מחפשים את הדאבל

זה לא הולך ביחד

לאחר עוד בעיטה בדלי, במהלכה ריאל הרימה דגל לבן על מירוץ האליפות למרות שברצלונה ואתלטיקו לא עמדו בלחץ - נהרס חלום הטרבל, מטרה שעדיין לא הושגה ע"י המועדון הגדול בהיסטוריה. ריאל מחכה ללה-דסימה, וההיסטוריה מראה שבשלוש הזכיות האחרונות במפעל - לא סיימנו אפילו במקום השני בליגה. איך ולמה זה קרה? (נכתב לפני מחזור הסיום של העונה)

"אני מאוד מאוכזב מהגישה שלנו במחצית השנייה. לא הופענו ולא נתנו מספיק, התיקו הזה מאכזב מאוד". צ'אבי אלונסו אף-פעם לא טועה. המנטאליות המחורבנת של ריאל מדריד, בתוספת לסגל שהלך והתקצר לרוע המזל, דווקא בשלבים הקריטים של העונה - הוציאו את ריאל מדריד ממאבק האליפות. זה קרה עוד לפני ההפסד הלא-מעניין לסלטה, והאמת שהרבה לפני המשחק נגד ויאדוליד. הציטוט הנ"ל נאמר על-ידי אלונסו אחרי המשחק נגד ויאדוליד. ואחרי המשחק נגד סלטה? אף-אחד לא דיבר.

הטבלה בספרד היום: 1) אתלטיקו - 89 נק' 2) ברצלונה - 86 נק' 3) ריאל מדריד - 84 נק'.
הטבלה אם היינו מנצחים הכל: 1) ריאל מדריד - 91 נק' 2) אתלטיקו - 89 נק' 3) ברצלונה - 86 נק'

משהו במנטאליות של המועדון הזה לא משדר על הגל הנכון. זה הרבה יותר מאנצ'לוטי שהוא הקורבן הפעם, אלא אם כן יביא את הגביע עם האזניים הגדולות; זה הרבה יותר משחקנים שנראים שבעים ושמנים כמו בנזמה ומרסלו(העיקר שהאינסטגרם פעיל), וזה הרבה יותר מסגל חסר נקודתית בסיום העונה. במאמר באל-מונדו דפורטיבו תקפו כהוגן את הנשיא פרז וגם את השחקנים. "זו לא המורשת שסנטיאגו ברנבאו החדיר בקבוצה לפני 60 שנה", נכתב שם. "הלבן של ריאל מדריד הפך לשחור. איפה המוטיבצייה לעשות עונה היסטורית?"

בטח אתם תוהים כיצד ריאל מדריד, המועדון המצליח בהיסטוריה של הכדורגל -מעולם לא זכה בטרבל. דבר שרק בחמש השנים האחרונות עשו כבר 3 קבוצות - ברצלונה(2008-09), אינטר(2009-10) וכאמור באיירן מינכן(2012-13). לאורך ההיסטוריה ריאל הייתה קרובה פעמיים - בעיקר בתור הזהב של שנות ה-50, הקבוצה של די-סטפאנו ופושקאש שזכתה בחמישה גביעי אירופה ברציפות. ב-1956-57 היא זכתה באליפות ספרד ובגביע אירופה אך הפסידה לברצלונה ברבע גמר הגביע; ושנה אחר-כך חלום הטרבל נהרס עם הפסד בגמר הגביע לאתלטיק בילבאו.

מאז, לא רק שריאל לא התקרבה לטרבל(אולי בעונת 2003-04, נו, עד לחודש מרץ) - היא גם לא זכתה בדאבל האמיתי - אליפות ספרד+ליגת האלופות. ריאל פשוט לא יודעת לחלק את הכוחות מבחינה מנטאלית, ולכן מה שקרה העונה בתוספת לסגל הקצר - לא באמת מפתיע. בעונת 00-01 ריאל הובילה את הטבלה הספרדית במשך כל החצי השני של העונה ותפסה מרחק מדפורטיבו לה-קורוניה - אך הודחה בחצי הגמר ע"י באיירן מינכן. בעונת 02-03, ריאל העפילה לחצי הגמר אך הודחה ע"י יובה וזכתה באליפות ספרד בעיקר בזכות הנס של סלטה ויגו שניצחה את סוסיאדד שני מחזורים לסיום העונה. בשלוש הזכיות האחרונות שלנו בליגת האלופות - 1997-98, 1999-00 ו-2001-02 - ריאל לא סיימה אפילו במקום השני בליגה הספרדית. היסטוריה שאולי תחזור על עצמה גם השנה?

