי - התחדשה בחזרה עם הרבה אש, דם, יזע, ודמעות. אגרסיבית, לעתים על הקו הברוטאלי, טראש-טוק, המלחמה הפסיכולוגית בתקשורת. לעתים זה חצה את גבול הטעם הטוב. חברים מחוץ למגרש ובנבחרת ספרד - לא בקלאסיקו, לא אחרי שריקת הפתיחה. מוריניו כמובן ליבה את האש, הוא לא אהב את ההתחבקויות עם שחקני ברצלונה ודרש נאמנות מוחלטת לריאל מדריד ואין ספק שהוא מתחרט על המקרה המצער בו שלח אצבע לעינו של טיטו ז"ל. ואם נחזור לכדורגל, אלה היו שני משחקים מטורפים בכל קיץ.

קיץ 2011, ריאל מארחת את ברצלונה בקלאסיקו הראשון בברנבאו. ריאל לא ביצעה רכש גלאקטי, ובמובן מסוים בדיעבד התברר שקאייחון הזול היה השחקן החשוב והמשמעותי ביותר, אם כי במשחקים אלה לא נלקח בחשבון כל-כך. אלה היו הימים בהם ציפו מקונטראו. בארסה מנגד העמיקה את הסגל שלה עם אלכסיס סאנצ'יס והבן האובד ססק פברגאס שחזר הביתה אחרי מו"מ ארוך ומתיש נגד ארסנל. שתי הקבוצות הטובות בספרד וגם בעולם.

מוריניו בחר בראמוס כמגן ימני, בנזמה הועדף בחוד ע"פ היגואין וקונטראו חיכה בשקט למחצית השנייה אז יערוך הופעת בכורה רשמית במדי ריאל מדריד. בארסה גם כן עלתה עם הרכב מרשים אך לא מלא לחלוטין. ריאל פתחה חזקה ובדקה ה-13 יצאה למתפרצת. די-מאריה שלח עם הפאלש את בנזמה לשטח, הצרפתי צחק על שני שחקני הגנה ומסר לאוזיל שהצטרף בתזמון נהדר ועשה 1:0 גדול.  חבל, היה אפשר להגדיל את היתרון. ריאל יצאה למתפרצות מסוכנות וניצלה את היעדרותו של בוסקטס האגרסיבי. הכל הלך טוב עד שבדקה ה-36 דויד ויאה שיחרר פצצה לחיבור ככה משום מקום והשווה את התוצאה. 

עוד לפני הירידה להפסקה הגיע מסי וכבש שער יתרון לא צודק עבור בארסה. הברנבאו היה מתוסכל והרגיש ששוב זה קורה לו. גם משחק מצוין לא מספיק כדי להכניע את בארסה. בחצי השני היו פחות הזדמנויות והכושר הגופני התחיל לתת את אותותיו. בכל-מקרה, שער שיוויון בהחלט הושג: בנזמה השתלט על כדור קרן ומסר אחורה, ועם הבישול השני במשחק - צ'אבי אלונסו בעט כדור מסובב וחכם לרשת של ואלדס, 2:2. קאייחון והיגואין היו המחליפים הבאים שלא ממש הביאו לשינוי, כאשר בארסה מעלה מהספסל את צ'אבי שעזר לה להחזיק בכדור, את פיקה ואת מסצ'ראנו. ריאל לא ניצלה את ההגנה החזקה של בארסה והיו צפויים לה קשיים גדולים בגומלין.

ההרכבים היו:

ריאל מדריד: קסיאס| ראמוס, קרבאליו, פפה, מרסלו| די-מאריה(קונטראו, 54'), אלונסו, קדירה(קאייחון, 58'), אוזיל, כריסטיאנו רונאלדו| בנזמה(היגואין, 84')

ברצלונה: ואלדס| אלבס, אבידל, מסצ'ראנו, אדריאנו(פיקה, 62')| קייטה, טיאגו(צ'אבי, 58'), אינייסטה| אלכסיס סאנצ'ז, מסי ודויד ויאה(פדרו, 73')

ריאל הגיעה לגומלין בקאמפ-נואו עם הגב אל הקיר אבל חדורת אמונה. בבארסה, פויול לא החלים מהפציעה אבל פיקה כן חזר ל-11 כדי לעשות סדר בהגנה, ובוסקטס וצ'אבי עלו אף הם ב-11. אצלינו, אתם יודעים, מדובר בימים בהם מרסלו עוד היה סימן שאלה ובמשחקים הקשים הוא היה פותח על הספסל. קונטראו, בימים בהם היה שחקן כדורגל נחוש, השתלט על עמדת המגן השמאלי. כריסטיאנו שלח פצצה וכמעט כבש אחרי דקה אבל דווקא בארסה הובילה אחרי שאינייסטה קיבל כדור עומק מושלם וכבש מול קסיאס בחלוף 15 דקות.

