זינדין זידאן
זינאדין יאזיד זידאן נולד במארסיי ב23 ביוני 1972, בן להורים מהגרים מאלג'יר. כילד אהד את הקבוצה המקומית מארסיי, בה כיכב באותם ימים האורגוואי אנצו פרנצ'סקולי אשר זידאן הצעיר היה אחד ממעריציו (מאוחר יותר קרא לבנו אנצו על שמו). עוד בטרם מלאו לו 13 אביבים הצטרף זיזו לקבוצת סיינט הנרי הקטנה, ממנה נדד לקבוצת ספטמס ספורטס אולימפיק בעקבות שכנוע של מאמן הקבוצה. כשהוא בן 14 בלבד עזב את זידאן גם את ספטמס, הצטרף לקבוצת הנוער של קאן, ותוך שנתיים, כשהוא בן 16 בלבד, כבר העלה אותו המאמן פרננדז לקבוצה הבוגרת. את הופעת הבכורה בליגה הצרפתית ערך כשהוא בן 17 בעונת 88/89. היה זה משחק נגד נאנט, בה שיחקו באותה תקופה מרסל דסאיי ודידייה דשאן הצעירים, שניים שבעתיד יצעידו יחד עם זיזאן את צרפת לתהילת עולם.

4 עונות בילה זידאן בקבוצה הבוגרת של קאן, כאשר בעונת 90/91 הוא עזר לקבוצה להעפיל לגביע אופ"א וגם כבש שער בכורה בליגה, ובעונה שלאחריה כבר כבש חמישה וערך הופעת בכורה במפעל האירופאי. אך גם זידאן לא יכל למנוע באותה עונת 91/92 את נשירת הקבוצה לליגת המשנה, ירידה שבעטיה החליט זיזו לארוז את חפציו ולנדוד לבורדו.

ב"בירת היין" זידאן הצעיר החל להפוך לזידאן שאנו מכירים. הילד התבגר באופיו ובמשחקו, וכבר בעונתו הראשונה בקבוצה כבש עשרה שערי ליגה וצעד עם קבוצתו בצמרת הטבלה. בסך הכל שיחק זידאן ארבע שנים בבורדו, שבכולן התחרתה הקבוצה על האליפות, אולם ההישג הזכור לו ביותר מאותן שנים היה דווקא בבמה הבינלאומית. עוד לפני כן, באוגוסט 1994, ערך זידאן הופעת בכורה חלומית בנבחרת צרפת. היה זה משחק נגד צ'כיה, בו עלה זידאן מהספסל וכבש את שני השערים היחידים במשחק.

בעונת 95/96 עזר זיזו לבורדו להפעיל לגמר גביא אופ"א, בו היא אמנם הפסידה לבאיירן, אך יכולתו של זידאן החלה לזכות אותו בהשוואות למישל פלאטיני הגדול. כך חשבו גם ביובנטוס האיטלקית, הקבוצה בה שיחק פלאטיני, ובקיץ 1996 עבר זידאן לשחק בקבוצת הפאר מטורינו, זאת לאחר ששיחק במדי הנבחרת ביורו 96' (פחות שיחק, בעיקר היה פצוע). חלק גדול במעבר היה לפלאטיני עצמו, שהמליץ לנשיא יובנטוס לקחת את 'יורשו' זידאן. בשתי עונותיו הראשונות בסריה אה עזר זיזו ליובה לזכות בשתי אליפויות ולהגיע פעמיים לגמר ליגת האלופות, כאשר בשני הגמרים האירופאים "הגברת הזקנה" הפסידה - האחד לדורטמונד והאחד לריאל באמסטרדם.

בסיום עונת 97/98 נשמעו טענות כי זידאן 'שמר על רגליו' למען המונדיאל שנערך לאחר מכן בקיץ. כך או כך, זיזו פתח את הטורניר רע. הכחולים אמנם דילגו בקלילות לשמינית הגמר עם שלושה ניצחונות בשלושה משחקים, אך זידאן עצמו הורחק במשחק השני נגד ערב הסעודית, הרחקה שגרמה לו להעדר מהמשחק הבא נגד דנמרק. בשמינית הגמר זידאן חזר להרכב וצרפת ניצחה בקושי את פארגוואי משער זהב של לורן בלאן, וברבע הגמר עברה בקושי את איטליה בדו-קרב פנדלים. בחצי הגמר היה זה ליליאן טוראם שכבש צמד נגד קרואטיה והעלה את הנבחרת לגמר היסטורי בסטאד דה פראנס, ואז הגיע הרגע הגדול של זינאדין זידאן. צמד נגיחות של זיזו מקרנות בדקות 27 ו45 ניצחו עבור הטריקולור את המשחק ואת הטורניר כולו, וזידאן, למרות טורניר דיי חלש, הוכתר כמלך החדש של צרפת בפרט ושל הכדורגל העולמי בכלל.

