הוגו סאנצ'ס
"טוראו, טוראו, טוראו"...שלוש דקות תמימות עברו מאז השער המדהים של אחד מגדולי החלוצים שראה הסנטיאגו ברנבאו, והקהל עדיין בטירוף. לוחם שוורים הם קוראים למכסיקני הקטן והערמומי הזה, שזה עתה הבקיע את מספר 27 לעונה זו. ההרמה המדוייקת של מרטין ואסקז משמאל והריחוף של הוגו סאנצ'ז באוויר הם מאותם המהלכים שנכנסים להיסטוריה. "זה היה הגול של חיי, אין שום ספק בכך. הבקעתי הרבה שערים במספרת אבל זה היה שער מהדמיון, שער שחלמתי עליו מאז הייתי ילד... שתירגלתי עם אבי מאז הייתי בן חמש או שש".

הוגו סאנצ'ז מארקז נולד במכסיקו סיטי ב11 ביולי 1958. אביו ויקטור היה כדורגלן חצי מקצועני, שכמו כל אב טוב דאג להגשים את חלומותיו הספורטיביים שלו דרך בנו הצעיר. לשמחתו של ויקטור, הוגו קיבל את הגנים של הכדורגל בכמות כפולה. בגיל 17 בלבד הוא כבר שיחק במדי הנבחרת הלאומית במשחקי הפאן-אמריקה ובמשחקים האולימפיים בקנדה 1976. בגיל 18, אחרי שרשם יותר מ80 משחקים בינלואומיים בכל הגילאיים של נבחרות מכסיקו, חתם בקבוצת פומאס אונאם המקומית. שנתיים אחר כך הוא כבר זכה בתואר מלך השערים הראשון בקריירה עם 26 הבקעות. ב1978 כבר השתתף במונדיאל הראשון שלו, מה שלא עזר למכסיקו החלשה של אותם שנים לעבור את השלב הראשון אך שם את הוגו בחלון הראווה לקראת מעבר צפוי לאירופה. עד שזה קרה, הוגו העביר הוגו חמש עונות בפומאס בהן הפך לאגדה מקומית. הוא כבש 99 שערים ועזר לקבוצה לזכות בשתי האליפויות הראשונות בתולדותיה, וכן בגביע האלופות של קונקקאף (צפון ומרכז אמריקה).

ב1981 זה קרה: הוגו נרכש דווקא ע"י אתלטיקו מדריד, שהצליחה לזכות בשרותיו למרות התעניינות גדולה מקבוצות נוספות בספרד. ההתחלה הייתה קשה. בשנים הראשונות הוא התקשה להתאקלם ולהסתגל לרמה הגבוהה. סאנצ'ז היה באותם שנים עוד חלוץ בינוני בספרד שלא זכה ליותר מידיי תשומת לב, עד שהכל התפרץ. לאחר 3 עונות בינוניות למדיי "הוגול" התחיל לספק קבלות. אתלטיקו סיימה במקום השני בטבלה, זכתה בגביע המלך ובסופרקאפ הספרדי, והוגו, שהיה המוציא לפועל העיקרי בהתקפה, זכה בתואר הפיצ'יצ'י הראשון שלו בספרד.

עונה אחת מצויינת במדים האדומים-לבנים כבר הספיקה לו כדי להבין שלפיסגה הוא לא יגיע דרך המועדון מהקלדרון, אז הוא עשה בשכל ועבר לצפון העיר. זה כל מה שהיה חסר ל"קינטה דל בויטרה", החבורה הנדירה בראשות אמיליו בוטראגניו שהביא למדריד את תור הזהב השני שלה. הוגו היה המוציא העיקרי לפועל בקבוצה ששברה שיאי הבקעות וקרעה כל דבר שזז בין צרפת לפורטוגל. הקבוצה זכתה ב5 אליפויות רצופות מהעונה שבה הצטרף סאנצ'ז, בגביע מלך אחד ב89 ובגביע אופ"א ב86. במהלך תור הזהב השני בהיסטוריה של ריאל זכה הוגו סאנצ'ז ב4 תארי פיצ'יצ'י נוספים, והשווה את השיא של די סטאפנו וקוויני שזכו גם הם בחמישה תארי פיצ'יצ'י בליגה הספרדית. בחמש העונות בהן זכתה ריאל באליפויות (1986-1990) כבש סאנצ'ז 22, 34, 29, 27 ו38 שערים בהתאמה בכל עונה. 38 שערים בעונה אחת - שיא בו מחזיק הוגו עד היום בצוותא עם טלמו זארה האגדי של בילבאו.

