כך התחילה המורשת

כך התחילה המורשת

ריאל מדריד היא המועדון הגדול בהיסטוריה של הכדורגל מאז ומעולם. בזכות השניים האלה, דון אלפרדו ופרנץ פושקאש, ויחד עם פאקו חנטו, השחקן היחיד בהיסטוריה שזכה 6 פעמים בגביע החשוב מכולם - התחילה המורשת. שבוע לפני גמר ליגת האלופות - שיעור היסטוריה מרתק על חמש הזכיות הרצופות של ריאל מדריד במפעל בין השנים 1955-1960 וגם על הזכייה בגביע השישי ב-1966. תבלו.

גביע אירופה הראשון: עונת 1955/56

זו הייתה העונה הראשונה של המפעל האירופי וכמה סמלי שריאל מדריד הייתה זו שזוכה בו. זו הייתה רק תחילת הדרך של השושלת של ריאל מדריד, שמאז אותו הרגע גביע אירופה הפך לאובססייה שלה. הקבוצה של סוף שנות ה-50 שזכתה בגביע 5 פעמים ברציפות, הישג שאף קבוצה לא הייתה קרובה אפילו לשחזרו - נחשבת עד היום לאחת הטובות בהיסטוריה של המשחק, אם לא הטובה ביותר. ריאל מדריד של אז הייתה 'הקבוצה האירופית' הראשונה, שקיבצה אליה שחקנים מכל העולם, כמו שאמר שגיא כהן בתוכנית 'העשירייה', למי שיש את ערוץ הגולד מביניכם.

העונה האירופית: המפעל בשנתו הראשונה, יוזמה של עורך עיתון ה'לאקיפ' הצרפתי, גבריאל הנוט, הורכב מ-16 קבוצות, שבע מהן אלופות כמובן. בין הקבוצות החזקות הנוספות שהיו ניתן למצוא את מילאן, פ.ס.וו איינדהובן, ספורטינג וגם ריימס שתגיע לגמר ושם, אתם יודעים... במשחק הנוק-אאוט הראשון פגעה ריאל יריבה חביבה משוויץ ולא התקשתה להשיג ניצחון כפול. 2:0 בסרווטה עם שערים מאוחרים, ו-5:0 קל בברנבאו, במהלכו כבש די-סטפאנו את שעריו הראשונים במדי ריאל מדריד באירופה. אחרי שעה של כדורגל לוח התוצאות כבר הראה על מאניטה וריאל מדריד די ריחמה על היריבה החביבה.

ברבע הגמר, ריאל הביסה 4:0 את פרטיזן בברנבאו(קטסאנו עם צמד וחנטו ודי-סטפאנו הוסיפו) והגיעה לגומליו כדי לטייל. אבל זה היה יכול להיות לא נעים. שלוש דקות לסיום כבש מילוטינוביץ' את השער השלישי בפנדל וגרם לדפיקות לב מיותרות. ריאל סיימה משחק בלי להבקיע - אירוע בהחלט לא שכיח, אבל זה לא חשוב. בינתיים, מילאן וריימס הרשימו עם 8 שערים בשני המשחקים והיה ברור שהן המתמודדות העיקריות של ריאל מדריד על התואר. בחצי הגמר ריאל פגשה את מילאן במה שהתחיל מסורת ארוכת שנים של משחקים. ריאל הובילה פעמיים ומילאן השוותה ולא ויתרה, עד שאולסן, עוד במחצית הראשונה, ודי-סטפאנו כמובן - הביאו למקדמה שאמורה להספיק בגומלין. איגליסאס העלה את ריאל ליתרון אך שם התחיל מאזן החוץ הלא טוב נגד מילאן, שכבשה בשני פנדלים של דל-מונטה וניצחה 2:1.