היתרון החזיק מעמד רק חמש דקות: בנזמה קיבל מסירה אחרי כדור קרן, לא התלבש לו כמו שצריך אבל כריסטיאנו אמר תודה ודחק לרשת את השיוויון. קצב האירועים המטורף נמשך. מסי גרם לקסיאס למתוח איברים וכריסטיאנו מצא את המשקוף ואחר-כך נכשל מול ואלדס וכל זה תוך עשר דקות. ריאל לא שמרה על ריכוז לפני ההפסקה ושוב חטפה 'בדקה קריטית: בלבול בהגנה אחרי כדור קרן, פיקה מסר עקב גאוני ומסי כבש את ה-2:1 של בארסה. ריאל שוב הפגינה אופי וענתה בגול אחרי כדור קרן משלה, כשבנזמה דוחק לרשת אחרי ניסיון הכנה של פפה.

קרב המוחות הגדול בין המאמנים נמשך. מוריניו העלה את מרסלו ע"ח קדירה עם פתיחת המחצית השנייה ורצה תרומה התקפית, היגואין החליף את די-מאריה וריאל עברה לשני חלוצים עם מטרה ברורה, וגם קאקא קיבל את הדקות שלו ע"ח אוזיל בסמוך לסיום. פפ העלה את אדריאנו במקום ויאה, את קייטה במקום בוסקטס ואת פברגאס במקום פדרו, והעובדה שבחר בקשר הספרדי ולא באלכסיס הייתה שווה המון - בדקה ה-87 ססק טייל באגף ימין ושלח מסירה נהדרת לרחבה, מסי הקדים את ההגנה שלנו ובעט לרשת, 3:2 לא צודק. ההמשך כבר היה מביך. בתוספת הזמן מרסלו ספג אדום אחרי כניסה מכוערת בפברגאס והתפתחה מהותה רבתי. גם אוזיל שבכלל ירד לספסל - חזר לדשא והורחק אחרי מילים מיותרות לשופט. שחקני הקבוצות דחפו זה את זה ומוריניו ו-ואלדס גם בלטו במאבק. אין דבר, את העונה הזו ריאל תסיים עם האליפות המרשימה בתולדות הליגה.

ההרכבים היו:

ריאל מדריד: קסיאס| ראמוס, קרבאליו, פפה, קונטראו| קדירה(מרסלו, 46'), אלונסו, די-מאריה(היגואין, 64'), אוזיל(קאקא, 78'), כריסטיאנו רונאלדו| בנזמה

ברצלונה: ואלדס| אלבס, פיקה, מסצ'ראנו, אבידאל| בוסקטס(קייטה, 84'), צ'אבי, אינייסטה| פדרו(ססק פברגאס, 83'), דויד ויאה(אדריאנו, 74') ומסי

 

שנה חלפה לה, הפעם ריאל מדריד הייתה האלופה הגאה וכיוצא בזה המשחק הראשון נערך בקאמפ-נואו. החבר'ה חזרו קצת עייפים מהיורו והמחצית הראשונה הייתה פושרת. ארבלואה השתלט על עמדת המגן הימני, אלביול החליף או ניסה לפחות את פפה ומוריניו הפתיע עם קאייחון בכנף ימין ע"ח די-מאריה העייף, שאת התפקיד המשמעותי שלו עוד ישחק. ואצל בארסה - פויול שוב על הספסל, לא בריא במאת האחוזים, אלכסיס ופדרו חברו למסי בהתקפה. אבל כמובן שהשינוי הגדול היה על הקווים. טיטו וילאנובה תלמידו של פפ היה גם יורשו אחרי שזה היה חייב שנת שבתון. גם בלי היריבות על הקווים, היריבות חילחלה לכר הדשא.

