הטופ 10: המשחקים הגדולים של ריאל בליגת האלופות

בעקבות שיחה ספונטנית עם חבר אחרי חגיגות הזכייה בדאבל - קבלו את הדירוג הסובייקטיבי שלנו: עשרת המשחקים הגדולים של ריאל מדריד בליגת האלופות. מיובה ועד יובה - מהיסטוריה ועד היסטוריה - מהגמר ב-1998 ועד הגמר האחרון. ואיפה הדסימה? והמשחק נגד באיירן? הכל בכתבה הבאה


כתב: דור רומנו | תאריך: 07/06/2017

כמה דקות אחרי שניסינו להשתחרר מהטירוף של הדאבל ההיסטורי והזכייה בצ'מפיונס, ככה בשיחה קצרה באוטו, זרק אברם, מדרידיסטה ידוע עוד מהימים של 'הגרעין הקשה', שאלה טובה לאוויר: 'תגיד, זה המשחק הכי גדול שלנו לדעתך או שהניצחון על באיירן בעונת הדסימה?'. 'שאלה טובה', אמרתי לו, לא ממש סחי, 'אני צריך לחזור אלייך עם זה'. המשחק נגד באיירן היה חשמל אמיתי נגד מפלצת כדורגל, וכבר במחצית אז סגרתי את הדיל לליסבון. גארבץ'-טיים של מחצית שלמה. נגד יובה לא הגענו כאנדרדוג, ממש לא, אבל היא כן הייתה סוג של מנחוס ומדובר בגמר. נגד באיירן התוצאה 'משקרת' מעט, מחמישה מצבים כבשנו ארבע פעמים. ומצד שני, יובה הזו פחות מפחידה מבאיירן הזו. במה לבחור? שאלה טובה.

שאלה שכיף לנסות לענות עליה בימים אלה. להינות מהזכייה בדאבל ולהיזכר באלה שעשו היסטוריה לפני ריאל מדריד ההיסטורית הזו. מתחילת הדרך שלנו במפעל, כשהגענו באמת איי-שם ב-1998 והבאנו את הספטימה, החזרנו הביתה את הגביע ששייך לנו. ברור לכם שהמשחק ההוא ברשימה. ברשימה הסובייקטיבת לחלוטין נלקחו בחשבון פרמטרים של מעמד, איכות הכדורגל, היריבה וכמובן החיבור הרגשי שלנו. אז מה היה המשחק הגדול ביותר לדעתי? אוטוטו מתחילים. אנחנו נפתח, כמובן, עם אלה שלא נכנסו לעשירייה::

עזבו אתכם מהשמינייה השקרית של ריאל נגד מאלמו, למשל. 8:0 שנשכח כבר אחרי יום. לא תמצאו אף משחק בשלב הבתים(גם לא ה-6:1 נגד גלטסראיי למשל, ניצחון הבכורה שלנו בתורכיה) אלא רק מהנוק-אאוט והלאה, ואפשר להבין גם למה. חייב לומר שתמיד בתור ילד התרעמתי על כך שריאל לא מנצחת מספיק משחקים גדולים בחוץ, אבל הרשימה דווקא סבירה. כל משחקי הגמר הם נייטראלים כמובן, וברשימה תמצאו שלושה משחקי חוץ.

לא נכנסו: ריאל מדריד - באיירן מינכן 2:4(גומלין רבע הגמר, העונה) - רק בגלל השופט שהרס את החגיגה של משחק גדול | שאלקה - ריאל מדריד 6:1(שמינית הגמר, 2014) - לא נכנס משום ששאלקה באמת הייתה פאתטית מדי| מנצ'סטר יונייטד - ריאל מדריד 3:4(גומלין רבע הגמר, 2003) - כדורגל מהרמה הגבוהה ביותר אבל גם הגנה היא חלק מהמשחק ובסה"כ הפסדנו | גלטסראיי - ריאל מדריד 6:1(שלב הבתים, 2014) - משחק למזכרת אבל מדובר בסה"כ בשלב הבתים | ליברפול - ריאל מדריד 3:0(שלב הבתים, 2015) - הנקמה הושלמה, וזה מספיק. קצת כבר למרססייד. גם את גמר 2016 לא הכנסנו על אף דרמה מטורפת, הגמר שלא נגמר. דו-קרב פנדלים עוצר נשימה. 

