הזיכרון של פדג'ה

גמר ליגת האלופות - כתבה ראשונה בסדרה. פדג'ה מיאטוביץ', כוכב ה-'לה-ספטימה' האיש שהוציא את המדרידיסטאס לחגוג אחרי הגמר באמסטרדם נגד אותה יובנטוס - נזכר בערגה באותו ערב קסום בראיון למארקה ומשוכנע - ריאל תנצח, כריסטיאנו יהיה גיבור ה-12.


כתב: דור רומנו | תאריך: 27/05/2017

ה-20 במאי הוא תאריך קדוש בספר ההיסטוריה של ריאל מדריד. בגמר באמסטרדם ארינה ב-1998 נפרצו שוב החומות, נשבר קיר הבטון. פאקו חנטו הניף את גביע אירופה, השישי של ריאל מדריד(וגם שלו) - כשריאל מדריד ניצחה את פרטיזן בלגראד. מאז עברו 32 שנה, תקופה שהיא כמו נצח, עבור הקבוצה שבעצם קידמה ליצירת גביע אירופה, הקבוצה שזכתה במפעל יותר מכל קבוצה אחרת - עד שהגביע עם האזניים הגדולות חזר הביתה. היו לריאל מדריד קבוצות גדולות כמו זו שזכתה בעשור הסיקסטיז ב-8 אליפויות(אבל מאז 1966 לא זכתה בגביע), ב-1981 היא הגיעה לגמר והפסידה לליברפול והקינטה דל-בויטרה הייתה אחת הקבוצות הגדולות אם לא הגדולה מכולן בהיסטוריה של הליגה עם חמש אליפויות רצופות בסוף שנות ה-80 כולל אחת מטורפת ב-1989/90.

אבל ריאל מדריד היא ליגת האלופות וליגת האלופות היא ריאל מדריד. דווקא בעונה גרועה מאוד בליגה, עונת 1997/98, עונה שהסתיימה במקום הרביעי המאכזב, עונה בה ראול חווה משבר ראשון בקריירה, עונה שהוציאה את הרוח מהמפרשים של המדרידיסטאס - הגיע הגביע החשוב מכל, מול האימפריה של יובה, שאחרי שזכתה באליפות איטליה והגיעה לגמר שלישי ברצפיות - הייתי פייבוריטית גדולה. הגביע הפך לאובססיה הגדולה של ריאל מדריד. שלב הבתים עם פורטו, אולימפיאקוס ורוזנבורג הלך חלק(במשחק החוץ בנורבגיה ריאל הייתה זקוקה לאיקר קסיאס ילד בן 16 שנכלל בסגל ושכח בהתחלה את הדרכון שלו), וריאל התגברה גם על לברקוזן ברבע הגמר. בחצי הגמר קרסו השערים בברנבאו במשחק המפורסם אבל ריאל מצאה פיתרון וניצחה 2:0. בגמר ריאל ניצחה 1:0 משער של פדג'ה והחלה מחדש את כיבוש אירופה. הקפטן מנואלו סאנצ'יז הרים את הגביע ובקבוצה מצאו יפה מקום לגביע החדש בארון.

'תהילה או גיהנום', כתבו במארקה לקראת המשחק. מיאטוביץ' האזין בילדותו לרדיו מצ'וקמק ושמע על הגמר ההוא ב-66', כשריאל ניצחה את פארטיזן 2:1. הוא חלם להיות הגיבור בערב כזה של גמר ליגת האלופות. אז כמובן, לא הייתה טלוויזיה. והחלום הפך למציאות. ואת השער שלו נגד יובה יראו הרבה פעמים, ובצבע, לא בשחור לבן. היירו('זה היה המשחק הגדול בקריירה שלי') וסאנצ'יז תיסכלו את הניסיונות של דל-פיירו ואינזאגי, רדונדו טיפל בזידאן והכל היה בסדר. ראול, עוד לפני גיל 21 - כבר אלוף אירופה. ולא בפעם האחרונה.. על החתום: יילנר, פאנוצ'י, היירו, סאנצ'יז, רוברטו קרלוס, קארמובו, רדונדו, סיידרוף, ראול, מוריינטס ופדג'ה מיאטוביץ'.