La Septima - עונת 1997-98

הגביע עם האזניים הגדולות חזר הביתה אחרי היעדרות בלתי-נתפסת של 32 שנה לאחר ניצחון 1:0 על יובנטוס בגמר באמסטרדם ארינה(פדג'ה מיאטוביץ), כשגם הקבוצה המדהימה של הקינטה דל-בויטרה שזכתה בחמש אליפויות ברציפות בסוף שנות ה-80 והשאירה אבק בליגה - נכשלה שוב ושוב במשימה. ריאל של יופ היינקס גם זכתה בסופר-קאפ הספרדי בתחילת העונה אחרי ניצחון מוחץ על ברצלונה(4:1) ואפשר לומר שיחד עם הבסיס המצוין שהניח קאפלו - ניבאו לקבוצה הזו גדולות. אבל בליגה זה ממש לא התחבר...

זו הייתה עונה עם יותר מדי תוצאות תיקו(לא פחות מ-12), והיא אפילו נפתחה ככה עם תיקו בדרבי מול אתלטיקו, ולכן גם בעונה ממש לא מרשימה של הליגה, כשבארסה האלופה סיימה את העונה עם 74 נקודות בלבד ועשרה הפסדים - ריאל לא הייתה פקטור כלל במאבק האליפות. מאז ההפסד לברצלונה בקלאסיקו בברנבאו(3:2), שהיה ההפסד הראשון של ריאל בליגה - משהו החל לחרוק. בשמונת המחזורים האחרונים ששוחקו יחד עם השלבים המתקדמים של המפעל - ריאל הצליחה לנצח רק פעמיים. היא הפסידה בברנבאו לסראגוסה החלשה(2:0) וגם במשחק החוץ באספניול, סיימה בתיקו במרידה שירדה לליגה השנייה בסיום העונה, והציגה משחק נורמלי רק נגד אוביידו אותה הביסה 5:1(נשארה בליגה) ובכך סיימה במקום הרביעי.

La Octava - עונת 1999-00

עוד עונה גרועה מאוד של ריאל מדריד בליגה, עם מקום אחד פחות - המקום החמישי, ועוד תוצאות תיקו - לא פחות מ-14! ואילולא ויסנטה דל-בוסקה החליף את ג'ון טושאק לקראת סוף חודש נובמבר - זה היה יכול להיות עוד יותר גרוע. ריאל הגיעה לגמר ליגת האלופות עם הגב אל הקיר - כשהיא יודעת שאם חס וחלילה לא תנצח - היא לא תשחק במפעל היוקרתי בעונה שלאחר-מכן! אבל זה היה סיום מושלם לעונה קשה בסה"כ, למרות התעלויות נהדרות מול יונייטד ובאיירן - 3:0 מוחץ בגמר כל-ספרדי עם גולים שייכנסו לפנתיאון כמו בעיטת היעף של מקמנמן והריצה של ראול כל המגרש עד שעבר את קניזארס. בטח על חשבון ולנסיה, שפירקה את ברצלונה(עונת המאה שלה) בחצי הגמר.

גם העונה ההיא התחילה בסדר, עד שבמחזור השישי ריאל נכנעה לולנסיה בברנבאו ומאז רשמה למעלה מחודש ללא ניצחון - הרצף הגרוע בתולדותיה אולי. היא גם הפסידה 6 משחקים בסנטיאגו ברנבאו - מספר בלתי-נתפס. ראול דאג לתיקו 2:2 בקאמפ-נואו בשניות הסיום בגול המפורסם והשתקת הקהל, אבל שבועיים אחר-כך אתלטיקו מדריד עשתה את הבלתי-ייאמן וניצחה את ריאל מדריד בברנבאו 3:1. ריאל הייתה עם שני נצחונות בלבד בעשרת מחזורי הפתיחה ו-5 בלבד בסיבוב הראשון!

זו הייתה עונה צמודה מאוד של הליגה בה היה רושם שכל קבוצה מסרבת לזכות בתואר. דפורטיבו, הזוכה המאושרת(לראשונה בתולדותיה) - רשמה שיא שלילי של 69 נק' בלבד. דפור בעצמה ניצחה רק פעמיים בחמשת המחזורים האחרונים. וריאל? היא הפסידה בשלושת משחקי הבית האחרונים שלה! אחרי שניצחה את באיירן מינכן בחצי הגמר - היא חזרה לליגה והפסידה 4:2 בברנבאו לסנטאנדר; ריאל הפסידה גם לאלאבס 1:0 בברנבאו כשדל-בוסקה ויתר מראש על המשחק כנראה ונתן לראול ומוריינטס מנוחה לקראת הגומלין נגד באיירן. 'עזבו למינכן לפני הזמן', כתבו בתקשורת. גם לויאדוליד(במחזור הסיום) ריאל הפסידה בברנבאו, ולפחות ניצחה בשני משחקי החוץ הנותרים שלה. כמוכן, ריאל הודחה בחצי גמר הגביע אחרי תיקו מאופס בברנבאו והפסד 1:0 באספניול.