 

מקום עשירי: שתי הקפצות -  שני שערים:

חצי הגמר בעונת 2001/02 ברצלונה- ריאל מדריד 2:0

'לגלאזגו', זה היה השלט שהניפו אוהדי בארסה במשחק הראשון בחצי הגמר. היה ברור להם שקבוצתם הנוכחי פחות טובה בכמה דרגות מריאל מדריד גם אם בליגה היו צמודות זו לזו. בארסה נשענה על ההיסטוריה שסיפרה סיפור עצוב - מאז 1984 ריאל מדריד לא ניצחה בקאמפ-נואו. ואחרי 17 שנה הגיע הזמן לעשות היסטוריה. בשביל זה הביאו את זינדין זידאן, לא? בארסה שלטה יותר בכדור וריאל של דל-בוסקה, ללא פיגו שספג צהוב מכוון כדי להחמיץ את קבלת הפנים האוהבת בקאמפ-נואו - עשתה את ההתאמות הנדרשות. המחצית הסתיימה ללא שערים, ובמחצית השנייה התחלנו לעבוד:

שתי הקפצות - שני שערים. כמה הכדורגל הוא משחק קל. ראול שלח מסירת אומן לזידאן(55') שעשה תנועה נהדרת באגף שמאל והקפיץ מעל הידיים המושטות של בונאנו חסר האונים. ריאל מדריד לא הסתפקה בכך. המחליף פלאביו קונססאו בישל למחליף אחר, סטיב מקמנמן, ששלח הקפצה מדהימה נוספת לרשת של בארסה עמוק בתוספת הזמן(92') ממש כמו סכין בלב. ריאל מדריד ניצחה 2:0 והשיגה למעשה את הכרטיס לגמר. 'ריאל מדריד קסומה היכתה את ברצלונה', כתבו באתר של אופ"א בניסוח מדויק להפליא.

 

מקום תשיעי: אחרי 32 שנה במדבר

גמר ליגת האלופות 1997/98: ריאל מדריד - יובנטוס 0:1

ה-'לה-ספטימה'. על הגמר הזה דיברנו כבר כל-כך הרבה. ריאל מדריד מגיעה לאמסטרדם כאנדרדוג מובהק נגד יובה של דל-פיירו, זידאן, דוידס ואחרים, הקבוצה שהגיעה לגמר שלוש פעמים ברציפות. ריאל חלמה להחזיר הביתה את הגביע עם האזניים הגדולות. לא הרבה נתנו לה סיכוי, והכדורגל היה רחוק מלהיות גדול. זה היה 1:0 קטן-גדול, כזה שהוציא את ריאל מדריד מחושך לאור והחזיר אותה להיות כוח ענק בכדורגל העולמי. "תמיד רצינו להיות מס' 1 באירופה", סיפר היירו. "שחקני העבר היו מגיעים למתחם האימונים ושואלים אותי: 'כמה גביעי אירופה יש לך?', והייתי עונה "עדיין אין לי". ואז הם אמרו לי 'אז אתה לא באמת שחקן ריאל מדריד'.