הזיכרון של פדג'ה

גיבור הערב כאמור היה פדג'ה מיאטוביץ', שהגיע בקיץ 1996 מולנסיה מה שגרם ליחסים עכורים בין המועדונים. הוא שיחק בסה"כ שלוש עונות בלבן, היו חלוצים הרבה יותר טובים ממנו למרות הסטייל, החוצפה וה-'וובוס' הענקיים(ביציים) אבל הברנבאו תמיד יאהב את פדג'ה מיאטוביץ' - הגביע השביעי יהיה מזוהה איתו לתמיד. "השער בדקה ה-66 הוא החשוב ביותר בקריירה שלי", אומר פדג'ה בראיון למארקה, שער ששינה את המועדון.

כמעט 20 שנה עברו ואנחנו ממשיכים לדבר על 'לה-ספטימה'. זה לא היה רק תואר.

- "אין ספק, כי זה לא היה רק תואר, אלא מעבר לכך, עשינו היסטוריה. רצינו להחזיר את הגביע עם האזניים הגדולות אחרי כל-כך הרבה שנים. למרות שראו ביובה פייבוריטית - הגענו לחוצים וירדה לנו אבן מהלב. לריאל מדריד היו שש זכיות בליגת האלופות אבל זה היה מזמן, אלה היו זכיות 'בשחור-לבן'. ידענו ש-32 שנה בלי הגביע זה יותר מדי ואמרנו לעצמינו לפני המשחק בשיא המוטיבצייה - 'איך זה יכול להיות? יש לנו הזדמנות לשחק בגמר ליגת האלופות ואסור לתת לגביע לחמוק'. לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר חץ מלנצח. חשבתי שזה עלול להיות הצ'אנס האחרון שלי לזכות בתואר. למעשה זה היה המשחק הכי גדול בחיים שלי. הגעתי ממדינה קטנה כמו מונטנגרו. נכנסתי להיסטוריה של ריאל מדריד בזכות השער הזה".

האם אתם מבינים את גודל ההישג?

- "בטח, ברחובות היה טירוף. הבנו שהשגנו משהו חשוב. לא היינו יכולים להיות שלמים עם עצמינו אם לא היינו מנצחים. עד לשריקה האחרונה לא הרשנו לעצמינו להאמין. בדקה ה-66 הגיע השער, הרגע החשוב בקריירה שלי".

איך מנעתם את הלחץ לפני הגמר?

- "היינו מרוכזים לפני הגמר, ממוקדי מטרה. ראינו הרבה קטעי וידאו של יובה שהייתה קבוצה טובה יותר. היו בפנינו שתי אפשרויות - לעשות היסטוריה או לחזור מאמסטרדם עם פנים נפולות, כושלים. ידענו שיש לנו קבוצה טובה בכל-זאת ואם הכל יתחבר אז אפשר לנצח. הייתה אחווה גדולה ורצינו להתעמת איתם ולתת פייט. למה שלא ניכנס להיסטוריה, בעצם?"

חלמתם על זכייה בליגת האלופות?

- "עשינו עבודה של דור שלם שלא ידע מה זה הגביע הזה. היו קבוצות נהדרות של ריאל מדריד כמו הקינטה דל-בויטרה ששלטה בספרד אבל לא הצליחה לעבור את המחסום האירופי. היינו בטוחים בליגת האלופות ועשינו דרך יפה עד לגמר. העונה שלנו בליגה הייתה חלשה ואין הסבר לכך, אבל באירופה הצלחנו ובגדול וזה היה פיצוי. הכעסנו את כל החזאים, הם לא חשבו שנזכה בתואר. רצינו לסתום פיוות ולנצח והייתה לי אובססיה לכבוש את השער. שיחקנו ביום שבת בליגה והיינו קטסטרופה, הראש היה רק בגמר. היינו כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד".

מה השתנה בקבוצה מאז?

- "פרצנו את הסכר. ריאל מדריד זכתה מאז בגביע השמיני, התשיעי, העשירי. עכשיו המוטיבצייה גבוהה כפליים - להיות אלופי אירופה בפעם השנייה ברציפות, הרי אף קבוצה לא עשתה את זה בפורמט החדש והמאתגר. יש טורניר גדול וקשה, לא רק אלופות".

האם אתה חושב שריאל יכולה לעשות הישג כמו ב-1998?

- "כל זכייה והקסם שלה. זכייה בליגת האלופות תמיד קוסמת, הרי עושים היסטוריה. הדרייב הוא גדול. לשחקנים כבר יש את ליגת האלופות בקורות חיים שלהם - מודריץ', ראמוס, כריסטיאנו ועוד, אבל לזכות בגביע פעמיים זה יהיה משהו ענק.

ספר לי על האימון האחרון לפני הגמר.