הגמר: אלה היו ימים אחרים בכדורגל העולמי. ריאל הובילה את המשחק ההתקפי המושלם עם חמישה חלוצים. ה-13 ביוני 1956. האצטדיון בפריס היה גאה לארח את הגמר האירופי הראשון. ריאל סיימה רק שלישית בליגה, נו, המחלה הזו של התמקדות רק באירופה נולדה הרי לא מאתמול-שלשום - והייתה חייבת לזכות בגביע. ריימס לא באה לשתמש כתפאורה ועשתה את הבלתי-ייאמן עם יתרון כפול אחרי עשר דקות. אבל אז הגיע די-סטפאנו שצימק עם שער אירופי חמישי, בדיוק כמו הקטור ריאל - הארגנטינאי השני בסגל. הקטור השווה בדקה ה-30 ובמחצית השנייה מרקיטוס ביצע מהפך מושלם בדקה ה-69. ריאל חתם את הגביע עבור ריאל בדקה ה-79 עם ה-4:2, וריימונד קופה המצוין רק הביט מהצד במיגל מוניוז הקפטן מניף את הגביע, ברוטינה שתחזור על עצמה בשנים הקרובות.



הרכב ריאל: חואן אלונסו; מרקיטוס, אטיאנזה, לסמס; מיגל מוניוז, זארגרה; חוסליטו, מארסל, הקטור ריאל, פאקו חנטו ואלפרדו די-סטפאנו.

גביע אירופה השני: עונת 1956/57

הבסיס ההתקפי הבלתי-רגיל מהעונה שעברה נשמר, ואליהם הצטרף עוד כוכב צרפתי ענק - ריימונד קופה. גמר קודם לכן הוא היה בצד הלא-נכון כמו שאמרנו, והפעם הוא עבר לקבוצת המנצחים. זו הייתה אחת העונות הגדולות בהיסטוריה של המועדון אם לא הגדולה מכולן. האליפות חזרה הביתה עם עונת שיא של די-סטפאנו עם 31 שערי ליגה ב-30 הופעות, גביע אירופה שני ברציפות וריאל זכתה בעוד תארים זניחים כמו הגביע הלטיני אחרי ניצחון ענק על מילאן(5-1) וגם 'גביע העולם הקטן'.

העונה האירופית: קבוצות חדשות הגיעו לטורניר גביע אירופה לאלופות - בורוסיה דורטמונד, ריינג'רס ועוד. היריבה הראשונה של ריאל הייתה ראפיד וינה שנעצרה עונה קודם לכן ע"י מילאן ברבע הגמר. המשחק הראשון נערך בברנבאו וריאל השיגה 4:2 קליל. די-סטפאנו כבש צמד תוך עשרים דקות, האוסטרים צימקו ומארסל הוסיף צמד. שער נוסף, עמוק בתוספת הזמן - השאיר למארחת סיכוי בגומלין. ובגומלין, כמו בגומלין - ריאל באה כדי לנוח. האוסטרים כבר הובילו 3:0! מול אצטדיון מפוצץ ב-60 אלף אוהדים, אבל די-סטפאנו צימק בדקה ה-60. ה-3:1 הביא למשחק נוסף, בעידן בו לא הייתה חשיבות לשערי החוץ. ריאל עשתה את העבודה עם 2:0 כשחוסאיטו כובש כבר בדקה הראשונה וקופה מכפיל בשערו הראשון באירופה במדי הקבוצה.

ברבע הגמר פגשה ריאל את ניס והפעם השיגה ניצחון כפול - 3:0 בברנבאו ו-3:2 מפתיע בצרפת. משחק מסקרן נערך בין בילבאו ויונייטד, כשהאנגלים ביצעו קאמבק מרשים והיו ליריבה של ריאל מדריד בחצי הגמר, כשפיורנטינה החזקה מנגד עושה את העבודה מול הכוכב האדום בלגראד עם 1:0 בבית ותיקו מאופס בחוץ. ונחזור לריאל - במחצית לא היו שערים אבל ריאל השתפרה במחצית השנייה בברנבאו וניצחה 3:1 לעיני 120 אלף אוהדים בטירוף. בגומלין באנגליה היא כבר הובילה ביתרון כפול(קופה שוב וגם הקטור ריאל) אך שמטה את היתרון בדרך ל-2:2. החלוצים האנגלים מעולים של יונייטד שהבקיעו 9 ו-8 שערים במפעל בהתאמה - דניס וילות' וטומי טיילור - לא עזרו. ומה בריאל? שומרים כוחות לגמר...

