איבן זמוראנו
איבן זמוראנו נולד ב18 בינואר 1967, בן יחיד במשפחה ממוצעת, שהתייתם מאביו בגיל צעיר. את דרכו בכדורגל הוא החל בקבוצת קוברסאל ב1985, ורקורד מדהים של 62 שערים ב48 משחקים, בנוסף לזכיה בגביע הצ'יליאני והעפלה לליגה הראשונה (בה זמוראנו היה מלך השערים), הביאה את "באם-באם" לאירופה. הייתה זו בולוניה האיטלקית שרכשה את כרטיס השחקן שלו ושלחה אותו להשאלה בסנט גאלן השווצרית.

34 שערים ב56 משחקים במשך עונותיים בשוויץ הביאו את "באם-באם", כינוי שהודבק לו על שם הדמות מ'הפלינסטונס', לליגה הספרדית. זאמורנו כבר היה שחקן נבחרת צ'ילה כאשר ויסנטה קאנטטורה, המאמן הצ'יליאני של סביליה, הצליח להביא את בן ארצו לאנדלוסיה. והוא פגע בול. האוהדים התאהבו מייד בחלוץ הלוחמני ונמוך הקומה, שגם כבש על הדרך 21 שערים ב59 עונות, והמעבר לקבוצה גדולה יותר היה בלתי נמנע. ב1992, אחרי שתי עונות בספרד, הצטרף באם-באם לריאל מדריד המתחדשת של המאמן החדש בניטו פלורו.

הצ'ילאני פרע שטרות מהמשחק הראשון. הוא עזר לקבוצה לזכות בגביע המלך, הפציץ 27 שערי ליגה כבר בעונה הראשונה בקבוצה - רק אחד פחות מהפצ'יצ'י של הליגה בבטו - וגם נבחר לשחקן הדרום אמריקאי הטוב ביותר בליגה על ידי סוכנות EFE. בעונה השניה שלו בברנבאו הוא הוסיף לארון הפרטי את הסופרקאפ הספרדי, הפציץ 26 שערי ליגה והפסיד את האליפות רק במחזור האחרון, בטראומת טנריפה השניה. השיא הגיע בעונה שלאחר מכן.

בעונת 94/95 מונה למאמן חורחה ואלדנו, במטרה לעצור סוף סוף את ברצלונה של קרויף. לחיזוק ההתקפה הגיע הפליימייקר הדני מיכאל לאודרופ מברצלונה, שהסתכסך עם קרויף והחל למעשה בפירוק אותה קבוצה ששלטה בליגה הספרדית בתחילת שנות התשעים. לאודרופ מצא בית חם, ועוד יותר מצא פרטנר מושלם בהתקפה לשתף איתו פעולה. ריאל זכתה באליפות ראשונה מזה ארבע שנים וזמוראנו, בשיא הקריירה שלו, כבש 28 שערים וקטף את תואר הפיצ'יצ'י של הליגה. זכורה במיוחד ה'מניטה' - החמישייה שהשחילה ריאל לברצלונה בברנבאו. באם-באם הבקיעה שלושער ותמונתו המפורסמת עם כף היד הופיעה למחרת על שערי כל העיתונים.

ב95/96 דעכה כמות השערים שלו ל16 בלבד, ובקיץ החליט המאמן החדש פאביו קאפלו להיפרד לשלום מאחד השחקנים האהודים ביותר בקבוצה לטובת הצמד הבלקני סוקר את מיאטוביץ'. את ארבע העונות הטובות ביותר בקריירה שלו נתן זמוראנו לריאל מדריד, במהלכן כבש 79 שערים ב137 משחקים. הוא זכור לטובה בעיקר בזכות ההקרבה שלו המגרש, הריצה הבלתי פוסקת וכמובן - החוש האדיר לשערים, במיוחד בנגיחות מצויינות. ללא ספק מדובר באחד המנתרים הטובים שידע המשחק. במבדקים פיזיים שנערכו לו בסביליה הוא הצליח לנתר מהמקום 61 סנטימטרים מעל הקרקע עם שתי רגליים ביחד, ו172 סנטימטרים עם תנופה - כמעט כמו גובהו (178 ס"מ)!