תוך שתי דקות החל האקשן: דקה 55' - קרן של אוזיל וכריסטיאנו נוגח פנימה, נהדר. אלא שריאל לא הספיקה אפילו לחגוג את השער, ופדרו השווה אחרי שבארסה שברה את מלכודת הנבדל, כשמסצ'ראנו מוסר לו כדור על מגש. מסי כבש בפנדל בדקה ה-70 וצ'אבי העלה את בארסה ליתרון מבטיח בדקה ה-78 והיה נראה שריאל מדריד כלל לא בעניינים. אלא שאז ואלדס החל לבארטז. הוא יצא עם הכדור מחוץ שערו, התמהמה ודי-מאריה ארב לו וגילגל לרשת כשהוא מותיר לריאל מדריד סיכוי להפוך את התוצאה בגומלין בזכות שער החוץ היקר וה-3:2 בסיום.

ההרכבים היו:

ריאל מדריד: קסיאס| ארבלואה, ראמוס, אלביול, קונטראו| קאייחון(די-מאריה, 65'), אלונסו, קדירה, אוזיל(מרסלו, 81'), כריסטיאנו רונאלדו| בנזמה(היגואין, 60')

ברצלונה: ואלדס| אלבס, מסצ'ראנו, פיקה, אדריאנו| בוסקטס, צ'אבי(פברגאס, 82'), אינייסטה| פדרו(ג'ורדי אלבה), אלכסיס סאנצ'ס(טאיו, 71') וליאו מסי

כעבור שישה ימים נפגשו הקבוצות בברנבאו שלבש חג. הפעם ריאל מדריד שיחקה עם ההרכב הראשון במלוא הדרו כשמודריץ' הרכש הטרי ממתין על הספסל. מרסלו חזר לכנף שמאל במטרה התקפית מובהקת, די-מאריה השתלט על המשבצת בכנף ימין ופפה היה מוכן לטרוף את כולם מאחור. ואצל בארסה, ג'ורדי אלבה החליף את אלבס הנעדר. פתיחת המשחק הייתה מ-ו-ש-ל-מ-ת. ריאל הגיעה לאינספור מצבי הבקעה וכבשה פעמיים. בדקה ה-11 היגואין השתלט על כדור ארוך ובעט מדוייק לרשת של ואלדס עם שערו השלישי בקלאסיקוס, בשעה טובה ומוצלחת, וכעבור 8 דקות כריסטיאנו הכפיל עם שער נהדר למזכרת - עליו נרחיב בהמשך.

בדקה ה-28 החיים באמת היו תותים כשבארסה נותרה בעשרה שחקנים. אדריאנו הכשיל את כריסטיאנו כשהוא בדרכו לשער וספג אדום מוצדק. איך בארסה תצא מזה? היא לא תצא מזה. רק חבל שריאל מדריד נעלמה. מסי הצליח להרגיז עם כדור חופשי אותו איקר היה חייב לעצור וריאל ירדה להפסקה ביתרון זניח של 2:1. מונטויה הצעיר החליף את אלכסיס כדי לייצב את ההגנה ולבארסה לא הייתה התקפה. ריאל  המשיכה לשחק מעולה אבל הכדור לא נכנס. מוריניו שמר על כל שלושת החילופים לעשר הדקות האחרונות וחוץ ממודריץ' נכנסו גם קאייחון ובנזמה. אין דבר, בסיום ריאל מדריד חגגה עם זכייה בגביע הסופר-קופה התשיעי בתולדותיה.

ההרכבים היו:

ריאל מדריד: קסיאס| ארבלואה, פפה, ראמוס, מרסלו| די-מאריה(קאייחון, 79'), אלונסו, קדירה, אוזיל(מודריץ', 83'), כריסטיאנו רונאלדו| היגואין(בנזמה, 82')

ברצלונה: ואלדס| אדריאנו, פיקה, מסצ'ראנו, ג'ורדי אלבה| בוסקטס(אלכס סונג, 75'), צ'אבי, אינייסטה| אלכסיס(מונטויה, 32'), פדרו  (טאיו, 82') ומסי

 