- "זה היה מאוד אינטנסיבי, הרגשנו כמו במשחק גדול. התאמנתי עם גרביים שונות, עשיתי טעויות, הייתי בלחץ. זה בטח לא היה מקובל. הם חשבו שיש לי אמונה טפלה, ובדיעבד זה היה מצחיק".

בעונה הנוכחית של ריאל מדריד מי יכול להיות בתפקיד המנצח?

- "יש לריאל מדריד גנים של מנצחין, זה ה-DNA. אני חושב שהכוח הגדול של הקבוצה למרות הכוכבים שלה - חדר ההלבשה והאחדות, כולם חשובים. ריאל מדריד מאוד ממוקדת ולא מוותרת. הזכיות האחרונות במפעל, בליסבון ובמילאנו - היו אפילו דרמטיות וקשות יותר, וגם הפעם ריאל מדריד פוגשת יריבה קשה, אבל ריאל מדריד יודעת לסבול. בשני המשחקים הייתה תחושה שהתואר הולך לאיבוד אבל ריאל מדריד ניצחה".

מה ההבדל בין שחקני ריאל מדריד היום לבין השחקנים אז?

- "הכדורגל השתנה בהרבה דברים, התפתח, התקדם. לוח המשחקים עמוס וצפוף יותר. יש מערכים טקטיים, השחקנים חייבים להיות פיזיים יותר. הטכנולוגיה מתקדמת ויש שליטה על כל פרט. יש אחריות גדולה. לנו גם הייתה פחות חשיפה אני חושב".

האם צריך מוטיבצייה נוספת בגמר?

- "ממש לא, ואם מישהו זקוק לה אולי הוא לא במקצוע הנכון. לפני המשחק נגד יובה דאגתי רק מדבר אחד - שלא ייתנו לי לכדרר ויכנסו בי באגרסיביות ואמרתי את זה לרופא הקבוצה. לא הייתי כשיר במאה אחוז אבל הייתי חייב להסתיר את זה כי פחדתי שלא אשחק למרות שהייתי שחקן חשוב. לשמחתי ולשמחת כולם אני מניח - שיחקתי וכבשתי, ניצחתי והנפתי את הגביע".

תשחזר את הגול שלך.

- "הכדור היה קרוב לקו, הרגשתי שהוא יגיע לכיוון שלי. ניסיתי להיות מרוכז אבל המחשבות שלי הלכו לרגע אחד לתמונה של הבן שלי חולה ומת לפני שבע שנים. זה היה שער בשבילו. פתאום היו לי הבזקים בראש, במהירות האור. אני זוכר שאמרו לי תמיד לעשות ספרינט אחד יותר מהבלם. רוברטו קרלוס בעט או מסר מהצד, הכדור נהדף והייתי הראשון להגיע. חגגתי את הגול בטירוף, הלב שלי פעם בחוזקה, הייתי צריך משהו כמו 7-8 דקות להתאושש. תראו בתקציר שלא שיחקתי מאז(צוחק)". בהמשך הוסיף - "הידיים שלי גם כן רעדו, הייתי מותש פיזית ונפשית".

מה אפשר לצפות מיובה?

- "זו קבוצה תחרותית מאוד. לפני שנתיים הם איבדו את הגמר נגד בארסה והמוטיבצייה שלהם גבוהה. זו קבוצה שקשה מאוד לנצח. לדעתי היא עברה שינוי. יש לה שחקני התקפה טובים יותר וכמו תמיד היא בקושי סופגת. היגואין ודיבאלה משחקים נהדר יחד. דיבאלה כישף את בארסה בטורינו. יובנטוס יריבה קשה מאוד, אבל ריאל מדריד קבוצה אדירה והיא בדרך-כלל לא מפסידה גמרים".

האם יובנטוס חזקה מהקבוצה ב-1998?

- "אני ממש לא חושב. הייתה להם קבוצה נהדרת אז עם דל-פיירו, די-ליביו, אינזאגי וכמובן זידאן. אבל יובה קבוצה חזקה. יש שחקנים רבים שזה הצ'אנס האחרון שלהם לזכות בליגת האלופות. אי-אפשר לחזות דבר לגבי המשחק. לדעתי לריאל מדריד יש יתרון איכותי קטן מאוד לקראת הגמר בקארדיף. אני מקווה שריאל מדריד תכבוש שער מהיר תוך 10 דקות ולא תצטרך לרדוף אחרי יובה".