הגמר: פיורנטינה האיטלקית כאמור עמדה בין ריאל מדריד לגביע אירופה נוסף, אבל בצ'מרטין המפוצץ לעיני 120,000 אוהדים - לא היה לה סיכוי. האיטלקים הציגו הגנה חזקה, כרגיל, מה שאפיין אותם לאורך כל הטורניר(הרבה גולים הם בטח לא הבקיעו) - אבל במחצית השנייה הסכר נפרץ. זה קרה עם פנדל של אלפרדו די-סטפאנו שהוכשל אחרי שקיבל כדור עומק נפלא בדקה ה-69. פאקו חנטו, איך לא, הכפיל את התוצאה בדקה ה-75 בואסילינה נהדרת ונתן את האות לחגיגות. התאריך המקסים היה הפעם ה-30 במאי 1957.


הרכב ריאל: אלונסו; מרקיטוס, טורס, לסמס; מיגל מוניוז, זאגרה; ריימונד קופה, מתאוס, הקטור ריאל, פאקו חנטו ואלפרדו די-סטפאנו

גביע אירופה השלישי: עונת 1957/58

טרבל היסטורי הוחמץ רק בגמר הגביע, ודווקא בברנבאו - אחרי הפסד 2:0 לאתלטיק בילבאו. עוול היסטורי שריאל מדריד לא הצליחה לתקן עד היום. המאבק בליגה מול אתלטיקו היה לא פשוט ושני משחקי הדרבי הסתיימו ללא הכרעה, אבל בקרב האמיתי ריאל מדריד ניצחה והוסיפה עוד אליפות לארון. בגביע אגב, הסיפור היה שונה כשריאל פירקה 4:0 את אתלטיקו ב-1/8 הגמר ואף השלימה ניצחון כפול, אך זה לא עזר לה.

העונה האירופית: זו הייתה עונה שתיזכר דווקא בנסיבות טראגיות עם אסון המטוס של מינכן כששמונה שחקני מנצ'סטר יונייטד מצאו את מותם. עונת 57/58 הייתה הראשונה בה קבוצות מהרפובליקה של אירלנד, צפון אירלנד וגם גרמניה - לקחו חלק במפעל. תורכיה החליטה שלא לשלוח אף קבוצה. סביליה הוזמנה לייצג גם כן את ספרד חוץ מריאל מדריד. שוב, כמו בעונה שעברה - ריאל מדריד קיבלה פטור מהשלב המוקדם בניגוד ל-23 הקבוצות האחרות. היריבה הראשונה והמסכנה של ריאל הייתה ר.אמברס הבלגית. במשחק החוץ זה עוד היה צמוד עם ניצחון 2:1 בלבד מצמד של די-סטפאנו - אבל בגומלין הגיעה התפוצצות ראשונה של ריאל ולא אחרונה לאותה עונה עם 6:0 ענק.

אבל זה עוד כלום לעומת השמינייה שספגה סביליה - ועד היום זהו הניצחון הכי גדול של ריאל מדריד במסגרת אירופית. די-סטפאנו כבש רביעייה, קופה הפגיז צמד וגם מארסל וחנטו השתתפו בחגיגה. בגומלין סביליה ניסתה להציל מעט מכבודה האבוד והובילה אפילו 2:0 אבל ריאל השוותה ל-2:2 מצמד של חסוס מאריה פרדה. בינתיים במפעל, יונייטד התגברה על הכוכב האדום ומילאן עברה את דורטמונד. אייקס הובכה ע"י ואסאס ההונגרית עם תבוסה קשה במשחק החוץ, וזו גם היריבה של ריאל מדריד בשלב הבא. לרוע מזלה של הואסאס המפתיעה, המשחק הראשון נערך בברנבאו וההתמודדות הוכרעה עם 4:0 קל, כשדי-סטפאנו כובש שלושער. בגומלין ריאל הפסידה 2:0. בינתיים, מילאן החזקה פירקה 4:0 את יונייטד וקיוותה לתת פייט בגמר, וכך היה.