- פאסיו, האמנם?|  לפני כמעט עשור שלם שחקני ברצלונה עמדו במסדרון וקיבלו את האלופה הנכנסת ריאל מדריד, שניצחה 4:1 בסנטיאגו ברנבאו בקלאסיקו שלא ברור איך לא הסתיים במאניטה עסיסית. ראול פתח את החגיגה בבעיטה לקורה ופנימה בסיבוב, רובן הכפיל בנגיחה ובהמשך כבשו גם היגואין ורוד ואן-ניסטלרוי המחליפים כשהנרי צימק. ריאל הבטיחה את אליפות ספרד כאמור עם ניצחון מאוחר באוססונה, עוד רמונטדה לפנתיאון(2:1). היא הובילה על השנייה בויאריאל ביתרון 10 נק' כשנותרו שלושה מחזורים לעונת 2007/08. זה היה גם 'יום הדין' של המדרידיסטאס, שנה וחצי אחרי שרונאלדיניו עשה צחוק מההגנה הלבנה - הברנבאו קיבל חזרה את מבוקשו וראה את בארסה נרמסת. דקו ואטו קיבלו צהובים מכוונים עוד קודם כדי לא לקחת חלק בחגיגה עליה התענג גאגו.

בסקר המארקה למעלה מ-63% מהנשאלים, רובם מדרידיסטאס כמובן - אומרים שכן, ברצלונה צריכה לעשות פאסיו לכבוד מחזיקת הסופר-קופה האירופי, ריאל מדריד, גם אם זה לא נעים לה. האם זה יקרה? כלל לא בטוח. היום זו בארסה של פיקה, ולא בארסה של פויול, אם כי עדיין נותרו ספורטאים למופת כמו אינייסטה. למעלה מ-40 אלף אגב הצביעו בסקר. 'תקדימי עבר' לא חסרים. ויאריאל כיבדה את ולנסיה מחזיקת הסופר-קופה האירופי ב-2004 בפאסיו. כך עשו גם ספורטינג גיחון(2010) וראיו וייקאנו(2012) לאתלטיקו מדריד מחזיקת הליגה האירופית. מנגד, אתלטיקו מדריד סירבה לערוך את הפאסיו המפורסם ב-2014. ריאל זכתה בסופר-קופה האירופי אחרי 2:0 על סביליה ואתלטיקו לא כיבדה אותה במחווה.

 

- הפספוס: איך ריאל לא ניצחה את בארסה 8:1| בעונתו השלישית של מוריניו מצד אחד הקבוצה איבדה קשר עין עם מאבק האליפות איי-שם בנובמבר ובטח שאי-אפשר להגדירה כהצלחה, ומצד שני נראה שכן 'הושלם התהליך'. בשישה משחקים ישירים נגד בארסה - המאזן עמד על 3 נצ' לריאל מדריד, 2 תוצאות תיקו והפסד בודד. ריאל עברה את בארסה בחצי הגמר דווקא בקאמפ-נואו עם ניצחון 3:1 ענק ו-'ריקוד הניצחון' של ואראן, ובליגה היא ניצחה אותה בגארבץ'-טיים בהרכב די משני. מקבוצה שמפחדת לשחק נגד ברצלונה וגם אם נראית טוב כמו בתקופת פלגריני - מפסידה בדברים הקטנים - מוריניו הפך את ריאל מדריד לקבוצה שיש לה מצ'אפ אדיר נגד בארסה ותיסכלה אותה שוב ושוב ושוב. הגנה חזק, צמצום רווחים, התקפות מתפרצות מעולות.

כאמור, אחרי הפסד 3:2 בקאמפ-נואו - ריאל מדריד הגיעה לברנבאו חדורת אמונה להפוך את התוצאה. היא אכן עשתה את זה אך קשה להגיד שלא הייתה תחושה של החמצה. שחקני בארסה עמדו והסתכלו במבט כנוע באיקר וראמוס מניפים את הגביע וזו הייתה פתיחה הולמת והמשך ישיר לעונת האליפות. ומצד שני, ריאל ספגה תבוסות לא קלות מבארסה בשנים האחרונות האלה וכאן הייתה לה הזדמנות ברורה להחזיר, אפילו יותר מה-4:1 בעונת השוסטר. היגואין כבש כבר בדקה ה-11 אחרי כדור ארוך, כריסטיאנו הכפיל בדקה ה-19 ואם כל זה לא מספיק - אדריאנו הורחק בדקה ה-28. בארסה נראתה עייפה, מפוחדת, חסרת רעיונות והתקשתה להחזיק בכדור. ריאל הגיעה לעוד ועוד הזדמנויות אבל היגואין ומרסלו החמיצו בלי הפסקה וגם סמי קדירה, ובמקום לתת בראש ולהשפיל את בארסה - ריאל הלכה על חבל דק והתמלאה בחשש אחרי שמסי צימק בדקה ה-45. 