וזה פשוט אומר הכל. ריאל הציגה משחק שהוא האנטיתזה לריאל מדריד - משחק הגנה מושלם בהובלתו של היירו ששיתק את דל-פיירו ואינזאגי במשחק הגדול ביותר בקריירה שלו לדבריו. פדג'ה מיאטוביץ' מצא זמן לכבוש את שערו היחיד באירופה באותה עונה - אחרי שבדקה ה-66 היה הראשון להגיע לבעיטה של רוברטו קרלוס שנהדפה ע"י שחקני יובה. פדג'ה היה חד כתער, 'דמיין את בנו ביציע' כפי שסיפר, עקף את השוער ובעט לרשת והוציא את המדרידיסימו לחגוג. בגלל המשמעות ההיסטורית, בקיצור. עוד על המשחק הזה:: לחצו כאן!

 

מקום שמיני: ה-'ריפיט' של רונאלדו

חצי הגמר בעונת 2016/17: ריאל מדריד - אתלטיקו מדריד 0:3

גמר שלישי תוך ארבע שנים היה מטרה גדולה עבור ריאל מדריד, שהחליטה הפעם שהיריבה לא תהיה אתלטיקו מדריד. במקום להתעלל בה שוב במשחק החשוב מכל - ריאל מדריד עשתה לה טובה ומנעה ממנה את שברון הלב הזה - כשהדיחה אותה בחצי הגמר. כריסטיאנו העתיק את המשחק המושלם שלו מהויסנטה קאלדרון בליגה וכבש שלושער קליל ושער שמיני ברציפות בנוק-אאוט אחרי שהתעלל קודם לכן בבאיירן מינכן. זה היה הרבה יותר קל ממה שחשבנו, למען האמת, וגם הפציעה של קרבחאל לא הצליחה לעצור את החגיגות. אין ספק שאתלטיקו מדריד של העונה נחלשה מאוד ולא הייתה פקטור במאבק האליפות ופערי האיכות היו ברורים. אבל ניצחון 3:0 כזה בחצי הגמר הוא לא מובן מאליו, וזו הפעם הראשונה והיחידה בה ריאל מדריד שמרה העונה על שער נקי בליגת האלופות.

 

מקום שביעי: השער הגדול בתולדות הצ'מפיונס

גמר ליגת האלופות 2001/02: ריאל מדריד - באייר לברקוזן 1:2

ה-'לה-נובנה'. עונת המאה של המועדון הגדול בהיסטוריה הייתה עלולה להסתיים בידיים ריקות. ריאל הפסידה ללה-קורוניה בגמר גביע המלך בברנבאו בדיוק ביום ה-6 במרץ. בהמשך היא סבלה מפיניש חלש במחזורי הסיום והמשיכה לאבד נקודות בחוץ וכך ראתה את ולנסיה של רפא בניטס מקדימה אותה בקרב על תואר אליפות ספרד. ריאל הגיעה לגמר בהמפאדן פארק בגלאזגו עם משמעות היסטורית עצומה. זה היה האצטדיון בו ריאל הביסה את פרנקפורט 7:3 בגמר הגדול ביותר של גביע אירופה ב-1960. ועם ההיסטוריה של ריאל מדריד לא מתווכחים. הפעם בתפקיד הגיבורים, פושקאש ודי-סטפאנו - היו זינדין זידאן ואיקר קסיאס.

הגמר ממש לא התעלה לרמה גבוהה. ראול כבש שער ערמומי אחרי כדור חוץ של רוברטו קרלוס, בעוד לוסיו השווה בנגיחה. ואז רגע לפני ההפסקה הגיע השער הגדול בתולדות המפעל - דאבל פס של רוברטו קרלוס הסילון וסולארי, הברזילאי מרים לאחור בלי להסתכל וזידאן שהיה מחוץ לרחבה הכין את הגוף בצורה מושלמת ושלח וולה מדהים לחיבורים. שער כזה בהחלט שווה זכייה בליגת האלופות. ברבע השעה האחרונה הצטרף גיבור אחר - איקר קסיאס שבדקה ה-67 החליף את סזאר הפצוע. השוער הצעיר בן ה-21 רשם סדרת הצלות מרהיבות, כולל אחת עם הרגל - כדי לשמור על שער היתרון ההוא, ובסיום - לפרוץ בבכי עוצר נשימה. עוד על הגמר ההוא:: לחצו כאן

