חקינטו קווינקוסס
חקינטו פרנסיסקו פרננדז דה קווינקוסס לופז דה ארבינה, כל שמונה המילים האלה הם שמו של אחד מראשוני שחקני ההגנה הגדולים בהיסטוריית המשחק. הוא נולד ב17 ביולי 1905 בבראקלדו אשר בחבל הבאסקים, ובמהרה החל לבעוט בכל הנקלע לדרכו. גדילתו והתבגרותו היו מקבילים לצמיחת הכדורגל בספרד בראשית המאה הקודמת. במועדון הכדורגל המקומי של בראקלדו הוא הפך את התחביב ל...תחביב קצת יותר ממסודר. קשה לומר שהכדורגל היה מקצועני באותה תקופה, אבל ככל שעברו השנים הכדור המוזר והמשחק עם החוקים המוזרים הפך כידוע לדת של ממש.

כשהיה בן 13 עבר משפחתו לגור בעיר הגדולה ובירת חבל הבאסקים, ויטוריה. כבר אז נקרא להבחן בשורות הבקוצה הבכירה של העיר, אלאבס, ולאחר משחק אימון נגד אוססונה ופרמייה מרשימה של 25 פזטות החליט קווינקוסס הצעיר לחזור ולשחק בבראקלדו שם יכל להתבלט יותר. אולם גילו הצעיר מידיי היה בעכריו, והוא נאלץ לפלס דרכיו בעקשנות ועם הרבה מאמץ דרך המועדון הקטן יותר של העיר, דסיירטו דה בראקלדו. שם צבר ניסיון והתחזק פיזית ואתלטית. ב1925, שבע שנים אחרי המבחן הראשון, הצטרף קווינקוסס לקבוצת הבוגרים של אלאבס.

מאותו רגע הפכה הקריירה שלו להצלחה. עם אלאבס הוא ערך הופעת בכורה בליגה הספרדית שהוקמה ב1929, ועד מהרה יצר לעצמו שם בשורותיה שהתפרסם בכל רחבי ספרד. את הבכורה בנבחרת הלאומית הוא ערך בניצחון הגדול על מקסיקו ב30 במאי 1928. ב15 במאי 1920 הוא הוזמן לסגל הנבחרת הספרדית ששיחקה במטרופוליטנו שבמדריד נגד נבחרת אנגליה, לרגל החגיגות של יום "סאן איסדירו". ספרד ניצחה את מי שנחשבה לנבחרת הטובה ביותר באירופה, והנחילה לה למעשה את ההפסד הראשון איי פעם על אדמת היבשת.

ב1931 הגיעה נקודת הציון המשמעותית השניה בקריירה שלו: ריאל מדריד. יחד עם שחקן ההגנה וחברו הטוב קיריאקו, גם הוא מאלאבס, הוא הגיע לבירת ספרדית. יחד עם השוער האגדי ריקרדו זאמורה, שנרכש עונה קודם לכן מאספניול, הורכבה בריאל מדריד הגנת ברזל שלא הייתה כמותה בספרד עד אותם ימים. יש לקחת בחשבון שהמודעות ההגנתית באותם ימים הייתה רחוקה שנות אור מזו של היום. קווינקוסס היה למעשה שחקן ההגנה המשמעותי הראשון בספרד ובריאל מדריד, וכפי שיתברר מאוחר יותר גם אחד מראשוני שחקני ההגנה המשמעותיים בעולם כולו.

הם שילבו טכניקה, כוח ושכל, וכבר בעונתם הראשונה עזרו לריאל מדריד לזכות באליפות ספרד ראשונה בתולדותיה ובפעם היחידה בהיסטוריה - ללא שום הפסד! זאמורה הוציא רק 15 כדורים מהרשת ב18 משחקים, כשהסגנית בילבאו ספגה 23 והשלישית ברצלונה 26.

סנטיאגו ברנבאו אמנם לא היה הנשיא באותה תקופה, אך הוא האיש שעמד מאחורי רכישת שלושת הכוכבים. שנה לאחר מכן הוא הוסיף לגלקטיקוס הראשונים גם את פפ סמיטייר, הכוכב של ברצלונה. ריאל מדריד זכתה באליפות שניה ברציפות, ואחרי עונה שלישית קצת פחות מוצלחת שהסתיימה רק בסגנות (ובזכיה בגביע המלך), הגיע המונדיאל של איטליה 34'' ועמו עוד נקודת ציון חשובה בקריירה של חקינטו קווינקוסס.