La Novena - עונת 2001-02

ראול אומר שלום לליגה במשחק החוץ בסוסיאדד.

עונת המאה של המועדון הגדול בהיסטוריה נפתחה שוב עם שבירת שיא ההעברות בכדורגל העולמי כשאל הכדורגל זיזו נחת בריאל מדריד תמורת 75 מליון יורו. אתם בטח עדיין מדמיינים בראשכם את הוולה הבלתי-נשכח בגמר בגלאזגו נגד לברקוזן , שער המאה כמובן ואת ההצגה של סאן-איקר המחליף באותו גמר...

ריאל הביסה 3:0 את סראגוסה בברנבאו בסופר-קופה הספרדי עם שלושער של ראול אך פתחה את הליגה הספרדית חלש מאוד ואף התדרדרה לתחתית. לאט-לאט העונה התייצבה וריאל אפילו העפילה לגמר גביע המלך, ששוחק בדיוק ב-6 במרץ 2002 - יום הולדתה ה-100, בסנטיאגו ברנבאו, והכל היה מוכן להצגה. אבל...ריאל הפסידה 2:1 לדפורטיבו לה-קורוניה במשחק שייזכר לדיראון עד. סיומת חלשה מאוד של העונה בליגה הביאה את ריאל לצניחה חופשית עד למקום השלישי, ולולא הייתה מנצחת את באייר לברקוזן - הייתה מסיימת את העונה בכישלון קודר ואף נדרשת לשחק במוקדמות ליגת האלופות בקיץ.

ערב המשחק הראשון ברבע גמר האלופות מול אלופת אירופה באיירן מינכן - בתחילת חודש אפריל - ריאל הובילה את הטבלה הספרדית בצוותא עם ולנסיה. לאחר הניצחון 2:0 בגומלין בסנטיאגו ברנבאו - ריאל יצאה לאוססונה והחלה הנפילה החופשית. המארחת, במקום ה-17 לפני המשחק - הובילה ביתרון כפול במחצית אחרי משחק הגנה נוראי של ריאל מדריד. מוריינטס צימק, אבל איבן הלגרה הורחק ואיבן רואסאדו קבע את תוצאת הסיום בדקה ה-75. "זה מאכזב מאוד שהליגה כבר לא תלויה בנו", אמר חורחה ואלדאנו לאחר המשחק. דל-בוסקה תירץ - "במחצית השנייה השתפרנו אבל היינו חסרי מזל". מחזור אחד לאחר-מכן ריאל חזרה לנצח והביסה 4:1 את טנריפה החלשה - הבעיה שזה היה הניצחון האחרון שלה באותה עונה. אחרי הניצחון הענק בקאמפ-נואו(2:0) ריאל יצאה למשחק חוץ נגד ריאל סוסיאדד והובסה 3:0. כל השערים נכבשו במחצית השנייה. מוניטיס שזכה לצ'אנס נדיר בהרכב - בעט למשקוף והלגרה עשה פנדל מטופש שהביא את סוסיאדד ליתרון. 'ריאל שיחקה בשחור, וככה בהחלט נראה המשחק שלה', כתבו בתקשורת לאחר המשחק. 'ירידה תלולה', צהלו בקטלוניה. ושוב, בדומה למשחק נגד אוססונה - ריאל שיחקה עם הרכב חזק יחסית להוציא את היעדרותם של היירו ומוריינטס.

כשנותרנו שני מחזורים לסיום העונה, ריאל הייתה בפיגור 4 נק' מולנסיה והייתה זקוקה לנס, שלא הגיע. במחזור האחרון של העונה היא יצאה לריאזור ושיחקה עם הרכב שני כשהראש כבר בגמר ליגת האלופות כמובן באקט מובן לחלוטין, אבל התבוסה המסורתית אצל דפור(3:0) הביאה לשינוי מקומות וריאל צנחה עד למקום השלישי. ולסיכום, בחמשת המחזורים האחרונים של העונה היא אגרה 4 נקודות בלבד. אבל אל תשכחו, המועדון הטוב בהיסטוריה סיים את העונה על הצד הטוב ביותר.