האתלטיות יוצאת הדופן של הוגו היא זו עזרה לו להביא לידי ביטוי את חוש השערים הנדיר שלו, ובמספרים פנומנליות. בזכות ניתור של חתול ואקרובטיות של מתעמל קרקע כבש הוגו סאנצ'ז שערים רבים בנגיחות ובעיטות מספרת, שאחת מהן נגד לוגרונייס ב1988 - זו שקראתם עליה בפיסקת הפתיחה - מככבת עד היום בכל מצעדי השערים. את השערים שלו חגג בסלטה, מחווה לאחותו שבאופן לא מפתיע בכלל הייתה מתעמלת אולימפית. עניין גנטי, אם כי סביר להניח שהשמאלית של אחותו קצת פחות חזקה מזו האימתנית של הוגו.

בנבחרת מכסיקו הוא לא הצליח לנחול את אותה הצלחה, בעיקר בגלל חבריו הבינוניים למדים הלאומיים. סאנצ'ז השתתף בעוד שני מונדיאלים בנוסף לזה של 78': הראשון במולדתו מכסיקו ב1986, בו כבש שער אחד בארבעה משחקים ונבחרתו הודחה בשמינית הגמר, והשני בארה"ב ב1994, בו ערך הופעה אחת בלבד וסיים ללא שערים. סך הכל כבש סאנצ'ז 29 שערים ב75 משחקים עם החולצה הירוקה, בתקופה שנחשבת לבינונית מאוד בכדורגל המכסיקני.

את הקריירה המדרידאית שלו סיים הוגו עם שתי עונות נוספות, שבהן אמנם המשיך להבקיע אך ניכר שהשיא כבר מאחוריו. השיא עבר גם על ה'קינטה דל בויטרה' הגדולה, שאחרי חמש אליפויות רצופות איבדה את ההגמוניה לבארסה של קרויף. ב1992 חזר הוגו סאנצ'ז למולדתו כדי לנוח ולהרגע. הוא שיחק בקבוצת אמריקה תחילה, אך בהמשך חזר לגלות את עצמו בגלות. הוא חזר לביקור קצר בספרד אצל ראיו ואיאקנו הקטנה, המשיך לארה"ב ולדאלאס ברן האמריקאית, העביר תקופה קצרה בלינץ האוסטרית ובסוף שוב חזר הבייתה, הפעם לתמיד. עונה אחת באטנלטה ועוד אחת אחרונה באתלטיקו סלאיה - יחד עם חבריו הותיקים בוטראגניו ומיצ'ל - חתמו קריירה מפוארת ורוויה בשערים. ה29 במאי 1997 הוא התאריך בו עלה הוגו בפעם האחרונה על המגרש - המגרש בו כבש הכי הרבה שערים. המועדון ערך לו משחק פרידה מיוחד נגד פריס סן ג'רמיין בו ניצחה ריאל 4-1 כאשר הוגו סאנצ'ז כבש שלושער.

לאחר הפרישה עבר הוגו לתחום האימון, בפומאס - אותה קבוצה שהפך לאימפריה כשחקן בתחילת הקריירה. המועדון היה בשפל מקצועי גדול בשנת 2000 ודמות כריזמתית הייתה נחוצה כדי להרים אותו מהקשרים. האליל המקומי הוגו נקרא לדגל, התפטר מייד עקב חילוקי דעות עם הנשיא והבטיח לחזור כשהלה יתפטר. קצת יותר משנה חלפה וזה אכן קרה. הנשיא החדש ידע את מי הוא רוצה על הקווים והזעיק שוב את הוגו, שהוביל את הקבוצה לשנתיים מוצלחות ולשתי אליפויות. על הדרך הוא גם חזר לברנבאו כמנצח בגביע הברנבאו, והיה למעשה למאמן הראשון שמנצח בהיכל הקודש עם קבוצה דרום אמריקאית.

"נער הזהב"(Niño de Oro) לא היסס להצהיר שיעדיו הם לאמן את נבחרת מכסיקו ובעיקר את ריאל מדריד. את החלום השני הוא ודאי עוד יזכה להגשים ביום מן הימים, בינתיים הוא הספיק להגשים את החלום הראשון...חלום שהפך לסיוט. במשך שנתיים השיג הוגו בעיקר אויבים והפסדים, יצר מחלוקות רבות (בין היתר כשהחליט לשנות את צבע חולצת הבית מירוק ללבן) ולבסוף קיבל גם מכתב פיטורים. זה לא מנע מאלמריה לתת לו צ'אנס באמצע עונת 08/09 כדי להחלץ מהתחתית. הוגו חזר לספרד; האם לקראת חזרה לריאל מדריד?