 

מקום שישי: הכישוף של ראול ורדונדו

רבע גמר ליגת האלופות 1999/00: מנצ'סטר יונייטד - ריאל מדריד 3:2

אחרי המשחק הראשון בברנבאו זה היה נראה כמעט אבוד. ריאל מדריד דווקא שיחקה טוב וגילתה עליונות על אלופת אירופה, הטרבליסטית היוצאת אולם השוער האורח מרק בוסניץ' שמר על רשת נקייה אחרי סדרת הצלות מעולות. ריאל הגיעה לאולד-טראפורד כאנדרדוג מובהק וכששני הבלמים הבכירים שלה פצועים - פרננדו היירו ומנואל סאנצ'יז. ובכל-זאת בזכות משחק ענק של רדונדו במרכז השדה(ואף מילה על השער), גאונות של ראול ועבודה טקטית יוצאת מן הכלל - ריאל הצליחה לנצח גם עם חייזרים כמו איבן קאמפו ואייטור קראנקה(סליחה) במרכז ההגנה. 'למנצ'סטר יונייטד, שהייתה רגילה לרמה של הליגה האנגלית - לא היו תשובות', כתב פיל בול הספרדי לאחר המשחק.

ריאל הובילה משער עצמי של רוי קין ובמחצית השנייה יונייטד שלחה עוד ועוד שחקנים קדימה. ואז הגיעו שתי דקות קסומות. בדקה ה-50 מקמנמן מסר לראול שעצר את הכדור עם העקב, התקדם מעט, לא בעט מייד. הוא 'צילם' את השער וברגל שמאל שלח כדור אדיר אליו ואן דה-חאו לא היה יכול להגיע. ואז הגיע רדונדו. הוא קיבל את הכדור על קו מחצית המגרש, שמר עליו ובתרגיל עקב מדהים מסר לברג. 'מוריינטס מתפנה, ראול מתפנה!' צועק רמי וייץ - וראוליטו שהגיע מאחורי ההגנה דחק בקלות לרשת החשופה. מנצ'סטר יונייטד - 0, ריאל מדריד - 3. היינו כחולמים. גם צמד מעולה של בקהאם לא עזר למנצ'סטר יונייטד שנכנעה לראשונה בביתה מזה זמן רב. אחד המשחקים הגדולים של ריאל בליגת האלופות. עוד על המשחק ההוא:: לחצו כאן

 

מקום חמישי: ראול, כל הדרך אל השער

גמר ליגת האלופות 1999/00: ריאל מדריד - ולנסיה 0:3

ה-'לה-אוקטובה'. אחרי שעברה ברבע הגמר את מנצ'סטר יונייטד, התגברה ריאל מדריד גם על באיירן מינכן החזקה בחצי הגמר, אותה יריבה שכבשה נגדה שתי רביעיות בשלב הבתים השני, בהם הברנבאו עוד שרק בוז וכאוס גדול שרר בקבוצה של דל-בוסקה. בגמר כל ספרדי הראשון חיכתה לה ולנסיה שעשתה צחוק מברצלונה. ויסנטה דל-בוסקה השתמש במקמנמן כקשר מרכזי והאנגלי גמל לו בעבודה טקטית נהדרת. רדונדו חיסל לחלוטין את מנדייטה ומערך שלושת החלוצים עם ראול, מוריינטס ואנלקה - עבד בצורה מושלמת. השניים הראשונים כבשו בגמר שלא עמד ולו לרגע אחד בספק. ריאל שוב חזרה להיות מלכת אירופה. לו הייתה מפסידה בגמר היא הייתה נאלצת לשחק בעונה אחר-כך בגביע אופ"א וייתכן שכל פרויקט הגלאקטיקוס היה יורד לתימיון.