'איך ריאל לא ניצחה את בארסה 8:1' - זו לא רק תגובה קלאסית של פורום אוהדים או בשיחות פאבים ו-וואטספ עם החברים, אלא אמת להמיתה. וכך, באופן די מיוחד ויוצא דופן - נקרא סרטון הוידאו הבא אותו נציג לכם עם תקציר המשחק. היגואין באחד על אחד(ובמחצית השנייה בעט לקורה), קדירה ממש מ-3 מטרים מול ואלדס אחרי רוחב של מרסלו, גול כנראה חוקי של ראמוס שנפסל, היגואין שנבלם ברגע האחרון ע"י שחקן הגנה וגם די-מאריה בבעיטה מסובבת מחוץ לרחבה. כל מצב היה מצב לגול, זה היה נראה כמו משחק בין בוגרים לילדים. אנחנו עדיין מחכים ליום בו ריאל מדריד תנצל סיטואציה כלשהי כדי לרשום ניצחון גדול והיסטורי על ברצלונה, כזה שיעמוד לצד המאניטה של זאמורנו למשל. 

 

- הבכורה של מודריץ'| הגול של כריסטיאנו| מהגומלין ההוא בברנבאו אפשר לזכור בעיקר שני דברים חיוביים מעבר לזכייה בתואר, כמאמר בכותרת. לוקה מודריץ' הצטרף לריאל מדריד רשמית רק ב-27 באוגוסט. ז'וזה מוריניו נלחם על הקשר הדינמי, הנייד, החכם של טוטנהאם שהיה כה חסר לריאל מדריד במשחקי הקלאסיקוס השונים וכן נגד יריבות כמו באיירן מינכן באירופה. כעבור יומיים, כשבקושי הספיק להתאמן עם הקבוצה - הוא ערך את הבכורה שלו במדי ריאל מדריד כשנכנס בברנבאו בגומלין בדקה ה-83 במקומו של מסוט אוזיל. סמוך לתוספת הזמן מודריץ' גם הגיע למצב הבקעה אבל נבלם ע"י הבלם - לא נורא. אנחנו זוכרים אותו קצת בהלם ממה שקורה ורץ בדיליי יחד עם יתר השחקנים שגלשו אל כר הדשא לקול תשואות הקהל. מודריץ' נבחר לרכש הכושל ביותר של השנה ע"י עיתונאי המארקה בסיום העונה, אבל כמובן שהם הגזימו. אחרי חודשי התאקלמות לא קלים משהו השתחרר אצלו, בעיקר בזכות הבעיטה נגד מנצ'סטר יונייטד באולד-טראפורד. היום קשה לדמיין את ריאל מדריד ללא מודריץ'. כשאני אומר שמוריניו 'הניח את היסודות' של הדסימה, הכוונה בין היתר היא לרכישת מודריץ'.

הזיכרון המתוק השני הוא השער של כריסטיאנו. הוא כבש בריאל מדריד למעלה מ-400 שערים. בשנתיים האחרונות הרגיל אותנו שהכל מתוך הרחבה, בנגיעה אחת קסומה ושווה. היו לו שערי נגיחה מטורפים כמו נגד מנצ'סטר יונייטד בצ'מפיונס ב-2013 או בריאזור, הוא כבש בכדורים חופשיים וגם בבעיטות לחיבורים - סביליה ואתלטיקו בעונת האליפות למשל, סלטה ויגו ב-2016 ועוד ועוד ועוד. לא רבים משעריו של כריסטיאנו הגיעו אחרי דריבל שובה עין, הוא כבר לא אותו שחקן שכידרר על הקו במנצ'סטר יונייטד. יוצא דופן יחסית היה השער שלו באותו קלאסיקו. השער שהחל את החגיגה האמיתית. סמי קדירה חידש מהר את המשחק ושלח כדור ארוך. כריסטיאנו הקפיץ את הכדור עם העקב מעל ראשו של פיקה - ממש 'תרגיל' פיפה, תרגיל של החבר'ה בשכונה. אני בתור בלם אם מישהו מנסה לעבור אותי ככה ומצליח - ישר אני מפיל אותו. כריסטיאנו השתלט על הכדור החוזר ובעט מתחת לבטן של ואלדס, 2:0 לריאל מדריד וגולאסו ענק, שער למזכרת.

