קרלוס סנטיאנה
קרלוס אלונסו גונזאלס נולד ב23 באוגוסט 1952, בעיר הקאנטברית סאנטיאנה דל מאר. הוא החל לשחק כדורגל בעיר הולדתו, אך זמן קצר לאחר שהחל את הקריירה הוא נרכש ע"י קבוצת סאטליט, הקבוצה של העיר בארדה, הסמוכה לסאנטיאנה דל מאר. בקבוצת הילדים של בארדה הוא פגש את מאמנו הראשון, ואלנטין קואטארה, אותו זוכר קרלוס לטובה עד היום כמאמן שהתווה לא את הדרך. בתחילת הדרך תפקידו במגרש לא היה מוגדר בבהירות, הוא שיחק לפעמים כחלוץ קלאסי בתוך הרחבה ולפעמים מעט מאחור.

בסוף שנות השישים חלה ההתקדמות המשמעותית בקריירה הספורטיבית של סאנטיאנה. הקאנטבריאן הצעיר נקרא ע"י חוסה אמיליו סנטמאריה לנבחרת הנוער של ספרד, כדי להשתתף במשחק נגד צרפת. שנה לאחר מכן, בעונת 1970/71, הוא נרכש ע"י ראסינג סאנטנדר, הקבוצה המובילה של מחוז קאנטבריה. בקיץ 71, לאחר עונה אחת מוצלחת בראסינג, ריאל מדריד פתחה את הארנק ורכשה את הכישרון הצעיר תמורת 26 מיליון פזטות.

סאנטיאנה הציג יכולת נפלאה כבר בעונת הבכורה שלו במדים הלבנים, עם 10 שערי ליגה שעזרו לריאל לזכות באליפות, 3 בגביע ועוד שניים בגביע אופ"א. בסיום אותה עונה הקריירה שלו הייתה בסכנה רצינית, לאחר שהתגלתה אצלו בעייה בשתן. רופאי ריאל מדריד הזעיקו אורולוג מומחה, ולמרות שכל העיניין היה אמור להישמר בסוד, הוא פורסם בשערי כל עיתוני ספרד ב7 במאי 72. סאנטיאנה אובחן כחולה באנומליה מולדת, שפגעה בשתי כליותיו. בסופו של דבר, לאחר שכבר נפוצו שמועות על כך שהוא ייאלץ לפרוש מכדורגל, הרופאים בישרו לו שהוא יכול להמשיך כרגיל בחייו הספורטיביים.

לאחר סיום הפרשה, בעונה שלאחר מכן, ריאל עברה משבר ולא הצליחה לזכות באף תואר. למרות זאת, מבחינה אישית סאנטיאנה נתן אתה תפוקה הדרושה, כאשר סיים כמלך השערים של הקבוצה בליגה(10 שערים) ובגביע אירופה(5). הזיכרון הטוב ביותר שלו מאותה עונה היה ודאי משחק הפרישה לכבוד פאקו חנטו, בו הוא זכה לשתף פעולה עם שחקנים גדולים כמו יוזביו, בנה, דוברין וחנטו עצמו.

יכולתיו ההתקפיות של סאנטיאנה היו נפלאות. התמצאות ברחבה, ראיית משחק וסיומת נהדרת מול השער. משחק הראש שלו היה פנומנלי, ונחשב עד היום כטוב ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי. הוא היה המנייה הבטוחה בהתקפה של ריאל עד אמצע שנות השמונים, שמר על יציבות לאורך כמעט כל שנותיו הרבות בקבוצה, ובעיקר כבש. כבש הרבה. הוא היה שותף ב9 אליפויות, מלך השערים של הקבוצה בליגה ב7 עונות, כולל 24 שערים ב34 באליפות הגדולה של עונת 77-78 ו23 שערים באליפות של 79-80. הוא זכה עם ריאל ב2 גביעי אופ"א הרצופים בשנות השמונים, אך על התואר האירופאי המשמעותי, גביע אירופה לאלופות, הוא לא הצליח לשים את ידיו. ב1981 הוא כבש 3 שערים במפעל, שער אחד בשלב הראשון נגד לימריק, שער ניצחון נגד הונבד בשמינית הגמר ושער אחד בניצחון על אינטר בחצי הגמר, אך ריאל נכנעה בגמר 1-0 לליברפול הגדולה.

רגע מאכזב נוסף בקריירה האירופאית של סאנטיאנה הוא בגמר גביע המחזיקות של עונת 82/83. ריאל פגשה בגמר את אברדין הסקוטית, והפסידה 2-1 בהארכה אחרי 1-1 בתום 90 דקות. אך שני ההפסדים הומתקו לאחר מכן, עם שני גביעי אופ"א בהם זכה כאמור ב85 ו86, אחרי 19 שנים בהן ריאל לא זכתה באף תואר אירופאי. סאנטיאנה עדיין היה בורג חשוב בקבוצה למרות גילו המתקדם. בזכייה ב85 הוא סיים כמלך השערים של ריאל במפעל עם 5 כיבושים ב8 משחקים(כולל אחד במשחק הראשון בגמר, נגד וידאוטון), וגם בזכיה השניה הוא כבש כמות זהה(כולל אחד במשחק הראשון בגמר, השער החמישי נגד מנשנגלאדבך), הפעם ב12 משחקים, שני רק לואלדנו שכבש 7.

את הופעת הבכורה בנבחרת הלאומית של ספרד ערך סאנטיאנה ב1975. בסך הכל הוא ערך 56 הופעות במדים הלאומיים, בהן כבש 17 שערים. הוא השתתף בשני מונדיאל, ספרד 82' וארגנטינה 86', והיה חלק מהנבחרת הספרדית שסיימה כסגנית אלופת אירופה ביורו 84'(הפסד בגמר לצרפת של פלאטיני).

ב22 במאי 1988 לבש סאנטיאנה בפעם האחרונה את המדים הלבנים של ריאל מדריד במשחק נגד ויאדוליד, בו חגגה ריאל אליפות מספר 23, והצ'מרטין זכה לראות בפעם האחרונה את החלוץ הענק קורע את האוויר בעוד התרוממות לכדור גובה. סאנטיאנה פרש כשיאן ההופעות של ריאל בכל הזמנים(שיא שכבר נשבר ע"י מנואל סאנצ'ז), סגן מלך השערים של ריאל במסגרות האירופאית עם 47 שערים (שני לדי סטאפנו, אך ראול כידוע עבר את שניהם), וכסגן מלך השערים של ריאל מדריד בליגה עם 186 שערים (גם כאן ראוליטו כבר הראה לו את הגב).