אותן שתי נגיחות בלתי נשכחות הביאו לזכייה ראשונה של זידאן בתואר כדורגלן השנה בעולם מטעם פיפ"א, ולתואר "כדור הזהב" הנחשב קצת יותר. אולם אז חזר זידאן לטורינו, מקום בו תהילתו הייתה פחותה בהרבה. הציפיות ממנו, שהיו גבוהות בלאו הכי, רק עלו בעקבות המונדיאל, אך זיזו איכזב, וכמוהו יובנטוס כולה. הביאנקונרי איבדו את האליפות למילאן בעונת 98/99 כשזיזו כובש רק שני שערים ב25 משחקים, וגם בעונה שלאחריה לא הצליחה יובה לזכות בסקודטו.

לאחר אותן עונותיים, בדיוק כפי שקרה בשנתיים הבינוניות הראשונות שלו בקבוצה, התקיים עוד טורניר שזידאן רשום על שמו. ביורו 2000 שנערך בהולנד ובבלגיה זידאן הציג כדורגל קסום, סיפק רגעים בלתי נשכחים והפעם לא רק במשך 20 הדקות של משחק הגמר. הוא הוביל במו רגליו את הטריקולור לרבע הגמר לאחר תצוגות כדורגל נהדרות נגד דנמרק וצ'כיה. ברבע הגמר הוא עצמו כבש את שער היתרון לזכות הנבחרת בבעיטה חופשית נפלאה נגד ספרד, ובחצי הגמר כבש בפנדל את שער הזהב נגד פורטוגל, 3 דקות לפני תום ההארכה. בגמר ניצחה צרפת את איטליה 2-1 בשער זהב, וזידאן הוכתר על ידי כל כשחקן הטוב ביותר בעולם. יכולתיו הטכניות לצד ראיית משחק נדירה, בנוסף למנהיגותו ווינריותו הובילו להשוואות לגיטימיות בהחלט לשחקנים גדולים כיוהאן קרויף ומארדונה. בצרפת הוא כבר היה אליל, אפילו יותר ממישל פלאטיני הגדול שהוליך את צרפת לזכיה ביורו 84'.

את תואר שחקן השנה בעולם של פיפ"א הוא קטף בפעם השניה בקריירה שלו בזכות הישגיו בנבחרת, אך בקבוצתו יובנטוס המצב היה הרבה פחות ורוד. זידאן אמנם פתח טוב את העונה לשם שינוי, אבל שתי הרחקות בשלב הבתים של ליגת האלופות, האחת נגד דפורטיבו לה קורוניה והשניה במשחק הביתי האחרון והמכריע בבית נגד המבורג כתוצאה מנגיחה בשחקן יריב, עלו ליובה בהדחה מוקדמת מאירופה ולגל הביקורות כלפיו לעלות עוד יותר. יובה הפסידה 3-1 להמבורג, וגם בניסיון אחרון להציל את עורה במשחק החוץ נגד פנאתינייקוס ספגו היובנטינים שלישייה. זידאן, שלא יכל לשחק בעקבות ההרחקה (אופ"א הרחיקה אותו לחמישה משחקים), צולם כשהוא מגחך ומחייך תוך כדי שיחת טלפון, כאשר על כר הדאש יובה איבדה סיכוי לנשור אפילו לגביע אופ"א.

מצבו של זידאן בטורינו היה בכי רע. החל מביקורות נוקבות בתקשורת, דרך מריבות עם אוהדים אשר בקרבם הפך זיזו לאוייב, ועד עונה קטסטרופלית נוספת ללא שום תואר בכיס. יובה ונבחרת צרפת היו שתי עלילות נפרדות. בזכות הנבחרת קנה זיזו את עולמו והפך לשחקן הטוב בעולם ללא עוררין, אך הפונטציאל לא התממש במלואו באיטליה. עוד בטרם נפתחה העונה נפוצו שמועות שזיזו לא מאושר בטורינו, ורוצה לעבור לספרד בשכנועה של אשתו הקטלונית או למארסיי, האהודה עליו עוד מילדותו.

