איבן הלגרה
איבן הלגרה נולד וגדל בסנטנאדר, בירת קנטבריה שבצפון ספרד. הוא התחיל לשחק בקבוצת המילואים של ראסינג סנטאנדר בגיל צעיר מאוד אך שוחרר. הלגרה לא ויתר, להיפך. הוא ניסה שוב בקבוצת רווילון, ואחר-כך במאנצ'גו. הסבב הקצר בליגות הנמוכות, שנה וחצי למעשה, סייע להלגרה להשתלב באלבסטה מהליגה השנייה, שם פגש את מראינו גארסיה ראמון שהאמין בו. הלגרה הגיע לאלבסטה ב-1997 ורשם 14 הופעות, רובן טובות בקישור האחורי. קפיצת המדרגה הגיעה די מהר.

הפרק הבא בקריירה של הלגרה היה רומא. העונה ברומא הייתה חיונית מאוד הן להלגרה השחקן והן להלגרה האדם, למרות שרשם רק 8 הופעות. הוא היה צמוד לפרנצ'סקו טוטי ולמד ממנו המון. הלגרה רצה לחזור לספרד ונרכש ע"י אספניול. אחרי עונה טובה מאוד באספניול, בה החמיץ רק משחק ליגה אחד - הלגרה 'קפץ כיתה' ונרכש ע"י ריאל מדריד בתמורה ל-7.6 מליון דולר. אתם בטח זוכרים אותו עם החולצה מס' 15, נע בין הקישור האחורי להגנה. הלגרה רשם עונת שיא עם 54 הופעות, 15 מהן בליגת האלופות, ולמרות עונה לא פשוטה הסיום היה מושלם - ריאל פירקה את ולנסיה 3:0 בגמר ליגת האלופות וזכתה בגביע השמיני. הלגרה הצטיין במערך שלושת הבלמים שעבד מצוין עוד קודם לכן נגד מנצ'סטר יונייטד ובאיירן מינכן.

בעונת 2000/01 דל-בוסקה החליט להחזיר את הלגרה לעמדתו המקורית - הקישור האחורי. הלגרה, שקיבל את חולצה מס' 6 בירושה מפרננדו רדונדו החזיק את האמצע יחד עם קלוד מקאללה שהגיע מסלטה ויגו. מעבר למלחמה וקריאת המשחק הוא ידע גם לתרום מספר לא מבוטל של שערים(11) והראה את החוש שלו לגולים. הוא כבש למשל ברבע גמר ליגת האלופות נגד גלטסראיי.

גם בנבחרת הספרדית לא יכלו להתעלם מיכולתו של הלגרה. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק ידידות נגד איטליה ב-1998 וסמוך ליורו 2000 הפך לשחקן הרכב אצל קמאצ'ו. ב-2002 כולם זוכרים את ההתנפלות שלו על השופט המכור במשחק רבע הגמר האכזרי נגד דרום קוריאה. גם ביורו 2004 הלגרה היה שחקן הרכב בנבחרת שהודחה הפעם אפילו מוקדם יותר - בשלב הבתים. לואיס ארגוניס החליט לא לכלול אותו בסגל למונדיאל משום שפשוט היו שחקנים טובים ממנו, והפרק של הלגרה בנבחרת הסתיים עם כמעט 50 משחקים(47) ו-3 שערים.

הלגרה חזר לתפקיד הבלם בעונת 2001/02 ושיתף פעולה יחד עם היירו. שניהם הציגו קו אחורי טכני, שופע ביטחון אך גם זה שטועה לא פעם. והלגרה המשיך לכבוש שערים חשובים כמו שער קריטי נגד באיירן בגומלין רבע גמר ליגת האלופות אחרי שגלש לכדור הרוחב של רוברטו קרלוס. בהמשך הדרך יכבוש הלגרה שוב ברבע הגמר(עונת 2003/04) וגם ב-1/8 הגמר נגד יובנטוס(2004/05) בסיום העונה הלגרה זכה שוב בליגת האלופות עם ריאל מדריד. בעונת 2002/03 ריאל זכתה באליפות ספרד, כשהלגרה תורם 6 שערים. בסיום אותה עונה שוחרר הקפטן פרננדו היירו, ריאל לא הביאה מחליף והלגרה הפך לשחקן ההגנה המרכזי כששותפיו להגנה הם פאבון או ראול בראבו. העונה התחילה מצוין אך הסתיימה בצורה מזעזעת. יכולתו של הלגרה הושפעה מהיכולת הקבוצתית הלא-טובה והתחושה הייתה שריאל מדריד זקוקה לדם חדש. יכולתו הטובה של הבלם הצעיר פאקו פאבון הייתה אמורה לזרז את חילופי המשמרות בקבוצה.

בקיץ 2006, לאחר שחווה עונה רעה מאוד עם 27 משחקים בלבד - הלגרה כמעט ונחתך מריאל מדריד. הוא איבד את סיפרה מס' 6 לטובתו של מהמאדו דיארה ולא היה בתוכניות של פאביו קאפלו להמשך הדרך. השמועות דיברו על ישיבה צפופה על הספסל במקרה הטוב ועל בילוי ביציע במקרה הרע. אבל העונה האחרונה של המדרידיסטה הענק הזה בלבן הוכיחה שוב את אופיו הלוחמני של הלגרה שלא ויתר לרגע. הפציעות של סיסיניו וסאלגדו הביאו את קאפלו להזיז את ראמוס לעמדת המגן הימני, והלגרה שיחק ברוב המשחקים של חצי העונה השני, בין היתר בקלאסיקו ונגד באיירן מינכן. הוא רשם 23 הופעות בליגה, מתוכן 21 בהרכב, וענד את סרט הקפטן לראשונה במשחק נגד סראגוסה בסיום הסיבוב הראשון. הלגרה עזב את ריאל אחרי 8 עונות, למעלה מ-300 משחקים ו-9 תארים. הוא חתם בולנסיה.

העטלפים פתחו את העונה עם ציפיות לאיים על תואר האליפות בזכות רכש מאסיבי בקיץ ובסיס איתן שנותר מהעונה שעברה, אך הכל השתבש. ולנסיה נקלעה לתקופה איומה עם המאמן ההולנדי רונאלד קומאן והייתה קרובה לרדת ליגה. הלגרה לא היה נקי מטעויות אך זכה לראשונה בגביע המלך, כשולנסיה ניצחה 3:1 את חטאפה בגמר. בריאל מדריד לעומת זאת הוא הפסיד פעמיים בגמר - לדפורטיבו לה-קורוניה(2002) וסראגוסה(2004). בעונת 2007/08 הלגרה רשם 38 הופעות בסה"כ ובעונה השנייה רק 6, כמספר חולצתו בריאל מדריד, והודיע על פרישה בגיל 34. אתם יכולים למצוא אותו משחק בקבוצת הוותיקים של ריאל מדריד...