בדקה ה-30 הגיע היתרון - סאלגדו נלחם על כדור אבוד והצליח להרים תוך כדי גלישה. מוריינטס נגח לרשת של קניזארס והמדרידיסימו היו בטירוף, 1:0. בדקה ה-67 הגיע השער השני והפעם בבעיטת יעף נהדרת של סטיב מקמנמן שבא על שכרו עם משחק ענק. לולנסיה לא היה סיכוי לחזור, והיא שלחה את כולם קדימה. ואז הגיע עוד רגע קסום, אחד הזכורים בתולדות המפעל. ראול קיבל מסירה מסאביו ורץ כל הדרך אל השער. הוא הזמין את קניזארס החוצה, עקף אותו וברגל ימין החלשה בעט כדור מתוחכם לרשת כששחקן ההגנה של ולנסיה לא יוכל להגיע. ראוליטו הגיע לעשרה שערים בצ'מפיונס, כמו ריבאלדו וז'רדל, ופשט את החולצה כשלמטה גופייה מיוחדת לכבוד בנו. הקפטן היירו שהיה פצוע רוב הזמן נכנס לשחק סמוך לסיום. בגלל הניצחון המוחץ ובגלל המעמד. עוד על המשחק ההוא:: לחצו כאן

 

מקום רביעישירה בתנועה

רבע גמר ליגת האלופות 2002/03: ריאל מדריד - מנצ'סטר יונייטד 1:3

נדיר למצוא משחק בשלב רבע הגמר שמדורג כה גבוה. בחירה סובייקטיבית לחלוטין וריאל מדריד לא הפתיעה אף אחד כשעברה את מנצ'סטר יונייטד. היא סומנה מראש כפייבוריטית וכקבוצה שתזכה שוב בליגת האלופות. אבל קשה לשים את הרגש בצד(איך אמר נדב יעקובי? 'הלב שלך פעם, ולא היית צריך להיות אוהד ריאל מדריד בשביל זה'). רבות נאמר על ריאל מדריד של הגלאקטיקוס, זו ששיחקה כדורגל מהאגדות. באותו ערב נגד מנצ'סטר יונייטד, קבוצה מפלצתית בפני עצמה(בקהאם, ואן-ניסטלרוי, גיגס ואחרים) -  הכל התחבר. אלו היו 90 דקות עוצרות נשימה. פרגוסון חלם להגיע לגמר שנערך בביתו, בתיאטרון החלומות, אבל ריאל מדריד כמו תמיד - קילקלה לו את התוכניות.

ניהול המשחק של זידאן יחד עם ראול שכבש צמד בעצמו, פיגו שפתח את החגיגה עם גולאסו לחיבורים. הכדור שזז מרגל לרגל עם טכניקה אלוהית, עם דיוק מושלם. אפילו רונאלדו שלא היה חלק מהחגיגה למרות שהוכשל ברחבה והיה ראוי לפנדל - שמר את שלו - לגומלין. 'מנצ'סטר יונייטד עמדה על המגרש פשוט כמו ניצבים', אמר אז אבי מלר, ובתקשורת הספרדית החמיאו 'הואלס של זידאן'. אותו 3:1 שבקלות היה יכול להסתיים בתוצאה כפולה - לו רק ריאל מדריד הייתה רוצה בכך. 'אלה לא דקות של כדורגל - אלה דקות של שירה'. קבוצה שלא תחזור, כדורגל שלא יחזור. כמעט 15 שנה מאז, הא...עוד על המשחק ההוא:: לחצו כאן

 