ב1996 הוא עזב כאמור את ריאל מדריד, ויצא להרפתקאה חדשה בארץ המגף. כבר בעונתו הראשונה באינטר הגיעה הקבוצה לגמר גביע אופ"א, שהסתיים בצורה טראגית למדיי עבורו. הנראזורי הפסידו 1-0 בשאלקה ולא הצליחו להבקיע עד הדקה ה84 של הגומלין בסאן-סירו, עד שמי אם לא באם-באם כבש את שער השיוויון. אך בדו קרב הפנדלים אינטר הפסידה כמובן, וזמורנו אף התכבד בהחמצה מהנקודה הלבנה.

בשנה שלאחר מכן הצטרף לקבוצה רונאלדו הצעיר, שיחד עם זמורנו יצר חוד בלתי ניתן לעצירה. הסיפור הנחמד על השניים הוא שרונאלדו קיבל את הסיפרה 9 - זו שהייתה שייכת לזמורנו עד אז - ולכן זמוראנו בחר במספר 18. רק שזמורנו ביקש לשים בין שתי הספרות את הסימן '+', כך שגם זמוראנו היה למעשה מספר 9. באם-באם קנה גם את ליבם של אוהדי אינטר ובדיוק כמו בברנבאו ובסביליה, גם במילאנו זוכרים אותו רק לטובה. ארבע עונות הוא שיחק אצל הנראזורי, בהן לא הצליחה אינטר לזכות באליפות אך כן זכתה בסופו של דבר בגביע אופ"א. זה קרה בעונת 98/99, נגד לאציו, וגם בגמר הזה הצליח הצ'יליאני לכבוש. אינטר ניצחה 3-0 וזמורנו התכבד בשער הראשון.

בזירת הנבחרת, רשם זמוראנו 69 הופעות מהופעת הבכורה ב1987 ואילך, במהלכן כבש 34 שערים - שני בהיסטוריה רק לחברו מרסלו סאלאס. אותו סאלאס הרכיב יחד עם זאמורנו את ההתקפה הנהדרת של צ'ילה במונדיאל 98', בו היוו צמד הנוגחים את אחת האטרקציות המהנות. צ'ילה הודחה על ידי ברזיל בשמינית הגמר, אבל הרושם שהותירה היה חיובי. זמוראנו לא הצליח להבקיע לצערו, אך בישל שני שערים למרסלו סאלאס. באולימפיאדת סידני 2000, לעומת זאת, הוא היה למלך השערים של הטורניר עם שישה כיבושים, והוביל את צ'ילה למדליית הארד. ההופעה האחרונה של הצמד המצויין סאלאס את זמוראנו הייתה במוקדמות מונדיאל 2002, בו ניצחה צ'ילה לראשונה בתולדותיה את ברזיל - ועוד 3-0. באם באם אך התכבד באחד השערים. גם אלופת העולם צרפת חטפה מהצ'יליאנוס באותה תקופה.

ובחזרה לאינטר, אחרי ארבע שנים ו54 שערים ב162 הופעות הסכים נשיא אינטר, מאסימו מורטי, לשחרר את זמוראנו ללא תמורה לקבוצת אמריקה המכסיקנית. גם בגיל 33 הוא נתן את התפוקה, עם 27 שערים ב48 משחקים בליגה המכסקנית, בנוסף לאליפות ב2002. בגיל 36, כשהיה נדמה שהוא עומד לפרוש מכדורגל, הפציע זמוראנו רבים וחזר למולדת כדי לשחק בקולו-קולו. היה זה החלום של אביו המנוח, אוהד הקבוצה. בטעם חמוץ משהו, פרש באם-באם מכדורגל לאחר חמישה חודשים וכמה משחקים ספורים, כשבהופעתו האחרונה הוא הורחק עקב העלבת השופט מול מצלמות הטלויזיה. זמוראנו הורחק מ16 משחקים, ובכך הסתיימה לה הקריירה של המפציץ מצ'ילה.