במשחק הראשון ספרד ניצחה 3-1 את ברזיל, וברבע הגמר חיכתה לה המארחת איטליה. כידוע, המונדיאל באותה שנה שימש לתעמולה של הדיקטטור הפאשיסט בניטו מוסולוני, אשר בדומה להיטלר שנתיים אחריו השתמש באירופה ספורט לצרכיו. אותו טורניר זכור בעיקר בזכות ה"דחיפה" שקיבלה איטליה לזכות בתואר, בעיקר באמצעות השופטים. ספרד סבלה מכך באופן ישיר. היא ספגה שער אחד מנבדל ברור, אך הצליחה להשוות מרגלי לואיס רגיירו - גם הוא שחקן ריאל מדריד. 90 הדקות וגם שתי המחציות של ההארכה לא הביאו להכרעה, אז שתי הנבחרות נפגשו למשחק חוזר אותו ניצחה איטליה 1-0 בדרך לזכיה מפוקפקת בטורניר. קווינקוסס, אף על פי כן, הצטיין וזכה בתואר השחקן הטוב ביותר בטורניר. העיתונאים הכתירו אותו לשחקן ההגנה הטוב ביותר בעולם באותה תקופה.

בחזרה למדריד, במשך העידן הראשון המוצלח באמת של המועדון המשיכה ריאל להתחרות על האליפות אך בפעם השניה ברציפות לסיים במקום השני, הפעם אחרי בטיס. היא סיימה רק במקום השניה גם בעונת 35-36, אך הצליחה לזכות בגביע הספרדי לאחר גמר היסטורי במסטאייה נגד ברצלונה. קווינקוסס היה בלתי עביר, ריאל מדריד חתמה את הפרק הראשון בכדורגל הספרדי עם זכיה בתואר וניצחון על היריבה המושבעת. הפרק שלפני מלחמת האזרחים.

במשך שלוש שנות המלחמה לא שוחק כמובן כדורגל בספרד. כשהסתיימה, מרבית השחקנים לא היו באזור ומלאכת השיקום הייתה קשה ביותר. קווינקוסס דווקא היה בין ארבעת המדרידיסטאס שנשארו והמשיכו לשחק בקבוצה גם אחרי המלחמה, אך הקריירה שלו כבר הייתה בשלבים אחרונים בהחלט. הוא העניק עוד שלוש שנים למועדון המשתקם, עד שפרש בגיל 34 ממשחק פעיל. ב8 בצדמבר 1942 זכה הבלם האגדי למשחק פרידה מיוחד כמחווה שכל הכנסותיו הלכו לכיסו כמענק (150,000 פזטות בסך הכל).

לאחר הפרישה עבר קווינקוסס לעמדת המאמן. הוא החל את הדרך בחליפה בסראגוסה, ולאחר עונה לא מוצלחת בסיומה ירדה הקבוצה לליגה השניה מונה למאמן הלאומי של נבחרת ספרד (1945). לאחר שני משחקים בלבד בהדרכת הסלקסיון - תיקו אחד וניצחון אחד מול פורטוגל - קיבל קווינקוסס קריאה מסנטיאגו ברנבאו וריאל מדריד שהייתה שרויה בתקופה הקשה בתולדותיה, ונענה מיד בחיוב. הוא אימן את הקבוצה במשך עונה אחת, זכה איתה בגביע המלך אך המקום הרביעי בו סיימה הקבוצה בליגה סללה את דרכו לשוק מחפשי העבודה. מחליפו, בלטאזר אלבניז, היה גרוע אפילו יותר והוביל את הקבוצה לעונה הגרועה בתולדותיה (47-48). אז ברנבאו שוב הזעיק את קווינקוסס, שהדריך את הקבוצה לעונה טובה יותר אך לא טובה מספיק. עוד באמצע העונה נטש המאמן ואגדת העבר את כס המאמן, וב1948 מונה למאמן ולנסיה.

את הצ''ה הוא אימן במשך שש עונות, במהלכן סיימה הקבוצה פעמיים בסגנות הליגה, שלוש פעמים במקום השלישי ופעם אחת בחמישי. לאחר מכן אימן עונה באתלטיקו מדריד (54-55, מקום שמיני), ולאחר מכן חזר פעם נוספת לסראגוסה. העונה הראשונה הייתה בינונית מאוד והקבוצה סיימה במקום התשיעי בלבד, ואת השניה הוא כבר הצליח לסיים עקב התוצאות הרעות. התחנה האחרונה בקריירת האימון שלו הייתה שוב ולנסיה, אליה חזר ב1958. העונה הראשונה מבין שתיים אחרונות הסתיימה במקום הרביעי, את השניה הוא שוב לא סיים. בסך הכל, קווינקוסס ישב על הספסל הולנסיאני 188 פעמים, שני בהיסטוריה רק לאלפרדו די סטפאנו.

פרט לקריירה הספורטיבית שלו השתתף חקינטו קווינקוסס גם בשלושה סרטים ספרדיים, שלושתם מן הסתם עוסקים בכדורגל. ב10 במאי 1997, כשהוא בן 91 שנים, הלך קווינקוסס לעולמו בביתו שבולנסיה. הוא זכה עם ריאל מדריד בשתי אליפויות ובשני גביעי מלך כשחקן, ובגביע נוסף כמאמן. לזכותו רשומות 25 הופעות כשחקן במדי נבחרת ספרד.