מקום שלישי: ההתגלות האלוהית של ראמוס

גמר ליגת האלופות 2013/14: ריאל מדריד - אתלטיקו מדריד 1:4

הלה-דסימה. 'אם היו לי מילים לתאר - לבטח הייתי אומר', כתבתי על הגמר ההוא, בתור אחד שהיה שם. גמר שאף-אחד שקשור לריאל מדריד לא ישכח. אבל זו בחירה 'קלה' מדי למתג את הגמר הזה במקום הראשון. וצריך לזכור שרוב המשחק היה מאכזב. החל מהטעות של איקר - ממתי סאן-איקר טועה, ועוד במשחק כל-כך חשוב?? דרך משחק התקפה נרפה של ריאל, גם אחרי כניסתם של איסקו ומרסלו(יום חלש של רונאלדו, החמצה מזעזעת של בייל), ועד לראש הזהב של ראמוס, השער שאף מדרידיסימו לא ישכח. קרן של מודריץ'..השעון מראה 92:48, ראמוס נוגח, היד המושטת של קורטואה לא מצליחה להגיע לכדור ו...שער!! חלום הדסימה חיי וקיים.

12 שנה חיכתה ריאל מדריד לחזור לגמר ליגת האלופות. היריבה הייתה אתלטיקו מדריד, זו שמיררה לה את החיים בליגה וזכתה באליפות ספרד. ריאל התקשתה לשחק עם קונטראו(לא תרם התקפית), וקדירה - שנבחר למלא את מקומו של צ'אבי אלונסו המרגש ביציע. היינו רחוקים שתי דקות מטרגדייה ספורטיבית שהייתה זכורה לעד, ואז בא ראמוס. בהארכה זה כבר היה סיפור אחר. אתלטיקו נפלה מהרגליים, בין היתר חואנפראן שלא הצליח לעצור את די-מאריה. בייל נגח את הריבאונד לרשת והוציא את המדרידיסטאס לחגוג. בהמשך כבש גם המחליף מרסלו שמירר בבכי, וכריסטיאנו נתן את האות לפינאללה עם פנדל מוצלח. זכה בגביע האלופות הראשון שלו בריאל מדריד על אדמת הולדתו. תסריט הוליוודי מושלם. עוד על ה-'לה-דסימה:: לחצו כאן

 

מקום שניהגיהנום של באיירן

חצי גמר ליגת האלופות 2013/14: באיירן מינכן - ריאל מדריד 4:0

את הסיפור אתם זוכרים במדויק. ריאל הגיעה למינכן נגד הטרבליסטית הגאה, הקבוצה המפלצתית של פפ עם יתרון זניח ושברירי תודות לשער של בנזמה(קונטראו בישל!!@). בגרמניה התכוננו למשחק ובנו על מאזן האימים של ריאל נגד באיירן בחוץ - 9 הפסדים ותיקו אחד, עם הדרד'לה של רוברטו קרלוס. 'הגיהנום של ריאל מדריד', כתבו ב-'בילד' לפני המשחק, אלא שלריאל מדריד היו תוכניות אחרות. באנו לעשות היסטוריה. זה היה משחק מחשמל, הכי גדול שראיתי מריאל מדריד בתור אוהד עד..לגמר בשבת, נו, הגיע הזמן לגלות מה המקום הראשון שלנו. באיירן מינכן - 0, ריאל מדריד - 4. תוצאה שאפילו בפלייסטיישן נשמע לא הגיונית.

סרחיו ראמוס שהיה הגיבור הטראגי בדו-קרב הפנדלים בחצי הגמר - לקח אחריות. תוך שלוש דקות של שכרון חושים הוא מוטט את באיירן שיצאה קדימה כמו מטורפת והפקירה את העורף מה שיעלה לה ביוקר. בדקה ה-16 מודריץ' הרים קרן וראמוס נגח בעוצמה כמו בעיטה, 1:0 לריאל מדריד. כעבור שלוש דקות די-מאריה הרים כדור חופשי, פפה החליק לאחור וראמוס שוב צחק אחרון. אם אחרי הגול הראשון הוא עוד היה אדיש - אחרי השער השני הוא נישק את הסמל וסימן - אני בעל הבית כאן. עוד לפני ההפסקה ריאל טסה למתפרצת מארץ המתפרצות ובייל בישל לכריסטיאנו את השלישי כשהפורטוגלי חוגג עם שבירת שיא הכיבושים לעונה בליגת האלופות. הוא היה חתום גם על הפינאלה בכדור חופשי מתוחכם. היינו כחולמים. עוד על המשחק ההוא:: לחצו כאן