הגמר: האצטדיון בבריסל היה גאה לארח לעיני 70 אלף איש את הקרב בין שתי הקבוצות הטובות באירופה. גם למילאן היו כוכבים, כמו הדרום-אמריקאים, חואן שאפינו שהרשית 5 פעמים באותה עונה כולל אחד בגמר, וגם ארנסטו גרילו. המחצית הייתה מאופסת באופן מפתיע. בדקה ה-59 מילאן הדהימה כשעלתה ליתרון עם פצצה של שאפינו מתןך הרחבה, אך די-סטפאנו, בעונת השיא שלו באירופה עם 10 שערים - השווה בדקה ה-74 בבעיטה חזקה גם כן. גרילו העלה שוב את מילאן ליתרון שלוש דקות אחר-כך - אבל אז הקטור ריאל השווה והמשחק נקלע להארכה. ואז הגיע פאקו חנטו, אולי הווינר הכי גדול בגביע אירופה - וניצח את המשחק בדקה ה-107. בראיון לאתר של אופ"א במרוצת השנים הוא אמר על המשחק - "זה היה המשחק הכי קשה. הזכייה הראשונה הייתה הכי מרגשת, החמישית הייתה הכי מטורפת בגלל הרצף, והשלישית - זה המשחק שהיה הכי קשה. נקלענו להארכה ואתה חושש לקחת סיכונים, אבל ניצחנו". בהרכב ריאל באותו משחק היו לא פחות מ-4 שחקנים לא ספרדים, והבולט בהיעדרו היה הקפטן מיגל מוניוז שרוב העונה היה פצוע.
 

הרכב ריאל: אלונסו; אטיינסה, סנטאמרייה, לסאנס; חואן סאנסטיסטבאן, זאראגה; ריימונד קופה, חוסאיטו, הקטור ריאל, פאקו חנטו ואלפרדו די-סטפאנו

גביע אירופה הרביעי: עונת 1958/59

אל קבוצת החלומות הצטרף ההונגרי הנפלא פרנץ פושקאש שהגיע עם עודף משקל ובגיל לא צעיר, אבל היה נפלא ממשחקו הראשון ועד האחרון בקבוצה. למרות עונת בכורה נהדרת עם 21 שערי ליגה - ריאל איבדה את תואר האליפות אחרי תבוסה לא נעימה בסאן-ממס של בילבאו וראתה את בארסה חוגגת על חשבונה. גם בגביע החנרליסימו נחלה ריאל אכזב עם הפסד כפול לברצלונה בחצי הגמר, אבל הדבר החשוב ביותר - הגביע עם האזניים הגדולות נשאר של ריאל מדריד, עם זכייה רביעית ברציפות, והפעם בשחזור של הגמר הראשון בו ניצחה את ריימס הצרפתית.

העונה האירופית: שאלקה הגרמנית הייתה הקבוצה המרכזית החדשה במפעל יחד עם אתלטיקו מדריד(סיימה כסגנית של ריאל עונה קודם לכן), שהדיחה אותה בשלב רבע הגמר. בחצי הגמר קיבלנו דרבי ענק בין ריאל לאתלטיקו, אבל עוד לפניכן - ריאל התגברה על בשיקטאש התורכי בשלב הראשון עם 2:0 בברנבאו ו-1:1 בתורכיה, כשהקשר האחורי סאנטיסטבאן מפתיע עם שני שערים באותם המשחקים. בשלב הבא, סטאנדרד ליאז' הבלגית איימה להדיח את ריימס לאחר 2:0 נהדר בבלגיה - אבל הצרפתים נתנו בראש בגומלין עם שלישייה כאשר פונטאין, מלך שערי המפעל האירופי באותה עונה עם 10 - כבש צמד באותו הערב. ריאל פגשה את וינה האוסטרית בשלב רבע הגמר. אחרי תיקו מאופס במשחק הראשון הגיעה שביעייה בברנבאו. די-סטפאנו כבש רביעייה וגם מטאוס, הקטור ריאל ופאקו חנטו השתתפו בחגיגה.