בקיץ 2001 התסריט הצפוי התממש. זידאן אמנם נתן עונה לא רעה על כר הדשא עם שישה שערי ליגה, אולם מעמדו במועדון, בעיקר בקרב האוהדים, היה בקרשים. אם היה היסוס כלשהו בהנהלת המועדון הטורינזי לגבי מכירתו של הכוכב הצרפתי, הוא ודאי נעלם נוכח ההצעה "שאי אפשר לסרב לה" אותה הגיש פלורנטינו פרז ליובה. 66 מיליון יורו העבירה ריאל לאיטלקים תמורת השחקן הטוב בעולם בקיץ 2001, סכום ששבר את שיא ההעברות העולמי של פיגו שנה קודם לכן (אותם 66 מיליונים מהווים עד היום את השיא העולמי). זידאן התלהב מאוד כשקיבל מפרז במהלך אירוע נוצץ פתק מקומט בו הופיעה השאלה "האם אתה רוצה לשחק בריאל מדריד?", ממש כך, שחור על גבי לבן.

זידאן הגיע לברנבאו עם מטרה ברורה - לזכות בליגת האלופות, התואר המשמעותי היחיד שחסר לו בארון הגביעים. אותו תואר שברח לו פעמיים מבין האצבעות. ההברקות של הקוסם לא איחרו לבוא כבר במשחקיו הראשונים במדים הלבנים. הוא תופקד בעמדת מוצא משמאל, עמדה חדשה עבורו. זה לא הפריע לו להפוך מייד לכוכב גדול בהיכל הכדורגל העולמי, ולפרוע כל יורו ויורו ששולמו עבורו. היכולת מהנבחרת סוף סוף התממשה גם ברמת הקבוצה, כאשר זיזו פתח את העונה עם זכיה בסופרקאפ הספרדי, וכבש שבעה שערי ליגה כבר בעונת הבכורה שלו. אולם הרגע הגדול והזכור ביותר התרחש על הבימה האירופאית.

זיזו אמנם החל את ליגת האלופות רק במחזור החמישי של שלב הבתים הראשון, זאת משום שעדיין סחב את אותה הרחקה ארוכה ממדי יובה, אבל בהמשך הוכיח פעם נוספת מדוע הוא השחקן הטוב והגדול בעולם, ואחד הגדולים בכל הזמנים. הוא כבש גולאסו בקאמפ-נואו נגד היריבה המושבעת בחצי הגמר, שער חוץ יקר ביותר שהיה משמעותי ביותר להתמודדות. אך אותה הקפצה נהדרת מעל שוער בארסה הייתה רק האפריטיף של זידאן. את המנע העיקרית שמר הקוסם לגמר שנערך בהאמפדן פארק שבגלזגו. אותו גמר בלתי נשכח החל בשער בזק של ראול ובשיוויון של הבלם לוסיו לטובת לברקוזן, שני שערים שהכינו את 52,000 אלף הצופים לרגע הגדול. סנטיאגו סולארי שלח כדור מוקפץ לרוברטו קרלוס רגע לפני הירידה להפסקה, האחרון הרים את הכדור לגבוה לכיוון הרחבה, שם חיכה זידאן והכין את רגל שמאל לבעיטה. הקוסם אפילו לא חיכה שהכדור יקפוץ על הקרקע ושלח וולה מדהים לחיבורים של האנס יורג בוט. גולאסו אדיר, מסוג השערים שייזכרו לעד. אותו שער ענק בהחלט ראוי להיות שער ניצחון בגמר ליגת האלופות, וכך היה. זידאן הוסיף לארון הפרטי את התואר הקבוצתי החשוב ביותר, ושמו התעצם אפילו יותר מכפי שהיה לפני כן.

הציפיות ממנו ומהטריקולור היו בשמיים לקראת מונדיאל 2002 שנערך ביפן ובקוריאה. הבעיה הייתה שזיזו, המנהיג והכוכב הבלתי מעורער, נפצע והחמיץ את שני המשחקים הראשונים בשלב הבתים. שני משחקים בהם צרפת נכשלה טוטולית, האחד בהפסד לסנגל והשני בתיקו עם אורוגוואי. הכחולים נראו ממש כעדר ללא רועה, פשוט אימפוטנטים. גם חזרתו של זיזו למשחק השלישי נגד דנמרק, כשהוא כשיר למחצה, לא הועיל לצרפתים שהודחו בבושת פנים כבר בשלב המוקדם, מבלי לכבוש ולא שער אחד.