 

קבלו את המקום הראשון:: המלכים של אירופה

גמר ליגת האלופות 2017: יובנטוס - ריאל מדריד 4:1

מה לא נאמר על הגמר ביום שבת. באנו לעשות היסטוריה והצלחנו במשימה. כי אליפות זה באמת טוב ונחמד, אבל אנחנו ריאל מדריד, וריאל מדריד היא ליגת האלופות. דווקא הגמר הקשה ביותר על הנייר,  נגד יובה החזקה, זו שחלמה לשבור את הקללה של הגמרים בליגת האלופות, נגד היריבה שהדיחה אותנו שוב ושוב מליגת האלופות - הפך לגמר הכי קל. 25 דק' של גארבץ'-טיים טהור ומחצית שנייה מושלמת, אחת הגדולות של קבוצה בגמרים איי-פעם. ריאל הביאה לידי ביטוי את היתרון האיכותי שלה בזכות איסקו ושאר שחקני מרכז השדה, והגולאסו של מנדק'וקיץ' היה לא יותר משער אדיר ונחמד שלא הספיק לדבר. דאבל ראשון לריאל מדריד מאז 1958, והקבוצה שלנו היא הראשונה בתולדות המפעל לשמור על הגביע עם האזניים הגדולות. יאללה, לגביע ה-13!

ריאל פתחה עם ההרכב הצפוי כשאיסקו מתחת לחלוצים וקרבחאל שהחלים מהפציעה לחלוטין פתח בצד ימין. יובה הקשתה עם מערך של שלושה בלמים ופתחה את המשחק טוב יותר. עד שבדקה ה-20 כריסטיאנו מסר לקרבחאל שהחזיר לו וכריסטיאנו, כמו תמיד, בנגיעה אחת - כובש. 1:0 לריאל מדריד וכריסטיאנו השחקן היחיד בהיסטוריה שכבש בשלושה גמרים. מי יכול לעצור את הפנומן הזה, מי? הגיע לסיום העונה כשהוא בשיאו. היתרון החזיק מעמד 7 דקות בלבד - סנדרו שלח הרמה, היגואין הוריד בנגיחה ומנדג'וקיץ' שלח בעיטת מספרת מדהימה שהצליחה כמעט להאפיל על הגולאסו של זידאן ב-2002. הלם בקארדיף, יובה משווה ל-1:1 תוצאת המחצית.

תוך כמה דקות היינו בחלום. קאסמירו, שמסמל יותר מכל את ריאל מדריד 'של כולם' - כבש שער נהדר בבעיטה מחוץ לרחבה שהכניעה את בופון. כעבור שלוש דקות מודריץ' ניצל תרדמת וריפיון בהגנת יובה, חטף כדור ועשה תנועה בצד ימין. קרבחאל מסר לו נהדר ומודריץ', תוך כדי נפילה, רגע לפני שהכדור יוצא החוצה - מסר בצורה מושלמת לכריסטיאנו שהקדים שוב את הבלמים וכבש צמד. 3:1 לריאל מדריד, אפשר להתחיל בחגיגות הלא-רישמיות. גארת' בייל עלה לשחק קצת בגמר אצלו בקארדיף, מוראטה החליף את בנזמה וילד הפלא אסנסיו היה המחליף האחרון שהספיק עוד לכבוש אחרי מסירה של מרסלו. לילה לבן, תרתי משמע. יאללה לסיבלס, יאללה לחגוג! הוידאו מהגמר:: לחצו כאן

 

 

 

 




תגובות