בטח שאלתם את עצמכם מה עם פושקאש. הוא כבש את השער האירופי הראשון שלו בדרבי נגד אתלטיקו, בפנדל. קודם לכן, אתלטיקו עלתה ליתרון מפתיע שבוטל כבר אחרי שתי דקות. במשחק הראשון ריאל ניצחה 2:1, אבל בחוץ היא הפסידה 1:0 בתצוגה חלשה מאוד. הקבוצות נפגשו לדרבי מכריע במשחק שלישי בסדרה שנערך בלה-רומראדה של סראגוסה, וכאן לאתלטיקו לא היה סיכוי. די-סטפאנו ופושקאש, צמד שעוד יאמלל את הגנות אירופה - כבשו את השערים וריאל ניצחה 2:1 בדרך לגמר רביעי ברציפות.

הגמר: הפעם נערך על אדמת גרמניה, במגרש בשטוטגארט לעיני 72 אלף אוהדים. האגדה מספרת שחלקם אפילו לא הספיקו להתיישב כשמתאוס העלה את ריאל ליתרון אחרי פחות מדקה כשחדר לרחבה יפה מצד שמאל ושלח כדור חלש לפינה הרחוקה ופנימה בעזרת הקורה. די-סטפאנו כבש את השני ממש עם פתיחת המחצית השנייה, עם סיבוב מהיר ובעיטה שטוחה וחדה לרשת, כמו שהוא אוהב - ולא הותיר לקבוצה הצרפתית שום סיכוי לנקמה. ריאל התעסקה בלהשתעשע והמשיכה עם משולשים שתיסכלו את הקבוצה הצרפתית 2:0 לריאל מדריד בגמר וגביע נוסף בארון.
 

הרכב ריאל: דומינגז; מרקיטוס, סנטאמרייה, זאראגה; סנטיסטבאן, רואיז; ריימונד קופה, מתאוס, הקטור ריאל, פאקו חנטו ואלפרדו די-סטפאנו


גביע אירופה חמישי: עונת 1959/60

כל דבר שנדבר עליו חוץ מאותו גמר היסטורי בהאמפדן פארק בגלאזגו יהיה מינורי, לא מעניין ושווה כקליפת השום ריאל אמנם סיימה עונה שנייה ברציפות ללא אליפות כתוצאה מהפרש שערים נחות(58-56) מהיריבה המרה ברצלונה(ניצחה בקלאסיקו 4 מחזורים לסיום העונה), וגם איבדה את הגביע עם הפסד 3:1 ליריבה שנואה אחרת - אתלטיקו מדריד(פושקאש צימק) - אבל על הגביע עם האזניים הגדולות אף-אחד לא היה מוכן לוותר.

העונה האירופית: זו הייתה העונה הראשונה של ברצלונה בטורניר החשוב מכולן(רמז: היא תבין טוב מאוד מי השולטת) ואליה הצטרפו עוד פנים חדשות - ריינג'רס, פנרבחצ'ה, אולימפיאקוס ופורטו, וכמובן איינטראכט פראנקפורט. מילאן המשיכה לההשתתף בתחרות שנה אחרי שנה אך הובכה ע"י ברצלונה כבר בשלב הראשון. יאנוסה הייתה היריבה הראשונה של ריאל באותה עונה והיא קיבלה בראש. 7:0 חלק בברנבאו עם שלושער ראשון של פושקאש באירופה(את המנה העיקרית הוא שמר לגמר) וגם צמד של הררה ושערים של די-סטפאנו ומתאוס. בגומלין ריאל ניצחה 5:2 והמשיכה לשלב הבא - רבע הגמר. ריאל הובילה 2:0 קליל בצרפת אך נכנעה לשלושער של נורנברג והפסידה 3:2. בברנבאו זה היה סיפור אחר עם לחץ אדיר על השער החל מהדקה הראשונה. פפילו, חנטו ודי-סטפאנו כבשו ופושקאש קינח במחצית השנייה עם ה-4:0.