זידאן עצמו השתנה הרבה מאז

- "זידאן עושה הכל נכון, הוא ידע איך לנהל את חלוקת הכוחות. ריאל מדריד הייתה יכולה לזכות באליפות והסתבכה קצת, אבל זה בסדר. היא עבדה קשה עבור התואר הזה במשך זמן רב. זה טוב מאוד שהם מגיעים לגמר כאלופים, זה מקל עליהם. הם יכולים לזכות בדאבל ראשון מזה 59 שנים ואני חושב שעבור קבוצה גדולה כזו - הגיע הזמן".

תהמר על תוצאה

- "לא רוצה להגיד תוצאה אחת, זה תפקיד של דאבור שוקור המכשף(צוחק), אבל אני משוכנע שריאל מדריד תנצח, כפי שהיה בגמרים בליסבון ובמילאנו. זו משאלת הלב שלי".

פדג'ה היה הגיבור של הספטימה. והגיבור של הזכייה ה-12 צריך להיות כריסטיאנו רונאלדו, הוא מאוד ברור. "כריסטיאנו נמצא ברגע מתוק מאוד ואני שמח שהוא לא הגיע שחוק לשלבי ההכרעה של העונה. הוא נח במשחקי ליגה מסוימים והקבוצה הסתדרה בלעדיו. האסטרטגיה של זידאן יחד איתו הייתה נכונה וכמובן שהם קיבלו את ההחלטה ביחד. לריאל מדריד הייתה קבוצה מספיק איכותית כדי לנצח משחקים כמו נגד דפור וגראנדה בחוץ, אבל יובנטוס היא סיפור אחר. כריסטיאנו יהיה הגיבור שלה בשבת.

*****

לפני שלוש עונות קיבצו בברנבאו ב-'ריאל-'קפה' את מיטב אגדות העבר כדי שינתחו את גמר הדסימה. היו שם לא רק פדג'ה מיאטוביץ' אלא גם אמאנסיו, חנטו, מוריינטס, ראול ופרננדו היירו. "אתם בטח רוצים לשמוע על משחק המלחמה שלי ושל היתר נגד יובה", אמר היירו בחיוך. "האמת שתמיד רצינו להיות מס' 1 באירופה. ככה זה היה במגרש האימונים הישן - הוותיקים היו מגיעים לפעמים לראות אימונים - גם שחקני עבר וגם אוהדים. היו שואלים אותי במסדרונות 'כמה גביעי אירופה יש לך?' והייתי עונה להם - 'עדיין אין לי'. ואז הם היו אומרים - 'אז אתה לא באמת שחקן של ריאל מדריד, ואתה לא יכול לדבר'. זו גאווה עצומה עבורינו שפאקו חנטו, שחקן שלנו - הוא היחיד שזכה בשישה גביעי אירופה". מוריינטס הוסיף - "הגעתי לכאן כשריאל הייתה אלופת ספרד. הייתה לנו אחר-כך עונה מחורבנת בליגה אבל עשינו משהו הרבה יותר גדול".

*****

'האתגר המודרני'

ריאל מדריד כאמור זכתה בחמשת גביעי אירופה הראשונים בין 1956 ועד 1960. הזכייה הבאה, מס' שש, הייתה ב-1966. במארקה חילקו את גביע אירופה לשתי תקופות של 30 שנה: התקופה הראשונה: 1956-1986| התקופה השנייה: 1987-עד היום. במארקה מדברים על המתמטיקה והרצון להפוך להיות 'הקבוצה המוצלחת ביותר בעידן הנוכחי', המודרני. עד 1987 הובילה ריאל מדריד את טבלת הזכיות גביע אירופה עם 6. ליברפול(4) צברה תאוצה בשנות ה-80 וגם אייקס ובאיירן מינכן בשנות ה-70 המוצלחות - החלו להתקרב אליה(3).

אם נבצע את החלוקה לשנים מאז 1997, נגלה שריאל מדריד יכולה להכפיל תוך 20 שנה את מס' הזכיות שלה במידה ותזכה במפעל. בכל-מקרה, מאז 1987, ריאל נמצאת בשיוויון מוחלט עם מילאן ובארסה - לכל אחת מהן 5 זכיות, כאשר מנצ'סטר יונייטד הוסיפה עוד שתי זכיות כמו גם באיירן מינכן, בעוד יובה הוסיפה רק גביע אחד לארון ויש לה שניים סה"כ והמון הפסדים בגמר. אותה מילאן היא הקבוצה האחרונה שזכתה בגביע אירופה פעמיים, וזה היה במתכונת הקודמת. ריאל מדריד חולמת לעשות זאת 'בעת החדשה'...




תגובות