 

- ובחזרה לימים אלה:: הפאזל של זיזו| עם שישה תארים בשנה וחצי - אף-אחד לא מערער על מוח הכדורגל של זידאן. המאמן הצרפתי רחוק רק תואר אחד מהשוואת שיאו של ויסנטה דל-בוסקה, זה שאימן אותו בריאל מדריד, ולחלוק איתו יחד את המקום השלישי בטופ המאמנים של ריאל מדריד. כדי שביום רביעי בלילה הוא יחגוג לעיני הקהל שלו עוד תואר מרגע, והיחיד שחסר לו כמאמן ריאל מדריד להוציא את גביע המלך - הוא צריך לבחור נכון. היעדרותו של מודריץ' פותחת מס' אפשרויות.

במארקה כבר התעסקו 'בפאזל של זידאן' והעלו סקר אוהדים גדול: קובאצ'יץ', אסנסיו, אופצייה אחרת או ה-B-B-C. לנו לפחות אין ספק בכלל. כריסטיאנו צריך לחזור להרכב, אבל על חשבונו של בייל. בתקשורת כתבו השבוע על 'ארבעת המופלאים' במרכז השדה. קאסמירו לא רק מכסח אלא גם כובש, קרוס אחראי על הזרימה של המשחק, מודריץ' עושה גם הגנה וגם התקפה ומשחרר לחץ ואיסקו אחראי על הקסם. מוריניו אמר שאין שניים להם בכדורגל העולמי והוא צודק. נראה שסוף סוף אחרי שנים ארוכות מפסיקים לדבר על ההתקפה ומתרכזים במרכז המגרש. במערך היהלום ניצחה ריאל מדריד 7 מ-8 משחקיה האחרונים כשהמפלה האחרונה והיחידה הייתה בגומלין נגד אתלטיקו. גם בארסה כבר לא עם אותו טריו ואין לה את ניימאר, ומעבר לשחקני ההתקפה - מרכז השדה עשוי להיות מכריע.

לזידאן, סתם שתדעו, יש שני סופר-קופה ספרדי כשחקן. משחק הבכורה שלו בקבוצה היה ב-2001 נגד סראגוסה בחוץ, ובגומלין בברנבאו ריאל חגגה עם שלישייה. הוא זכה בתואר גם ב-2003. שני הקלאסיקוס האחרונים, אלה בעונה שעברה, מציגים ריאל מדריד שונה לגמריי. זו שבברנבאו מאבדת את הראש ומתפתה לשחק כדורגל התקפי על סף ההיפקרות - ומסי הרגיש מאוד בנוח עוד לפני המהלך האחרון אותו אפשר לפרש לכאן או לכאן(יש כאלה שאהבו את הטירוף והאמונה של ריאל מדריד שהיא יכולה לנצח גם בעשרה שחקנים וממש לא רוצה להסתפק בתיקו, זוהי מהות המדרידיסימו בעצם), לעומת המשחק בקמאפ-נואו שבטח לא היה הצגת כדורגל אבל עם גישה אחרת ריאל שיחקה יציב. 

באותו ערב, קאסמירו עדיין היה חלוד והמתין על הספסל, קרוס היה פצוע לחודש והצמד-חמד הקרואטי ניהלו את מרכז השדה יחד עם איסקו. קובא, שהיה מצויין גם במשחק ההכנה נגד בארסה העונה וכבש שער גדול - הפגין באותו ערב את כל הפוטנציאל שלו - מהיר, חזק, אגרסיבי, טס קדימה וגם עם הרבה טכניקה. המסירה האחרונה וקבלת ההחלטות עדיין לא שם, אבל זה יקרה. קובא מחכה להזדמנות הזו וזה יכול להיות משחק חייו. הוא בעדיפות על פני דני סאביוס שלא נלקח בחשבון במשחק כזה. בטח במשחק חוץ, ריאל מדריד צריכה לשחק חכם. בארסה פחות טובה ממנה, אבל עדיין יש לה את מסי ולרוב זה מספיק. המ גם שההגנה שלנו לא מספיק טובה. היציאה לנבדל גרועה, קרבחאל מהסס, מרסלו - אתם יודעים, ו-ואראן בכושר לא טוב. זידאן חייב לבחור נכון - קובא להרכב.