ברצלונה של הלניו הררה המשיכה להרשים ואחרי 5:1 על מילאן היא פירקה 9:2 בסיכום שני המשחקים יריבה מאנגליה. ואז המזל הרע שלה סידר לה את ריאל מדריד, בטח כשהמשחק הראשון בברנבאו. די-סטפאנו, שהתעלל בבארסה שנים ארוכות והיה מלך השערים של הקלאסיקוס עד שבא המסי - כבש צמד, די-סטפאנו הבקיע בין לבין וריאל ניצחה 3:1. תוצאה שחזרה על עצמה גם בגומלין. למעשה, פושקאש כבש צמד וחנטו הוסיף אחד - ובארסה רק הצילה מעט מכבודה האבוד עם שער מצמק דקה לסיום המשחק. פרנקפורט הראתה מנגד שגם היא קבוצה עם התקפה מפלצתית, כשכבשה שתי שישיות לריינג'רס והעפילה לגמר בסטייל.

הגמר: לא פחות מ-128 אלף איש נדחסו כדי לצפות במה שיזכה בעתיד לכינוי 'משחק הכדורגל הגדול בהיסטוריה'. התאריך הזכור לטובה היה ה-18 במאי 1960. כזכור, 42 שנה אחר-כך(פחות שלושה ימים), בדיוק באותו מגרש - וולה בלתי-נשכח של זידאן יביא לריאל מדריד את גביע האלופות התשיעי בתולדותיה, בשנת המאה של המועדון מס' 1 בעולם. אבל אז, באותו ערב - זו הייתה הגאונות של פרנץ פושקאש ואלפרדו די-סטפאנו, הצמד שהאכיל את אירופה במרור. פראנקפורט, ששיחקה עם 11 גרמנים, כבר עלתה ליתרון משער של קרס בדקה ה-18 אחרי כדור מעולה מצד ימין והחלה לפנטז על הגביע. So what.

די-סטפאנו השווה בדקה ה-27 עם שער קלאסי מתוך הרחבה אחרי עבודה טובה של דידי קנאריו הברזילאי שהצטרף באותה עונה. שיתוף הפעולה בין השניים סידר לריאל גם את המהפך. הברזילאי הדף, שוער הגרמנים השמיט לא טוב ודי-סטפאנו כרגיל היה ראשון לריבאונד. הביטחון של ריאל עלה לשמיים ופרנקפורט עמדה על המגרש כמו ניצבים. מהלך משולש נפלא של חנטו(בעקב) ודי-סטפאנו הסתיים בבעיטה שעם עזרה של שחקן הגנה פגעה בקורה. ממש לפני שהשופט שורק למחצית - פושקאש ניצל תרדמת בהגנה, היה מהיר יותר מהבלם ותקע את הכדור עמוק ברשת העליונה עם פצצה אדירה מהצד. 3:1 לריאל במחצית.