יכול מאוד להיות שבעקבות המנוחה המאולצת של זיזו בקיץ 2002 הוא נתן עונה נפלאה לאחר מכן במדי ריאל. אחרי שקטף על הדרך את תואר שחקן השנה בעולם מטעם פיפ"א בפעם השלישית בקריירתו, זיזו נצץ באליפות ה29 בתולדותיה של ריאל. אינספור של רגעים קסומים, נגיעות גאוניות, מסירות נפלאות ותשעה שערי ליגה של הקוסם עזרו לריאל לקטוף את התואר באותה עונה. בליגת האלופות ריאל הודחה הפעם בחצי הגמר, ע"י מי אם לא יובנטוס, כאשר זידאן זכה לכבוש את שער הניחומים בטורינו מול הקהל שלא כל כך חיבב אותו בזמנו.

בשלוש העונות האחרונות שלו במדריד בפרט ובקריירה בכלל, זיזו המשיך לספק לנו רגעים בלתי נשכחים. דעיכה ביולוגית לגיטימית אמנם הייתה בכושרו הפיזי, אך אף על פי כן היה זיזו נכס בלתי רגיל בהרכב הקבוצה. לא היה שני בבחינת יכולות ניהול המשחק והנעת הכדור, מסירות מדהימות ויצירת מצבים לחלוצים ולו עצמו. בסך הכל התקשה הקוסם הצרפתי לשמור על יציבות לאורך זמן, בעיקר בגלל הפציעות החוזרות, אך ניתן לציין שורה ארוכה של משחקים מבריקים שלו באותן שלוש שנים שחונות מבחינת ריאל מדריד.

גם בנבחרת צרפת התקשו למצוא יורש שהתקרב לגדולתו של זינאדין זידאן. ביורו 2004 זיזו היה שוב במיטבו; הוא כבש צמד במשחק הראשון נגד אנגליה בדקה ה90, הוביל לשער הראשון נגד קרואטיה לאחר שבעיטה חופשית שלו נדחקה לרשת, וכבש בנגיחה במשחק השלישי נגד שוויץ. למרות יכולתו של זיזו בשלב הבתים, צרפת הודחה ברבע הגמר ע"י הזוכה בטורניר יוון, וזיזו לא זכה להניף בעצמו את הגביע. אחרי הטורניר, במסגרת חגיגות מאה שנה לייסוד פיפ"א, הוכרז זידאן כשחקן האירופאי הטוב ביותר בכל הזמנים. למרות שמות גדולים כמו קרויף, פושקאש ופלאטיני, אף אחד לא יכול לומר בפה מלא שזיזו לא ראוי לתואר הנ"ל.

למרות שהחליט לפרוש מהטריקולור, השתכנע זיזו לחזור ולשחק עבור המולדת ולנסות ולהחזיר את הגביע הצהבהב הבייתה. מצבה העגום של הנבחרת של עוד במוקדמות אילץ את הקוסם לשנס מותניו, לקרוא גם למקללה וטוראם הותיקים לחזור בהם מפרישתם ולנסות להצעיד כקפטן את הנבחרת לעבר המטרה. ואכן כך היה. צרפת הצליחה להעפיל לטורניר, עברה את שלב הבתים למרות גמגום רציני, והשאירה לזיזו את הבמה. אסיסט לויירה בשמינית הגמר נגד ספרד סידר למאמן דומנק מקום ברבע הגמר, משחק פנטסטי נגד ברזיל הביא אותם לחצי ושער בפנדל נגד פורטוגל בחצי ארגן לצרפתים עוד גמר מונדיאל, הפעם נגד איטליה.

רבות דובר ועוד ידובר על אותו גמר בברלין. משחקו האחרון בקריירה של זיזו נפתח עם פנדל מוצלח של הגאון עצמו, אשר הפך לשחקן הרביעי בתולדות המונדיאל שהבקיע בשני גמרים שונים. אולם האיטלקים הצליחו להשוות, לגרור את המשחק להארכה, ולהביא לדרמה טרגית במיוחד שהתרחשה בדקה ה110. עשר דקות בלבד נותרו לקריירתו של אחד הגדולים בהיסטוריה, עשר דקות שלאחריהן יכל גם להניף את גביע העולם במו ידיו. אבל כמה מילים מלוכלכות שיצאו מפיו של מרקו מאטרצי העלו לו את הדם לראש. בלי לחשוב יותר מידיי ולא בפעם הראשונה, שלח זיזו נגיחה לתוך חזהו של הבלם האיטלקי. השופט ראה ושלף כרטיס אדום. כרטיס אדום לקריירה של זיזו, למונדיאל של צרפת ולמיליוני מעריצים מתוסכלים.

תמוה, מוזר ובלתי מובן. כמו כל הגאונים, גם זיזו. גאון כדורגל, ווינר עצום ולבטח השחקן הגדול ביותר בדורינו. זינדין זידאן - אגדת כדורגל.