 

- זמן כריסטיאנו| מנצ'סטר יונייטד, מסתבר, הייתה רק הפריויו, אפילו לא חימום לקראת הדבר האמיתי, וריאל מדריד השתעשעה. על הקלאסיקו שסומן כיעד מראש מבחינת המועדון והן מבחינת כריסטיאנו - הפורטוגלי לא ירצה לוותר. הוא הספיק להתאמן עוד קצת עם הקבוצה, להוריד חלודה, ובינינו - כל העיניים, כרגיל - נשואות אליו. לשחקן הקלאץ' הטוב ביותר בכדורגל, ה-שחקן שמכריע משחקים גדולים, שמגיע רעב-רעב לקלאסיקו אחרי שאשתקד, בפעם השנייה בסה"כ בתקופתו במדי ריאל מדריד(הפעם הראשונה - עונת הבכורה שלו בקבוצה) - כריסטיאנו לא הצליח לכבוש נגד בארסה במשך שנה שלמה. בקלאסיקו הראשון בקאמפ-נואו הוא הגיע למצב אחד לא רע אבל פיספס ובקלאסיקו השני זה פשוט לא היה היום שלו, כשזכורה במיוחד החמצה נוראית אחרי פירגון גדול של אסנסיו. כריסטיאנו לקח ללב והיה שרוע על הדשא אחרי ההפסד בברצלונה.

ברזומה שלו 16 שערי קלאסיקו, מדורג שלישי בכל הזמנים אחרי מסי ודי-סטפאנו, והוא רחוק רק שניים מהדון. אם נסתכל על הסופר-קופה הספרדי בלבד, הוא כבש שלושה - בדיוק כמו ראול ויותר מכל אחד אחר, חוץ ממסי. לכריסטיאנו זה יהיה הקלאסיקו ה-28 לעומת ה-35 של מסי. אהה, וכן, הוא אוהב דווקא את הקאמפ-נואו. הוא כבש שם שני שערי ניצחון, אחד ב-2012 שהיה שווה אליפות עם ה-'Calma, Calma', והשני כעבור ארבע שנים ב-2015/16 אחרי בישול של בייל. כמוכן הוא הפגיז צמד ב-2012/13, הן במשחק הליגה(2:2) והן בחצי גמר גביע המלך(3:1), וגם בשני מפגשי הסופר-קופה בקאמפ-נואו ב-2011 ו-2012. יחד עם שער נוסף בגביע ברבע הגמר ב-2011/12, בקאמפ-נואו, כריסטיאנו כבש יותר ממחצית משעריו(9) דווקא במגרש של הרעים. שער ביום ראשון יהיה סיפתח טוב אמיתי לעונה שבפתח.

 

- גולים בצבע. במשחקי הסופר-קופה לאורך השנים ראינו גולים נפלאים, וזה הזמן להיזכר בחלק מהם.

- רובן דה לה-רד סיבב כדור אומן פשוט לחיבורים של טימו הילדבראנד נגד ולנסיה בגומלין המרגש בברנבאו שנגמר ב-4:2. הוא כבש את השער השלישי אחרי שעלה מהספסל. זיכרון מתוק מצד אחד ומאכזב מצד שני, כי דה לה רד היה שחקן סופר-מוכשר. אם לא הבעייה בליבו..

- עוד שנה קודם לכן, רויסטון דרנטה שלח בומבה אדירה לחיבור בברנבאו מ-35 מטר, היינו כחולמים. חשבנו שמדובר בחתיכת שחקן. אלא שדרנטה היה נוראי וריאל מדריד לא ממש שיחקה באותו ערב נגד סביליה בברנבאו. אפילו הוא לא יודע איך כבש.

- סופר-קופה 2003. בקהאם כובש את שער הבכורה שלו במדריד, ועוד בנגיחה - זה לא קורה כל יום. המשחק היה כבר גמור, ריאל הובילה 2:0 ומאיורקה שלחה את כולם קדימה כדי להשוות ולכפות הארכה. רונאלדו שלח כדור קשתי ובקהאם הקדים את השוער.

- ראול נגד בארסה, 1997. פדג'ה מיאטוביץ הפעם בתפקיד המבשל. הוא מרים כדור טוב מאגף ימין וראול, נגד כל ההגנה של בארסה, דוחף את הרשת ונוגח ברשת לפינה השנייה של השוער, חתיכת גולאסו.

- אולי השער המפורסם ביותר. ריאל מביסה את בארסה 4:1 ב-1990. בדקה ה-70 אראגון שולח כדור קשתי מושלם מעל השוער, משהו כמו 40 מטר.




תגובות