משחק המסירות היה אלמנט משמעותי בריאל מדריד ההיא, לא הגבהות סתמיות מצד לצד. די-סטפאנו הכניס כדור עומק לחנטו שקיבל פנדל לא צודק. פושקאש אמר תודה ובעט פנימה. בדקה ה-60 ריאל כבשה שוב, והפעם במתפרצת קטלנית אחרי קרן של הגרמנים. חנטו קיבל כדור עומק ורץ עד הקו וסיים עם הגבהה לפדחת של פושקאש. ופושקאש סיים את זה ברשת. ריאל המשיכה לתקוף והרמה טובה של חנטו הגיעה לדי-סטפאנו, אבל אגון לויי הגרמני רשם הצלת ענק. בדקה ה-71 הגיע השישי. פושקאש השתלט על כדור ברחבה, הסתובב ושלח פצצה לחיבור ברגל שמאל. בגמר גביע אירופה הראשון בו הוא פותח בהרכב - הוא עונה עם 4 שערים. פושקאש בריבוע. סטיין צימק אחרי דקה, די-סטפאנו כבש שער נוסף וסגר שלושער וסטיין צימק שוב. 7:3 ענק בסיום וגביע אירופה חמישי לארון של ריאל מדריד. הראשון של מיגל מוניוז בתור מאמן, שנתיים אחרי שפרש ממשחק פעיל.

"זו הייתה תצוגה מדהימה של השחקנים הלבנים. ככה הכדורגל צריך להיות משוחק", נכתב באל-מונדו דפורטיבו על אותו משחק. אותו גליון היה בסה"כ 8 דפים, ושניים מהם היו על המשחק הגדול שריתק את כל ספרד. "פראנקפורט הובילה ונלחמה בהתחלה, אבל גם אחרי השער הראשון הם ידעו שהם לא מסוגלים לעצור את ההתקפה של ריאל מדריד". "עלינו להעריך את מה שריאל מדריד עושה, היא השקיעה נכון בשחקנים הנכונים וקיבצה אליי את הטובים ביותר. התהילה שלה משדרגת את כל ספרד", נכתב עוד בעיתון הקטלוני. אלפרדו די-סטפאנו אמר על אותו גמר - "זה משחק שבחיים לא נשכח. היה לקבוצה הזו הכל - חומר אנושי טוב, כישרון בלתי-רגיל וחיבור ענק. נתנו מלא הצגות, אבל זה היה אחד המשחקים הטובים ביותר שלנו".

הרכב ריאל: רוגליו דומינגז; מרקיטוס, חוסה סנטאמריה, פאצ'ין; וידאל, זאראגה; דידי קנאריו, דה-סול, פרנץ פושקאש, פאקו חנטו ואלפרדו די-סטפאנו

גביע אירופה השישי: עונת 1965/66

חמש שנים עברו מאז הפעם האחרונה בה גביע אירופה נחת בארון של ריאל מדריד, בהן זכתה ריאל בחמש אליפיות רצופות בספרד. הפעם ריאל איבדה את הכתר המקומי אבל החזירה לעצמה את התואר החשוב באמת. זו הייתה גם הזכייה הראשונה במפעל ללא אלפרדו די-סטפאנו הגדול שעזב בסיום עונת 63/64 ועבר לשחק בשורות אספניול. כמה סמלי שבסיום אותה עונה, כשריאל זוכה בגביע - דון אלפרדו הודיע על פרישה ממשחק והותיר מאות אלפי מדרידיסטות ואוהדי כדורגל עצובים, וזו גם הפעם האחרונה בה ריאל זוכה בתואר הזה - עד הספטימה בעונת 97/98
.
העונה האירופית: הפעם ריאל התחילה את הדרך בשלב מוקדם יותר, שלב 1/16 בו פגשה את פיינורד ההולנדית. פושקאש העלה את ריאל ליתרון אך ריאל הורידה את הרגל מהגז וההולנדים נהנו מתמיכה טובה של הקהל הביתי וביצעו מהפך, 2:1 בסיום. בברנבאו, כמו שכתבתי עשרות פעמים אולי בכתבה הזו - זה היה סיפור אחר. מאניטה ענקית על הפרצוף של אלופת הולנד. פושקאש הנפלא כבש רביעייה(שלושער תוך חצי שעה) וגרוסו הוסיף שער נוסף. שאר הקבוצות שנראו טוב היו אינטר, מחזיקת הגביע, וגם יונייטד שתפרק את בנפיקה של אאוסביו בשלב רבע הגמר. בדיוק באותו שלב אנחנו פגשנו את אנדרלכט. הבלגים הדהימו את ריאל עם שער מהיר כבר בדקה השנייה וריאל הפסידה 1:0 במשחק הראשון. בברנבאו..תמשיכו אתם. ריאל הובילה כבר 4:0 מצמדים של אמאנסיו ופאקו חנטו, אך הבלגים כבשו שני שערים מצמקים בשבע הדקות האחרונות. שער אחד נוסף היה מחולל סנסצייה אדירה.

פושקאש לא שיחק בגומלין. זו הייתה העונה הגרועה ביותר שלו בריאל מדריד - בגלל פציעה ארורה. הוא רשם 14 הופעות בלבד, אבל ריאל הסתדרה בלעדיו. בחצי הגמר ריאל פגשה את אינטר, ולריאל היה חשבון פתוח איתה. ריאל ניצחה 1:0 בברנבאו משער של הקשר הספרדי פירי שהגיע עונה קודם לכן. בגומלין ריאל סיימה בתיקו 1:1 מכובד בסאן-סירו. אמאנסיו כבש ראשון והאיטלקים השוו במחצית השנייה. בחצי הגמר השני, פארטיזן בלגראד הצליחה לעצור את מנצ'סטר יונייטד ועלתה לגמר עם 2:1 בסיכום שני המשחקים.

הגמר: אצטדיון היסל בברוז היה גאה לארח, והתאריך היה הפעם ה-11 במאי. ריאל התקשתה מאוד מול הסגנון האגרסיבי של פרטיזן שהגיעה למצב מעולה במחצית הראשונה אך החמיצה. בדקה ה-55 השער שלה הגיע: ואסוביץ' נגח נפלא לרשת אחרי הגבהה מצד ימין. בדקה ה-70 ריאל השוותה - אמאנסיו קיבל מסירה טובה, עשה צחוק מהבלם שלו וגילגל לרשת. פרננדו סרנה קנה את עולמו בדקה ה-76 אחרי שבעט נהדר מחוץ לרחבה וביצע את המהפך. 2:1 לריאל מדריד בסיום, וזו הייתה ריאל מדריד קצת אחרת - לא קבוצת כוכבים עם סקוררים גדולים, אלא קבוצה המושתת על 11 שחקנים ספרדים. עוד שוני בגמר הזה היה המערך שדומה יותר ל-4-2-4 - שחקן הגנה נוסף, עם מנואל סאנצ'יז, שאת הבן שלו בטח ראיתם משחק. לא הזכייה הכי מבריקה במפעל אבל חשובה מאין כמוה. זו הייתה הזכייה האחרונה של פאקו חנטו בגביע אירופה - זכייה מס' 6, שיא שלא נשבר וכנראה לא יישבר לעולם.
 


הרכב ריאל: חוסה ארקוסטיאן; פאצ'ין, דה-פליפה, זוקו, מנואל סאנצ'יז; פירי, ואלסקס; סרנה, אמאנסיו, גרוסו ופאקו חנטו

ריאל הגיעה לגמר עוד שלוש פעמים נוספות: ב-1961-62 היא נכנעה לבנפיקה של אאוסביו(5-3), ואחרי המשחק אאוסביו אמר - "האוהדים לקחו לי את הכל - החולצה, הגרביים, הנעליים. אבל על החולצה של אלפרדו די-סטפאנו הגדול שמרתי היטב - בתחתונים". ; ב-1963-64 היא הפסידה לאינטר 3:1; ובעונת 1980-81 היא נכנעה לליברפול 1:0.
הקינטה דל-בויטרה, הקבוצה שפירקה את הליגה הספרדית וזכתה ב-5 אליפויות ברציפות ב-1985-1990 - היא כנראה הקבוצה הכי חזקה בהיסטוריה של ריאל שלא זכתה בגביע החשוב מכל(3 פעמים הגיעה לחצי הגמר). ואולי גם ריאל מדריד מודל 02/03 שנהנתי כל-כך לראות בתור ילד.